שמריהו מרכס ז"ל

אבלים: ילדיו: גיורא, גבי ונאוה ונכדיו. ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 10.04.11, בשעה 16.00, בבית העלמין בקריית טבעון. יושבים שבעה ב"דור טבעון", בין השעות 16.00-19.00.

Share Button

5 תנחומים

  1. חיה שמלץ

    שמריה היה מורי במרכז להכשרה מקצועית בכרמיאל
    שמריה הקנה לי בצורה מקצועית ונבונה את עולם אהבת הצומח ובעיקר את הטיפול בו
    העניק לי מניסיונו, והתווה לי דרך מקצועית
    המשכתי בעקבותיו וכשסיים ללמד בכרמיאל , הותיר הוראה לממונים כי אני ממשיכה אחריו ,כך היה .
    מאז ימיי כתלמידתו קראתי לו "מורי ורבי" ואכן כך היה
    בטוחה שתפגשו רבים שיספרו לכם על היותו המורה שלהם … כי כך היה וגם אמר לי כי הוא רואה בהוראה תרומה לחברה
    מקווה שתמצאו בכך נחמה

  2. אבי אברהם

    שמריהו שלי ,את היתמקדותך בגן הצומח הינצחת בעולמי ,מעולם לא קיבלתי חינוך ,אתה מיזגת את חיי בעולמך הקסום ,איש אשכולות של פעם ,איך היינו גוזמים את האילן ובדימדומיי השקיעה צעקת לעברי גינגי היסתכל למעלה ומחאת כף וציפוריי החופש עפו עפו להם אל המרחק ,אני אוהב אותך ,אוהב אותך כל חיי באהבה אבי אברהם

  3. אילנה הראל

    שמריהו מרכס, הצעיר לנצח, בדאבון לב קראתי על פטירתו.
    איש יקר. פגשתי בו לפני כ-23 שנה- באתי, הצצתי, ונפגעתי- זו היתה אהבה מיידית. באתי לטעום קמעה מעולם הגינון, ובבד בבד זכיתי גם להכיר את שמריהו האדם.
    לשמריהו- מהאבות המייסדים של הגינון בארץ- מגיע מקום מכובד בפנתיאון של מוביליי הדרך בגינון.
    לא כל שכן מן הראוי לדעתי להנציחו במועצה האזורית משגב באופן שייזכר כראוי לו- אולי גן מרכזי על שמו, אולי פאנל שנתי לזיכרו.
    למעשה, הגינון של המועצה האזורית משגב בגליל התחתון המערבי-הושפע, הונהג, והובל ע"י שמריהו- אז כמדריך מטעם משרד החקלאות לגינון ועיצוב פניי הכפר [לא בדיוק הבנו את משמעות התואר]…
    אזור משגב עם המיצפים דאז היה "הביבי" שלו , על כל המשמעויות של הביטוי: שמריהו פעל רבות, והרבה לפני שנישכרו מתכנני נוף ואדריכלים-התרוצץ בין, ועל הטרשים נושא את חזונו ללא ליאות:
    בהרצאות בישובים לקהל בתול בתחום הגינון שבלע דבריו בצמא- ורשם כל מילה: בעצות פרקטיות של "עשה ואל תעשה" הצליח להקיף הרבה מתחומיי הגינון- קרקע, דשנים, אקלים, צמחייה, השקייה,תיכנון, ועוד ועוד.
    בהיענות לשאלות אנשים שהגיעו אליו למשרדו במשרד החקלאות.
    שמריהו דחף עצים ושיחים שלפי חזונו התאימו לצמחיית הגליל ולאופיו של המקום.
    אדם נדיר- יקה חכם, נימרץ [שצעירות הקורס התקשו להדביק את קצב הליכתו, וחימרו אחריו עם עט ומחברת רושמות את דבריו], בעל חוש הומור מקסים, פה ושם ידע גם לעקוץ במינון ובזמן הנכון, ניחן בראייה אופטימית ומחייכת על החיים ועל אנשים, בעל ידע נירחב, אוהב בריות שחי את עולם הגינון בכל רמ"ח איבריו וש"ס גידיו, והכל במבטא יקה מתגלגל ובאינטונאציות מלבבות.
    תמיד ברח מקטנוניות ולא היה בנימצא במקומות של מרפקנות.
    ספגתי משמריהו את אהבתו העזה לעולם הגינון- על המיגוון העשיר שלה.
    בחירתו לעלות לישראל- סיפור שנינצר בקרבי.
    שנים רבות שמרנו על קשר- אם בביקורים אם בטלפונים.
    תמיד בחיוך, בחיבה גדולה, בחן ובקסם המיוחד לאיש הנדיר הזה.
    כשנסעתי למספר שנים לקנדה- חיפשתי גנן לגינתי הגדולה- איש לא הסכים לעמוד ברשימת המטלות שהכנתי לו.
    בצר לי בקשתי משמריהו רק לבקר מדיי פעם בגינתי.
    המכתבים ששלח- היוו מעין דו"חות של ביקוריו בגינתי- היו תשקיף נאמן של האדם שמריהו- נאמן להבטחה שנתן לי, יקיות בלתי מתפשרת, הקפדה על פרטים, תיאורים מעליי חיוכים על הנעשה בגינתי.
    כששבתי- קפץ מדיי פעם לביקור- והמרק החם חיכה לו.
    את חברת רפא"ל ליווה שמריהו כיועץ מלווה לאנשיי הגינון, אך לא אדם כמוהו הסתפק באייצעס בלבד, אנשים היו מדווחים לי על שמריהו הניראה עובד עם מעדר בלשם.
    היו מי שידעו להעריך את הידע העצום שלו ואת אופיו ונכונותו לתת ולחלוק מהידע ומהנסיון העצום שצבר. וכך המשיך שמריהו שנים אחריי גיל הפנסיה, ופרח.
    כשנפסקה עבדותו ברפא"ל, היה לי צר מאד על כך. אך שמריהו כבר מצא לו שליחות אחרת לתרום בה.
    שירת חייו נפסקה, אך אנצור אותה בלבי לעד, ולא כמליצה.
    אילנה הראל.

