אבלים : בעלה: יענקל'ה, בנה, בתה, אחיה, נכדיה, נכדותיה והמשפחה.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 20.04.21, בשעה 16.00, בית עלמין ירקון שער החסד.
יושבים שבעה ב"הבית" מגדלי הים התיכון, דרך הים 5, גני תקווה, בין השעות 10.30 – 13.00, 17.00 – 19.30.
בשל מגבלות הקורונה הבאים ללוויה ו/או לשבעה יתבקשו להציג תו ירוק.
אנו משתתפים
באבלו הכבד של הגמלאי
יעקב המאירי (סניף תמח"ת)
במות הרעיה
ומשתתפים באבלה הכבד של המשפחה.
משפחת "אגד".
לזיכרה של הגננת תלמה המאירי שנפטרה בימים אלו.
תלמה היתה גננת ומחנכת משיכמה ומעלה ותושבת שכונת שיכון דן. בהחלט אני יודע כי היא היתה דמות שנויה במחלוקת. היו שאהבו אותה והיו כאלו שלא. היו שכאלו שקיבלו את שיטת הלימוד (כן כן לימוד בגן חובה) שלה והיו כאלו שחשבו כי היא טועה.
ששלחנו את ביתנו הבכורה, מאיה, לגן החובה של תלמה היינו בהתלבטות כי שמענו את הטיעונים לצד זה ולצד השני. החלטנו ואני שמח בכל מאת האחוזים על ההחלטה הזו.
לא הכל הלך על דרך המלך. לא הכל הסכמנו ובחלק גם נכנסנו לעימותים אבל…
אכתוב על מספר נקודות.
תלמה הודיעה להורי הבנות כי היא דורשת שלא יגיעו עם חצאיות / שמלות. אני התרגזתי וניגשתי אליה חדור ברוח קרב. מה פתאום שלא יגיעו עם חצאיות. הרי הם בנות. הסבירה לי כי בגן יש להם סולם מעוגל ומה אני חושב שיקרה אם הבנות יעלו על הסולם ובחלק העליון של הסולם השימלה תתנפנף ברוח הרי הילדה תנסה להסתיר את תחתוניה ובמקום להחזיק במתקן בשתי ידיים היא תנסה להחזיק את השימלה. ובנוסף, וללא קשר, כאשר הם משחקות בארגז החול יכנס לתחתונים חול בלי ההגנה של המכנס. קיבלתי את עמדה.
בזמנו רכבי היה רנו אקספרס. טנדר קטן עם דלת לנהג ודלת לנוסע. על מנת להכניס את ביתי מאחור זה היה כרוך בקיפול כיסא הנוסע וכו. בגלל שגרנו בשכונה במרחק של 2 רחובות מהגן הרשתי לעצמי לחגור את ביתי מקדימה. כן אני יודע שזה לא חוקי ולא בטיחותי אבל יותר נח. אז היא העירה לביתי שתגיד לי שזה לא בסדר. ברור שגם לאחר העברת המסר לא הפסקתי עם הנסיעה בצורה שכזו. לאחר הפעם השלישית שהיא העבירה את המסר ניגשתי אליה ואמרתי תלמה אני מבין שבפעם הראשונה חשבת אולי הילדה בת 4-5 לא העבירה את המסר וכך בפעם השניה אבל בפעם השלישית זה בטוח שהעבירה. אז יש לנו 2 אפשרויות או שתוותרי או שיהיה מלחמה בינך לביני. את תגידי משהו אחד ואני העשה משהו אחר. את צודקת אבל היא תמשיך לשבת מקדימה. תלמה הבינה שהיא צודקת אבל שלא תזכה במלחמה הזו ויותר לא הזכירה את נושא זה.
שניסינו לגמול את הילדה מהחיתול בלילה לא הצלחנו והתייעצנו עם תלמה. תלמה אמרה תשאירו את הטיפול לי. כל יום בשעה רבע לשמונה בערב היתה מתקשרת (או שאנחנו התקשרנו) והיתה מדברת עם הילדה כמה חשוב שלא תשתמש בחיתול ושהיא גדולה ויכולה להתאפק וכו. ככה במשך שבוע יום יום דיברנו בערב ולאחר שבוע היא ניגמלה !!!
סיפור לימודי לדוגמה (אחרונה) ליום הולדת 4 הבאנו עוגה שאשתי הכינה. ובנוסף הביאה 7 נרות. 4 לגיל אחד לשנה הבאה ושניים נוספים שאם יהיה נרות שישברו או עם בעיה. מיד תלמה לקחה את האירוע של 7 הנרות ועשתה מזה סיפור. שאלה את הילדים אם זה יום הולדת 4 כמה נרות צריך. אז ענו לה ארבע. והיא התחילה לספור 1,2,3 וכו. ואז אמרה וצריך גם נר לשנה הבאה נכון. נכון. אז כמה נרות זה ביחד ענו 5. והתחילה לספור איתם עד חמש. ותראו יש כאן נר נוסף. כמה זה ביחד והנה עוד נר והגיעו ל-7 נרות אז כמה נרות יש לנו יותר מדי וכו. כלומר משום סיפור הצליחה לרתק את הילדים לספור לחבר ולהחסיר.
שאשתי הצטרפה לטיול לבית הצייר ראובן רובין היא חזרה בהתרשמות מרובה כי הילדים ישבו והקשיבו והיו ממושמעים. המדריכה של בית ראובן רובין ניגשה לתלמה לאחר הסיור ואמרה כי היא אף פעם לא נתקלה בהתנהגות למופת ולהקשבה שכזו מצד קבוצת ילדים בגילם אלו.
ושוב אני יודע כי היו ילדים (והורים) שלא הסתדרו עם תלמה ושהיא לא היתה קלה. ביתי הצעירה עד היום טוענת שהיא לא אוהבת זיתים וגבינה לבנה כי תלמה היתה מכריכה אותם כל הזמן לנסות ולאכול מאכלים שונים ולחשוף אותם לכל סוגי המזון. יש עוד סיפורים לכאן ולכאן אבל אצלנו היא תישאר כדמות חיובית ומחנכת אדירה.
יהיה זיכרה ברוך
אהבתי והערכתי את תלמה, ולא שלא היו חילוקי דעות.
הייתי המורה לריתמוסיקה של הגן במשך מספר שנים.
עבורי זה היה גן מיוחד במינו.
הילדים היו מלאי תמיד עניין, היה קל להעביר שעורים בגלל הרגלי הקשב שלהם.
זה היה שונה מגנים אחרים שם בד"כ היתה נדרשת נוכחות גננת כדי לשמור על משמעת והקשבה.
אני זוכרת את ההשתתפות הגדולה של הילדים בשעורים שלי, הרגלי ההצבעה, ההתחשבות אחד בשני והרגלי השיח הנפלאים.
הילדים התנהגו כבוגרים ולי היתה חוויה נפלאה איתם.
עצוב לי לשמוע.