אבי בן חורין ז"ל

אבלים: אשתו אילנה, ילדיו אפרת, אורי ואיתי, אחיו משה ונועם, נכדיו הללי, יונתן ונעה.
ההלוויה תתקיים ביום שלישי 17.01.12 בשעה 14:30 בבית העלמין החדש בהרצליה.
יושבים שבעה ברחוב אוסישקין 15, הרצליה.

החברים בבייקר טילי מנחמים את המשפחה.

החברים מבן חורין אלכסנדרוביץ' מנחמים את המשפחה.

מנהלת המוסד לביטוח לאומי ועובדי המשרד הראשי מנחמים את אפרת בן חורין – שפנצר על פטירת אביה ז"ל.

6 Comments

  1. ישראל שוויד

    צר לי מאד על הליכתו מאיתנו של ידיד ותיק וחבר למקצוע, לא מזמן נפגשנו על כוס קפה ודיברנו על שיתופי פעולה כיועצים לביטוח עסקים, הלך מאיתנו איש מקצוע משכמו ומעלה.
    יהי זכרו ברוך

  2. חגי קמרט

    תדהמה אחזה בי לשמע הידיעה הכל כך מצערת. שהרי מי חשב, מי העלה בדעתו. מי ידע?
    פתאום כוכב נופל . ככה פתאום. מי שהיה בעיניי מאז ומתמיד סמל לצבריות ולקיבוצניק הטיפוסי. מודל לחיקוי ,בלתי אפשרי, שהרי אבי היה מיוחד במינו. כך פתאום, פתאום נעלם.
    הייתי ילד קטן כאשר התארחתי אצל אריה ורגינה אהובנו ז"ל בנווה איתן. הכל היה יפה צעיר מין תחילה של חיים שדומה שאין להם קץ, אבי היה גבה קומה, הליכה מיוחדת, קול דיבור מיוחד ומבטא קיבוצניקי שכך נשמע באוזניי. ועם כל החזות המרשימה הזאת והפעילות המסורה לקיבוץ בכל התחומים שרק ידע ויכול היה לעשות ,היה נעים הליכות ובעיניי היה אפוף בהילה של ענווה וצניעות
    אני זוכר את קידום השחייה, חשמל, ודאגה גם לחיילים, אך זה רק מה שאני בתור ילד קלטתי, עוד על פעליו, יסופר בודאי ,על ידי חברי נווה איתן שלא שכחו את אבי שהיה מעמודי התווך הצעירים של הקיבוץ.
    דמותו של אבי תמיד תצטייר בעיניי כנושאת תכונות של חוזק, תמירות ומיוחדות, והוא עטוף בשלווה שקט וענווה.
    צר לי עד מאוד ותנחומי לאילנה, לילדים, לנכדים, למשה, נועם ומשפחותיהם.

  3. איתי בן חורין

    הספד על אבי בן חורין

    16.1.11
    פרידה מאבא
    תודה לכל מי שהגיע, מכל חלקי הארץ, לחלוק לאבי כבוד אחרון.
    תודה מיוחדת לכל מי שליווה אותנו במסע, הארוך והמטלטל שעשינו מהרצליה, לליסבון וחזרה עד לכאן.
    לפני שאפרד מאבא, אני רוצה לומר לכל מי שנמצא כאן-
    בכל הזדמנות שיש לכם, תגידו לאנשים שאתם אוהבים, אלו היקרים לכם באמת, מה אתם מרגישים אליהם, כמה הם חשובים לכם.
    אף פעם אי אפשר לדעת מתי תהיה הפעם האחרונה שתדברו איתם.
    בשיחה האחרונה שלי עם אבא, כשהוא בבית החולים בפורטוגל ואני מזמין כרטיס טיסה אליו, במשפט האחרון שהוא אמר לי היה:
    איזו אגדה של משפחה יש לי.
    אני אלך עם המשפט הזה כל שארית ימיי.
    לא אלך עם האיש שסבל ונלחם על כל נשימה בחודש וחצי האחרונים.
    אלך עם האיש שנשאתי אליו את עיניי.
    אנחנו לא אנשים מרירים, לא נתלונן על הגורל, על ההחלטות ועל כל מה שהיה בדרך.
    נסתכל על החודש וחצי האחרונים כהזדמנות שלנו להחזיר קצת אהבה ודאגה לאדם שתמיד שם עצמו בשבילנו במקום האחרון.

