רמי אילין ז"ל

אבלים: בת זוגו: יעל, בנותיה: אילי ונופר, בניו ובנות זוגם: איתמר, אורי ומורן, בנותיו ובני זוגן: אורטל ושגיא, אלינור והראל, נכדיו: שירה, אייל, גאיה, אודליה, נועם ותמרה, אחיו וגיסתו: ארנון ונויה.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 03.10.17, בשעה 15.00, בית עלמין הרצליה הישן, רחוב פינסקר.

החברים: רונית וראובן אדלר, רלי ומולי אבישר, רותי וגורדון האוזמן, בלהה הוכמן, חגית וצבי וילנר, ורדה ורוי זינגר, נעמי ושלמה טיסונה, רחל ואורי כץ, ליאורה ואלי לנדאו, אירית ואריאל מירלמן, רוני וג'וש פודל, רותי פיינגולד, ציפי ועמוס פיקסמן, יונה וחיים צח, ניסנה ואורי קיזלר, רנה קליין, צפי וגד קומרן, רינה ומיקי קוך, אטי ואבשלום רן, תדי שאולי וחנה ומיקי שילוני אבלים ומנחמים את יעל, אורטל, איתמר, אלינור ואורי על פטירת יקירם.

שרה אילין ושמואל ברגר, איתי, נועה ודין יגרמן, מורן סמרה אילין, אבי ויונה קליש ובני ביתם, חנן וליאור קליש ובני ביתם וההנהלה והעובדים בחברת שרביב מנחמים את אורי אילין על מות אביו.

החברים: נעמי ושלמה טיסונה, נורית וישה סיטון, רות וסמי יולס, רות וניסו מטלון, נירה וזיגי גונצ'רובסקי, אלי וסולי מיסרי, אריאלה ונחום וסקביץ', איזי רוזוב, אורי נגלר, אלי בן זקן, מיקי גילרמן ומיקי ברוכשטיין אבלים על פטירת יקירם.

6 תנחומים

  1. יחיאל - חיליק - ליבל

    משפחה אבלה
    זה עתה שמעתי בתדהמה ובצער , ממיקי הרניק – חברה לשרות משותף , על פטירתו של רמי יקירכם ויקירי . את רמי הכרתי לראשונה כשהוצב כחייל צעיר , ביחידת המודיעין בה שרתתי .
    כולנו כל חבריו לשרות אבלים וכואבים את מותו יחד עם המשפחה וכל חבריו.
    זכרו בלבנו לעד

  2. מיכאל ( מיקי ) קליסמן

    בצער רב ובעצב קראתי על פטירתו ללא עת של רמי חבר ילדות יקר מחיפה
    מצער אותי מאד היה לשמוע שרמי אילין ז"ל נפטר.
    כילד אני זוכר אותו היטב. ילד שקט צנוע למרות שבילדותינו היה בן למשפחה האמידה ביותר בישראל ומשפחתו היתה בעלת חברת המכוניות הראשונה בישראל- אילין, רמי תמיד היה כאחד מבני העם וחבר טוב אמין ונאמן.
    עד שמשפחתו עברה לגור באחוזה בווילה — בזמנו הבית הכי מפוארת בישראל — ליד הפנימיה הצבאית — הם לפני כן, גרו בכרמל המערבי. אנו כילדים מכיתה א' ואולי עד כיתה ה' היינו עומדים במרכז הכרמל מחכים לרמי אילין ונהגו שיגיעו מהכרמל המערבי מביתם דרך מרכז הכרמל עם המכונית הגדולה שלהם, ושיסיעו אותנו איתו (עם רמי) לבית הספר הריאלי באחוזה וכך היינו תופסים טרמפ עימו מדי בוקר.
    כך היינו חוסכים את הגרוש (שהיה אז עלות הנסיעה ממרכז הכרמל לאחוזה ובנוסף לכך עם נסעת עם רמי היית מגיע עד בית הספר הריאלי באחוזה ולא היית צריך ללכת ברגל מתחנת האוטובוס בככר ברחוב מוריה לבית הספר בקרית ספר), כמובן את הכסף שחסכנו בזבזנו בסוף יום הלימודים אצל ה"גזלן" ביציאה מבית הספר שמכר סומסומים בחורף וקרטיבים וארטיקים בקיץ בסוף יום הלימודים.
    פגשתי את רמי לאחרונה לפני מס' שנים באחד האירועים שאביאם וג'ודי סלע –סלביציסקי לפני העיברות — עשו בביתם או אולי ובאחת החתונות של ילדיהם.
    תמיד אזכור את רמי כילד טוב עם לב רחב ולמרות כל עושרו כילד היה כאחד משלנו וכך גם נהג בכל שנותיו.
    יהיה זכרו ברוך ושנשמתו של רמי תחתם בספר החיים.
    מיקי קליסמן ארה"ב

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *