המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 31.08.14, בשעה 17.00, בית עלמין קיבוץ גבעת ברנר.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב שפינוזה 5, רחובות, בין השעות 09.00 – 13.00, ומהשעה 16.00.
אמא של ארנה הורוביץ
ההלוויה תתקיים ביום ראשון 31.8.2014, בשעה 17:00
בבית עלמין גבעת ברנר
יושבים שבעה: רח' שפינוזה 5 – רחובות
שעות ביקורים: 13:00 – 09:00 ומשעה 16:00
כמה עצוב. אתמול, דרך הפייסבוק, קראתי כי אחת הנשים המשמעותיות בחיי, הלכה לעולמה. אילנה לוסטיג ז"ל, אישיות ענקית בגוף קטן, הייתה המורה שלי לספורט לפני כ- 35 שנים בבי"ס שפרינצק ברחובות. התקופה שבה הלכנו עם מכנס הספורט הכחול והמנופח עם הגומי למטה, שהשאיר סימנים שעות אחרי שהיינו מחליפות אותו וחולצת הטריקו מבפנים. מי שלא הגיעה בתלבושתמלאה, דאגה אילנה לשים אותה בצד, אך אחרי כמה רגעים, התרככה והחזירה לקבוצה. אילנה לא ויתרה על רגע ללא אנרגיה, הייתה קשוחה מבחוץ עם לב רך ואוהב. ספורטאית מצטיינת, מבטא יקה עם חזות מזרחית, שפטה באולימפיאדה, דמות נערצת, אשה שנדיר לפגוש ואני הכי שמחה שבורכתי להכיר אותה. ת.נ.צ.ב.ה. אתגעגע אליה, דמותה לא תצא מליבי לעולם. מעלה תמונת מחזור מכיתה ו', אילנה נמצאת בשורה השניה מלמעלה, שניה משמאל.
למשפחת לוסטיג היקרה. רק היום קיבלתי את ההודעה על פטירתה של אילנה.חברתי היקרה .אילנה ואני עבדנו הרבה שנים ביחד המורות לחינוך גופני.אילנה היתה ותישאר בעיני כמודל למסירות ואהבת המקצועה-מלאת אנרגיה,יצירתית תמיד מוכנה לעזור ולהדריך את המורים המתחילים.מורים כמו אילנה לוסטיג קשה למצוא היום. יהיה זכרה ברוך.משתתפת בצערכם ושולחת את תנחומי.ורדה מושלין.דרום אפריקה.קיפ-טאון
אין תלמיד שלמד בשפרינצק שלא זוכר אותה. אישה מדהימה, מורה מיתולוגית, שניהלה את כל הטקסים בביה"ס ביד רמה. החדירה בנו אהבה למקצוע, וכל כך הרבה ערכים שלא קשורים לחינוך גופני: יושר, כבוד, סבלנות. נתגעגע.
דורית.תודה.הכל ממש מדויק.אני הבן שלה,יודע .
למשפחת לוסטיג ולכל מי שהכיר את אילנה: אני רוצה להביע את תנחומיי וצערי על מותה של אילנה.
כל מי שהכיר את אילנה יודע איזה אדם נדיר היא הייתה. מורה ומחנכת שזכות (גדולה!) הייתה לי ללמוד (ובעיקר להתחנך) אצלה.
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קטן הקשור באילנה ואשר מלווה אותי כל חיי:
בכיתה ו' (1982) הייתי בנבחרת האתלטיקה של בית-הספר שפרינצק. התאמנו זמן רב לקראת אליפות בתי-הספר. אני עצמי הייתי רק מחליף בנבחרת.
בסתר ליבי קיוויתי כי ברגע האחרון אתחרה בכל זאת. אך ביום התחרות עצמו ישבתי ביציע במשך שעות ארוכות ו"רק" עודדתי את הנבחרת.
בסופו של יום זכינו במקום השלישי. ואז…
אז ניגשה אליי אילנה ואמרה לי כמעט בחיבוק: "למרות שלא השתתפת בתחרות היום, אתה חלק מהנבחרת! התאמנת איתנו זמן רב. אתה זה שתעלה לפודיום על-מנת להניף את הגביע שלנו".