    אבא, אבי, אבי.
    אם אני צריך להגדיר אותו במילה אחת ,היא תהיה שורשים.
    אבא היה השורשים של כולנו.
    איש ערכי, ציוני, חרוץ, חכם וחזק.
    לוחם.
    אבא לא היה אדם של הרבה מילים

    אבל הוא יכול היה לכתוב את הספר על איך להיות איש המשפחה המושלם,
    האבא הטוב ביותר שאפשר לבקש.
    נולד בנווה איתן, כבן הראשון שנולד בקיבוץ
    היה אלוף הארץ בהליכה למרחקים
    מאמן שחיה של אלופי ישראל
    הצליח, בקור רוח, לסכל לבדו פעולת מחבלים בקיבוץ נווה איתן
    התנדב למילואים עד גיל 55,
    היה קבלן חשמל מוצלח שהאיר מאות פרוייקטים ברחבי ישראל.
    הוא הלך איתנו ואחרינו לכל פינה בארץ.
    הוא המציא לנו משחק חשמלי ללימוד חשבון.
    ששיחקתי כדורסל-הוא לא הפסיד משחק אחד במשך 10 שנים.
    שהייתי בצבא ובמילואים הוא הסיע אותי לגבול לבנון, עזה וכל מקום שנשלחנו.
    בעשייה הציבורית, במשרד-לא הייתה נורה או תמונה שהוא לא עזר איתה לאחר ציוץ קטן.
    רק לפני שנה צעד איתי ביחד יותר מ-20 קילומטרים במסע למען ערך השירות.
    הוא עזר לי בכל בקשה, בכל רגע.
    תמיד היה זמין לי ולנו בכל דבר.
    בכל דבר.
    אני יכול לתת מאות דוגמאות לשיחות טלפון כאלה- של, אבא אני צריך עזרה. העזרה הזו, האהבה הזו, המשפחתיות הזו עמדו פעם אחר פעם למבחן, ומעולם לא כשלו.
    המיוחד באבא היתה הפשטות שלו.
    לא לעשות עניין מעבודה קשה, ממאמץ, מתרומה, מעשייה.
    לא לרדוף אחרי הכסף, התענוגות, המאכלים וכל הדברים המודרניים.
    פשוט להיות בן אדם.
    שנגע בכל מי שהכיר,
    שתמיד אהב לעזור.
    שתמיד היה שם בשבילנו, בכל מקום, בכל שעה. תמיד.
    אבא,
    אמרתי לך את זה כמה פעמים, ואומר זאת גם היום
    אהבתי אותך בכל רמ"ח איברי,
    הערכתי אותך יותר מכל אדם בכדור הארץ.
    אתה השורשים שלי
    הייתה ביננו סימביוזה מופלאה
    האיש שלאורו צעדתי ותמיד אצעד.
    השארת לנו ירושה גדולה-את אילנה, אמא הנהדרת והאוהבת, שתמיד לצדך כמעט 45 שנה. שבניתם ביחד משפחה לתפארת, שחינכתם, ונתתם, והענקתם בלי לבקש דבר.
    אחי,אורי ואפרת מדהימים,
    גיסי אביב, שהוא כמו אח
    נכדים , הללי, יויו ונוני שהם חלומם של כל משפחה
    והרבה הרבה חברים.
    אבי בן חורין, היית אדם גדול
    וכך תמיד תישאר בליבי.

  4. חגי קמרט

    איתי יקר.
    ריגשת אותי עד למאוד בשירת הדמעות הבוהקות שלך.
    אלו הדמעות המבהירות באופן חד ממוקד וברור את אבי המחייך בוודאי
    מאי שם ויודע שאכן אגדה של משפחה יש לו. ובן שכולו לב אחד גדול , סופד באומץ
    וברגישות רבה, לאב האהוב עליו ועל כולנו.
    ולי איתי נתת להבין ולדעת שאבי שהכרתי בתור ילד הוא כצפוי אותו אבי האב,
    שזוכה אני להכיר מפי בנו.
    ויותר מזה,
    לא רק על טוהר ענווה צניעות חוזק ופעילות בלתי פוסקת בעבור הכלל, שומע אני, אלא גם
    על האבהות המיוחדת במינה, האחריות המסירות, הדאגה אי קץ למשפחה, ועוד היבטים
    שעולים מולי מתוך השורות שכתבת.
    אתה יודע איתי, כתבתי פעם ספר על המשפחה שלנו (מצד רגינה משפחת קמרט), ופרק אחד שלם הקדשתי לזיכרונות שלי מימי ילדותי בנווה איתן, קראתי לו "הימים החמים שם בעמק" אם תרצה כתוב לי ואשלח לך למייל את הפרק הזה האימייל שלי ackamrat@gmail.com ושוב השורות שלך ריגשו אותי עד למאוד. צר לי על אבא , אך ודאי אבא שלך היה אומר: איתי תמשיך קדימה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן