אבלים: ג'רי שירן, עדי שירן, נעמי (שירן) ונתן רובין, אירי ומיקי ליברגל ומשפחתם.
ההלוויה התקיימה ביום ד' ה- 07.10.20, במתכונת מצומצמת.
בשל הקורונה לא יתקיימו ביקורי ניחומים.
המנוחה הייתה חוקרת ספרות וממקימי עמותת אספרגר בישראל.
עמותת אפי אספרגר ישראל אבלה ומנחמת את המשפחה על פטירת יקירתם, ממייסדות העמותה וחברת הוועד המנהל.
החברים: סוזן וברוך זיסר ובלינה ובני נויברגר מנחמים את ג'רי, עדי, נעמי ונתן על פטירת יקירם.
למשפחת שירן,
את שולה פגשתי בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. התיידדנו ונעשינו חברות קרובות. שתינו כבר לא היינו סטודנטיות צעירות, אלא נשים מבוגרות בעלות משפחות. הרבה כוסות קפה שתינו יחד במתחם האוניברסיטה, גם בהפסקות בין ההרצאות, וגם שנים רבות לאחר שסיימנו את התואר. הייתה בינינו הבנה עמוקה בנושאים רבים, למשל-בדרך בה הגדרנו את תפקידנו כאימהות; ולא פחות מזה- הייתה הבנה עמוקה באופן בו קראנו יצירות ספרות. שולה התבטאה כך באחת השיחות האחרונות בינינו- "מתי לא נדבר יותר על מחלות ונוכל לדבר על ספרות?" היא אהבה ספרות אהבת נפש, ואני בטוחה שהדוקטורט שכתבה על חיים גורי הוא מרתק ומאיר עיניים. אצילות נפש גילתה כאשר אפילו בשיחות הקצרות והאחרונות, כשכבר בקושי יכלה לדבר, לא שכחה מעולם לשאול לשלום משפחתי. אהבתי אותה מאוד, איבדתי חברה נהדרת שהייתה אשה מקסימה, חכמה, ומעל לכל- בן אדם. יהי זכרה ברוך.
ג'רי היקר,
שמעתי בצער רב על מותה של שולה. זכור לי ביקור הניחומים שלכם בעת אבלי על ירון. צר לי שאין באפשרות כרגע לבוא ולנחמכם, לשמוע עוד על שולה, שאף שהיכרותי לא הייתה ארוכה ועמוקה הותירה בי רושם של אישה יוצאת מן הכלל, באנושיותה, חכמתה, מרצה. מצאו נחמה בחיים הראוים שחיתה, ובכל הטוב שפעלה ועשתה בעולם.
רות (הכהן)