כל כך הרבה מסרים פשוטים ועמוקים נמצאים במשפט זה שאמרה לי אילנה. מסרים שמלווים אותי כל חיי עד היום.
יהי זכרה של אילנה ברוך.
תודה לכם על המילים מהלב על אילנה אמי. מאד ריגשתם אותי ואת משפחתנו. היו לאמי חיים מלאים ומאושרים בעיקר בזכות התלמידים והמשפחה האוהבת שהקימה וכן ראתה סיפוק רב בכל שעשתה גם לאחר שיצאה לגימלאות בהתנדבויותיה המגוונות.
שוב תודה רבה,
ארנה הורוביץ – הידועה יותר בתור הבת של אילנה
אורנה ושוקי היקרים !
הצטערתי לשמוע על לכתה של אילנה אמכם, יד המקרה ,שאילנה הייתה מורתי ואורנה בת כיתתי, והתגוררתי גם בשפינוזה 29,פטירתה של אילנה, כפי שציינתי נודעה לי ,עת ביקרתי את אימא בבי"ח קפלן. השומר בחניון נראה לי מוכר, לשאלתי ,הציג את עצמו מביה"ס שפרינצק, החלפנו מילים ולפתע סיפר על פטירתה של אילנה, די הופתעתי ,כי מדי פעם פגשתי אותה בביקורי בשפינוזה 29 אצל אימי, ולא לפני זמן-רב ,ראיתי אף את האבא על כיסא גלגלים חוצה עם מטפל.
משסיימתי ביקורי בביה"ח ,שוב עצרתי ליד השומר ושאלתי האם אתה בטוח ?במיידע? נסעתי הביתה ולפתע צלצל הטלפון ,ביקשו שאחזור אימא שושנה , גם נפטרה! הזעקתי את אחותי לקפלן, וסיפרתי לה על פטירת המורה אילנה…
העלנו זיכרונות, לשאלת אחותי אם אורנה בת יחידה,השבתי לאחותי מהזיכרון יש אח
שגדול ממך, בשנה בשם מוקי, שהיה בקורס טיס… הכל ערגה והרבה היסטוריה…
בתאריך 09.09.14 ישבנו שבעה…
תנחמו ,שיהיה לכם שנה טובה ולא תדעו יגון וצער
בריאות וכל טוב אבי בר (ברוורמן לשעבר)נב ד"ש לדויד הורוביץ
הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתה של אילנה ובאיחור שלא אפשר לי להשתתף . בשבילי אילנה היתה מורה ואישה מדהימה ומיוחדת שבמידה מסויימת השפיעה על בחירותי המקצועיות . אני לא הייתי ספורטאית מצטיינת ולא נסעתי לתחרויות ליצג את בית הספר אבל אהבתי את שיעורי החינוך הגופני בזכות החיזוקים והחיוכים שקיבלתי עם כל הצלחה והתקדמות . בחרתי ללמוד חינוך וגופני ולעבוד בחינוך המיוחד ואני יכולה לומר שלאילנה היה חלק בבחירה הזאת. לשמחתי נכחתי לפני כמה שנים בטקס בו
הוענק לה אות ופרס מפעל חיים על פועלה במכון וינגייט ולילה
לפני כתבתי לה מכתב אישי ואני שמחה שהיתה לי ההזדמנות
והזכות להודות לה על הנגיעה האישית שלה בחיי. תודה . אני
נפרדת ממנה בחיבוק גדול כמו שהיא ידעה להעניק למי שהיה
זקוק לו. יהי זכרה ברוך.
האימא היקרה שלנו.
אפרת תודה על מילותיך החמות.
(נשמח ליצור קשר…אולי תרימי טל')
לארנה ושוקי,
הצטערתי מאוד לשמוע על פטירת אמכם.
גם אני למדתי בשפרינצק. חלפו כבר 42 שנה מאז סיימתי את בית הספר היסודי, ואני זוכר רק שני מורים – את ברכה שהייתה המחנכת שלי בכתות א'-ב, ואת אילנה שלא הייתה מחנכת רשמית (עבורי), אך הייתה מחנכת בנשמתה.
שלא תדעו עוד צער.
צפריר.תודה.