קובי שוורץ ז"ל

אבלים: אשתו: איילה, ילדיו: אסף, דן-יה ודפנה וכל בני ביתם.
ההלוויה תתקיים ביום ה' ה- 2.6.11, בשעה 16:30, בבית העלמין בקיבוץ חורשים (מזרחית לכ"ס). השבעה תתקיים בבית המנוח.

טייסי ארקיע מנחמים את איילה, אסף, דן-יה, דפנה וכל בני ביתם על מותו של קברניט קובי שוורץ.

החברים באיגוד הטייסים מנחמים את משפחת שוורץ על מותו של קברניט קובי שוורץ.

ארקיע מנחמת את איילה, אסף, דן-יה, דפנה וכל בני ביתם על מותו של קברניט קובי שוורץ.

20 תנחומים

  1. דני קמר

    למשפחת שוורץ היקרה
    הצטערתי מאד לקרוא על פטירתו של קובי ( יענקל'ה ) כך קראתי לו עת הייתי מדריכו בנוער העובד בהרצליה. אני מאד אהבתי אותו וליוויתי אותו מרחוק באמצעות ידידים בח"א .
    לאחרונה נפגשנו בטיסה מברלין והוא הזמין אותי לתא הטייס לראות את הנחיתה בארץ.
    מאחל לכם שלא תדעו יותר צער.
    דני קמר

    • איילה

      שלום לדני המדריך המיתולוגי בנוער העובד והלומד.
      מתרגשת ממילותך.
      רציתי להגיד לך שכנראה ההשפעה שלך על קובי גדולה מזו שהיו למדריכים מהשומר הצעיר עלי .
      זאת משום שילדי המשיכו דווקא את דרכו של קובי ,היו בנוע"ל ודפנה היא בגרעין, הייתה בשנת שרות בשנה שעברה , ועכשיו בקורס קצינים.
      שוב תודה. קובי לא השתנה מאז נערותו נותר צעיר חיוני צנוע וחבר טוב.

      • דני קמר

        שלום איילה!
        אני הוא זה שצריך להתרגש ממילותיך ולא את ממילותי.
        אני רואה בדמיוני את יענקל'ה עם חיוך מבוייש קורא התכתבות זאת, ופולט : מה זה ? כמו בפייס-בוק, גם באתר ניחומים ? !.
        ימי האבל הרישמיים חלפו. הבית התרוקן משפע האנשים כאילו שואב ענק שאב את כולם ביום השביעי ונותרתם אתם עם השבר. לצערי, גם אני עברתי זאת לפני שנים מעטות.
        בקשתי מימך, לא לשקוע, הזיכרון קיים בכל תנועה בגופינו. תתגברי במהירות וצאי לחיים חדשים. החוזק שיבוא לך יעניק לך כוחות רבים לזכור את קובי ולאחד את המשפחה.
        שאי ברכה
        דני קמר

        • איילה שוורץ

          דני שלום, חזרתי לקרא דברים שנכתבו באתר, ובמקומות אחרים .
          קראתי את הדברים שכתבת, רק עכשיו שמתי לב שאמרת שגפ אתה עברת משהו דומה.
          קובי מת מדום לב, פתאום ככה בלי התראה בלי הכנה.
          מאז עדיין קשה לי הביטוי "שלא תדעו עוד צער" הוא הפך להיות משמעותי, אלא שהצער לא עוזב.
          נולדו 2 נכדים מאז מותו של קובי.
          הידיעה שקובי לא יכיר אותם מכאיבה יותר.
          איילה

  2. ירון קיזלשטיין

    משפחת שוורץ היקרה,
    הצטערתי לשמוע על מותו של יקיר ליבכם, קובי. היכרתי אותו במסגרת עבודתי כנהג הסעות, בחברת 'טל לימוזין סרוויס'. אדם נחמד ונעים הליכות וכמובן בעל חוש הומור יוצא דופן.
    מאחל לכם שלא תדעו יותר צער…
    ירון קיזלשטיין

  3. אורן דיאנה

    הזורעים, ו' בסיון התע"א
    יקירי,
    נבצר היה מאתנו לבוא לנחם, לכן אביע במעט את רחשי ליבי…
    ישנו ביטוי שמרבים להזכיר והוא "עדינו העצני" המתאים לקובי אך לי התחדשה השבוע הבנה, דרך ההתבוננות במעלותיו, – חז"ל מייחסים כינוי זה לדוד המלך, שהיתה בו מידה מיוחדת של אחדות העדינות והעצניות – ההספדים של חבריו ושל הילדים היקרים חיזקו זאת.
    היתה לי הזכות להכירו מקרוב וליחס לו תכונות מדהימות נוספות וביניהן הצניעות והביישנות ומיאדך דעתן ואיתן בדעותיו.
    בניסיון שלי להתמודד עם הכאב שהמוות הותיר אחריו כשובל, מצאתי את עצמי נמשכת ונסחפת לתוך מערבולת, מתוך שאלה ניסיונו של מי גדול יותר של הנעקד או העוקד? של יצחק או אברהם? אך חכמינו טבעו לדורות את המטבע הכפול: העקידה היא של יצחק, ואילו הניסיון הוא של אברהם. מדוע? כי אנו הנותרים יתומים ודווים נאלצים להתמודד רגע אחר רגע עם החסר.
    ואנו לעת כזאת ברגע הפרידה המוחלטת ברגע שכל כולו של האדם מתמצה בהטחה: מדוע?
    ברגע שכל ישותנו משוועת: למה?
    ברגע שכל כולו של האדם חוסר הבנה…
    ונדרשת תשובה – באה במענה –
    במלים: "יהא שמה רבא מבורך לעולם ולעלמי עלמיה."
    תהא נשמתו בצרור החיים צרורה.
    טוני, מורן, תומר, שקמה, שקד ודיאנה אורן

    • איילה

      דיאנה יקרה שלום
      תודה על כל המילים החמות, המדרשים המשכילים .
      בהקשר של המדרש על עוקד ונעקד, רציתי לספר לך שקובי נהג לאמר : הלוויה היא לחיים ולא למת, לכן לא כל כך צריך להיוועץ במת.
      זו המורשת שהוא העביר לנו, החיים.
      או כפי שאסף נסח, בדרכו הגאונית, עברנו עם קובי אביבים רבים, איש איש כפי גילו הוא הוריש לנו את האביב ואיתו את ההתחלות והאהבה. את זה ניקח איתנו.
      שוב תודה
      חיבוק לכל המשפחה

  4. יעל אוארבך (חברת ילדות של אסף)

    איילה, אסף, דן-יה ודפנה היקרים,
    רק היום שמעתי את הבשורה המרה.
    אני משתתפת בצערכם…
    אני זוכרת את קובי כאדם חייכן, לבבי ונעים, ואפילו התמזל מזלי להכירו כטייס נהדר.
    אשמח להיות אתכם בקשר, אבל אני לא יודעת איך להשיג אתכם…
    שלא תדעו עוד צער,
    יעל

  5. איציק שני

    עברה שנה. ואתמול השתתפתי באזכרה לזכרו של קובי. שמעתי מחברים ומשפחה סיפורים כאלו ואחרים על קובי . הסיפור שלא סיפרתי הוא על טיסה שלי ושל קובי לווינה. לאחר נחיתה התגלתה תקלה שחייבה אותנו, הצוות והנוסעים להשאר בבית מלון בשדה התעופה של ווינה ללינת לילה. בבוקר פגשתי את קובי בלובי של המלון ושאלתי אותו לאן הוא נעלם בערב מאחר ולא ראיתי אותו. הוא סיפר לי שפגש את אחת הדיילות והתפתחה בינהם שיחה על ספר ששניהם קראו. הוא לא הבחין שהשעה כבר מאוחרת. והלך לישון מאוחר. אבל הוסיף בהומור ואמר. אני הטייס היחיד שיכול לצאת מחדר של דיילת מאוחר בלילה לספר שדיברתי איתה על ספר שקראנו.. וכולם יאמינו לי… כן קובי .. אתה צודק.. אני מכיר אותך שנים רבות. היו לנו שיחות נפש,, ראיתי אותך ברגעים היותר טובים והפחות טובים. ואני מאמין לך..