  4. יוסף אלון

    את שמריהו היכרתי ב-1972. הוא היה אז מדריך שה"ם לגננים באיזור צפון המדינה ובא להדריכני בגינון הנוי של קיבוצי יפעת. הוא טרח לסייר אתי בכל הקיבוץ הגדול והיפה שלנו, שצוות הנוי שלו הוחלף באחת ואני נדרשתי למלא את מקומו, ללא מספיק ידע וניסיון. בסבלנות ובחכמה, ברגישות ובמקצועיות הדריך אותי שמריהו מה לעשות, איפה, מתי ואיך – ורשמתי הכל מפיו. אישיותו המקסימה, אהבתו לטבע ולגינון וידיעותיו המפליגות רכשו מיד את ליבי הצעיר. הוא הכיר כל צמח בשמו, ובצורת הטיפול המיטבית בו "כדי שיגיע למלוא ביטויו בגן". בתום הסיור הממושך הבטיח שמריהו לחזור בעוד חודש ולבדוק מה טופל ובוצע.
    ואכן, כשחזר , כעבור חודש, ועברנו שוב, בדיוק הייקי הנמרץ והטוב שלו, על כל הצמחים והמקומות, ושמריהו ראה שהכל בוצע לשביעות רצונו – הסכים להמשיך ולהנחות אותי גם בהקמת הצוות החדש של עובדי-הנוי והמשך הטיפול בגני הנוי של הקיבוץ. במשך שנים שמריהו היה לי כאב טוב המדריך ומנחה, בסבלנות את הגנן המתחיל שהוטל עליו לשאת עול הגדול מכתפיו, הן בעשיה של "בשלב הראשון – רק מה שחשוב ודחוף" ואחר כך "רק מה שחשוב, גם אם הוא לא דחוף". לעקוב – ולבצע – בהתאם לתכניות אדריכלי-הנוף הקיימות. הוא שדחף אותי להשתלמויות המקצועיות, שאת חלקן אירגן, הדריך וניהל, דרך ארגון הגננים ואף לקורסים מתקדמים לעיצוב גנים ונוף. שמריהו היה לי מדריך ומכוון אהוב ומוערך.
    כעבור שנים, כשעברתי לגשר, עקב נישואי לחברת המשק, שב וחודש הקשר עם שמריהו, שהיה חבר בגשר שנים רבות ובו בנה את ביתו ואת גני הקיבוץ, עד עזיבתו והיה בא לכאן להיפגש עם חבריו שנשארו כאן.
    אזכור את שמריהו הטוב והמיטיב.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


The maximum upload file size: 256 MB.
You can upload: image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other.
Links to YouTube, Facebook, Twitter and other services inserted in the comment text will be automatically embedded.