אבלים: רעייתו: בלה טומשין, בניו: אבי, מוקי ואיתן ובני ביתם, אחיו: יעקב טומשין ובני ביתו ואחותו: בלהה מלוביצקי ובני ביתה.
ההלוויה תתקיים ביום ו' ה- 13.05.22, בשעה 10.45, בית עלמין גני אסתר שער 3, ראשון לציון.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב עין הקורא 7, קומה 6, דירה 23, ראשון לציון.
את איסר הכרתי בשנת 1956, הייתי אז תלמיד כיתה ט בביה"ס התיכון לאזור רמלה לוד. וחניך ה"מכבי הצעיר" ברמלה. התכוננו אז להופיע בתרגילי התעמלות בפתיחת המכביה החמישית. המדריך שלנו היה לא אחר מאשר איסר ז"ל, אז עדיין לא ידעתי שניפגש כתותחנים בקרבות.
את השירות הסדיר שלי עשיתי בגדוד "רשף" של חיל התותחנים, ובמילואים בגדוד "מסמך" גדוד המרגמות האורגאני של חטיבת הראל. (לימים גדוד תותחים מתנייעים בעוצבת "צור". בגדוד המילואים פגשתי באיסר, הוא היה מש"ק קשר במפקדת הסיוע של החטיבה ואני מש"ק קשר של סוללה ב'. בשנת 1967 במלחמת ששת הימים לחמנו יחד בצפון ירושלים, רמאללה, יריחו ורמת הגולן. במלחמת ההתשה הפכתי להיות סמל הקשר הגדודי, ו"ביליתי" ביחד עם איסר באותו זחל"ד / נגמ"ש במשך 10 שנים. תחילה בתעסוקות מבצעיות בבקעת הירדן, ארץ המרדפים, בבקעת בית שאן וברמת הגולן. ואז יצאנו למלחמת יום הכיפורים, הגדוד נותר ביריחו אבל אנחנו עם מפקדת הסיוע חברנו לחטיבה 5 ("גבעתי" תש"ח) והגענו עד לעיר סואץ. "בילינו" אז כארבעה חודשים בעיר, עד להפרדת הכוחות. לאחר מלחמת יום הכיפורים יצאתי לקורס קצינים שבסיומו לא חזרתי לגדוד. לא נפגשנו יותר במדים. אבל תנועת ה"מכבי הצעיר", הפגישה אותנו שוב ושוב. הייתי אז מרכז סניף ראשון לציון של התנועה ואיסר שיחק כדורסל במכבי, ובמקביל אימן את קבוצת הכדורסל של הסניף, לאליפות ה"מכבי הצעיר".
ביום מהימים "התבגרנו" הצבא ומכבי היו כבר היסטוריה, אבל נפגשנו מספר פעמים, ובשנים האחרונות בדואר אלקטרוני. איסר דאג לידע אותי בעבודת שורשים שכתב נכדו, וצפיתי ביום הולדתו השמונים כפי שהתפרסם במרשתת.
והיום בבוקר קראתי את מודעת האבל. חבל על דאבדין ואינם משתכחין! ןלבלה אלמנתו שלא תדעי לדאבה עוד!
בוגרי הגן שבלה הייתה גננת בו ברחוב וויצמן בשכונת אמברמוביץ ראשון לציון משתתפים באבלם של משפחת טומשין המורחבת עם לכתו למנוחת עולמים של איסר עליו השלום כולנו משתתפים באבלכם ושולחים לכם נטפי תנחומים המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תדעוד עוד דאבה בבניין ציון וירושלים תנוחמו