  6. איילה

    איציק שלום
    רק עכשיו קראתי את הדברים שכתבת למחרת יום השנה לקובי.
    התרגשתי לקרא את הדברים .
    למה?
    כי גם לי יש חוויות דומות עם קובי שסיפר לי שבילה ערב שלם/ לילה שלם / אחר צהרים שלם עם דיילת/דייל. לעיתים נסחפו בזמן אם בשל ייעוץ משפטי שבקש/ה להעזר בו, אם סתם שיחה בנושאים אישיים שקובי ידע להקשיב להם ואם בעקבות ספר טוב שהשניים קראו.
    כשקובי סיפר לי על שעות שכאלה שבילה בהן עם חברים מהעבודה, תגובתי הייתה תמיד אחת, "אתה לא יכול לעשות דברים שכאלה!" להסתגר עם דיילת חצי לילה!!!! בעיקר הגבתי כך משום שרציתי שיידע שכל המסתכל מהצד או שומע את הסיפור של קובי, מדמיין ומפרש את שהתרחש שם בחדרי חדרים אחרת. פרשנות "אחרת" כזו שקובי לא היה רוצה שיחשבו עליו. למרות זאת ברור לך שזה לא עזר, כי כדרכו הוא לא ממש התעניין במה שאומרים עליו. האמת שלו אצלו והוא יודע אותה. זה מה שהיה חשוב לו.
    מאחלת לך שנה טובה
    איילה

    • איציק שני

      שלום איילה
      שמחתי לקבל את תגובתך למילים שכתבתי לאחר המפגש האחרון בביתך. הבת שלי העריצה את קובי. היא עבדה 4 שנים כדיילת אוויר בארקיע עד שעירית כהן עשתה לה טובה וזרקה אותה מארקיע. תמיד אחרי טיסה עם קובי היא סיפרה לי על שיחות מענינות ששוחחה עם קובי.ספרים,רעיונות, ונושאים שעומדים על סדר היום של כל אחד מאיתנו. היא הדגישה את המחשבה המקורית ויצאת הדופן של קובי,המבט הרחב ובמיוחד על כל נושא שעולה על הפרק. עד היום כאשר אני מדפדף בזכרוני אני מוצא פרקים נוספים בטיסות המשותפות שהיו לנו כולל אימוני הסימולטור. בתחילת דרכו כטייס מתלמד ובהמשך כמדריך בארקיע. דיברנו גם על הידע שלו בצרפתית כאשר שמענו שיחות של טייסי איר פראנס, ידע שאת העברת לו. הוא הסביר לי מה המובן של הביטוים כאלו ואחרים. היו זמנים….
      אז שוב תודה
      איציק שני

  7. איילה שוורץ

    אלדר שלום
    נתקפתי בצורך לקרא דברים שנאמרו נכתבו על קובי, והגעתי לאתר תנחומים.
    מצאתי את הדברים שכתבת.
    הופתעתי, איך הגעת בכלל לאתר.
    מה שלומך?
    מקווה שאתה ומשפחתך בטוב.
    בברכה
    איילה

  8. Alony) Anat Lechner)

    Ayalla – It's a long story how and why I got here, and as evidenced, several years post Kobi's death which is just incomprehensible. My memories go many years back where the two of you were at the very start of living together and Asaf was born. I have a mental image of his young self always in uniform, always full of energy and 'zabar' style. I am so deeply sorry for the shock and grief and sadness that you had to endure .
    over the past years . My deep (and totally belated) condolences and wishing you only good!

  9. דני קמר

    איילה שלום !
    משונה ומעציב שצריך להתכתב באתר של מודעות אבל. לא יודע . הגיע אלי היום תזכורת שיום השנה של קובי קרב. בין כל הודעות הניחומים דאז, מצאתי מענה מימך אלי מלפני שנה בדיוק.לא ידעתי על קיומו כי הייתי מגיב. אני מקווה שעוברים עליך ימים טובים יחד עם הכאב באובדנו של קובי. הזמן מרפא, תוך כדי זכרון ועצב. יש לך נכדים וזה סוג של ניחומים. זה המייל שלי dkamar@gmail.com אשמח להמשיך לכתוב ולדעת דרכו. היי בטוב דני קמר

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *