אבלים: הדס דימנטשטיין, נאדין גאנו, שרהלי ועודד מודריק, חנה ועמנואל מודריק, הילי ומאור, מיכל וירון, רוני ורז, תמר ועופר, יאיר, רחלי ויונתן.
ההלוויה תתקיים ביום ב' ה- 18.06.12, בשעה 18.00, בית עלמין קיבוץ גבעת השלושה.
יושבים שבעה בבית משפחת מודריק, רחוב הורד 20, כוכב יאיר, החל מהשעה 16.00, וביום ו' החל מהשעה 10.00.
השר סילבן שלום, המשנה לראש הממשלה, מנכ"לית המשרדים ועובדי המשרד מנחמים את עמנואל מודריק, חשב המשרד, על מות אחותו.
נשיא בית המשפט העליון, מנהל בתי המשפט, השופטים והעובדים במערכת בתי המשפט מנחמים את השופט עודד מודריק, סגן נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב יפו, על מות אחותו.
חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, ההנהלה והעובדים מנחמים את המשפחה על פטירת יקירתם.
המנוחה הייתה מנהלת הבטיחות ואיכות הסביבה בחברת טבע Americas.
המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשנה לראש הממשלה, מנכ"לית המשרדים והעובדים מנחמים את עמנואל מודריק, חשב המשרד, על מות אחותו.
שרת התרבות והספורט, שר המדע והטכנולוגיה, המנכ"לים ועובדי המשרדים מנחמים את עמנואל מודריק, חשב המשרד לשעבר, והמשפחה על מות אחותו.
אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, הסגל האקדמי, המינהלי וסגל הספרייה מנחמים את ד"ר עודד מודריק ומשפחתו על מות אחותו.
הכרתי את אראלה בצבא, שירתנו ביחד בקורס מאבחנות ומראיינות פסיכוטכניות, גרנו באותו החדר והיינו חברות טובות, במובן שיכולתי לצוד דובים איתה; היינו ילדות טובות עם שוליים של פראות נפלאה, וחווינו סיום של ילדות, נוכחת עדיין, עם תחילתה של בגרות, משהו קסום שילוב של לקיחת אחריות ומרדנות, גילוי לב וקשיחות, עצב על אובדן ושמחת חיים מתפרצת.
תנחומי למשפחה ולחברים.
אראלה מודריק היקרה אני מתגעגעת אלייך.
לפני פרק זמן קצר נודע לי במקרה ,שאת כבר לא כאן כמעט שנתיים.
איזו אבידה. את היית החברה האחת והמיוחדת בתקופת התיכון.
בפעם הראשונה שטסתי לארה"ב דאגתי להכנס לביקור בצפון קרוליינה.
לא השכלתי להיות בקשר אבל כל הזמן את היית בליבי ואת היית החברה לדוגמא שלי.
אני לא שוכחת את הביקור שעשינו יחד אצל שרהל'ה ועודד בת"א ועוד ביקור אחר אצל חנה ועודד בירושלים.כשנולדה אחייניתך דאגת שיקראו לה כמו לי -תמר-וכשנולדה בתך קראת לה -הדס-כשם בתי.אני זוכרת את השעות שישבנו בחדרך וסיפרת לי את הסודות של אימך שפרה והראית לי תמונות של אחותך שאיננה.איך הפעלת את הטייפ עם הגלגלים הענקיים והקשבנו לביטלס-לחיפושיות.אחר כך שפרה היתה פותחת את הדלת ומזמינה אותנו לאכול את הסלט המפורסם שלה מגזר מגורד וקוטג' .היינו נוהגות ללכת לטייל בטבע בשדה הכותנה שמאחורי ביתכם וביער שמיר ליד הקיבוצים אושה-כפר מכבי ורמת יוחנן לא הרחק מביתי.את היית ספורטאית נהדרת וקרה שהעדפת לטייל איתי במקום להתייצב לאימון.לא עניין אותך שהמאמנים כעסו.אראלה את בודאי זוכרת קיץ קסום בו היינו מדריכות עם עוד 2 בנים בגבעות שפרעם המופלאות..פעולות בשומר הצעיר שאת הבאת אותי אליהן ולי היה הכי חשוב שאני איתך.נכנסנו לגרעין נח"ל ל"נוה איתן"יחד עם בנים מיג'בבוסמת בהדרכת שמעון שבס המפורסםאחר כך הגיעה המלחמה האיומה בכיפור 1973 ולקחו ממך את יואל שליט שהצלחת להתחבר אליו בשפה משותפת ובחיבה העצב שלך היה כבד אך מופנם.לא ידעתי איך לנחם אותך.את סולחת לי.את צריכה לסלוח גם על אותו יום העצמאות שהטרחת את עצמך לביתי שאתלווה איתך לארועים בבמה המרכזית.לא יצאתי מהבית ולא הצטרפתי אלייך.ממש טפשה.נשארתי ללמוד ,לחזור ולהתכונן למבחן בגרות בהסטוריה יהודית.לא ידעתי לשלב למודים עם חברים.את ידעת ורבים אהבו אותך.לא אשכח אורח מיהדות דרום-אמריקה שהתכתבת איתו והחליט לבקר אותך בארץ.איזו קבלת פנים.חיבוקים ונשיקות.את היסמקת מאוד.בכל מקרה זכינו יחד להכיר עוד אנשים נחמדים בשרות הלאומי בקיבוץ "קבוצת שילר"כשהסתיים השרות נדנדתי לך שניסע לשם לביקור ורק בגללי הסכמת לצלצל(אצלנו לא היה טלפון)וז נסענו לסוף-שבוע מדהים.אראלה אני זוכרת כמה ניסית להשפיע על המאבחנים בלישכת הגיוס שיאחדו את דרכינו בצה"ל אך הם החליטו שטוב יותר שאהיה מורה ואת מאבחנת פסיכוטכנית.לפני השרות הוזמנת לביקור באנגלייה אצל קרובי משפחה בחופש הגדול.רק שאדאג לטיסה.האכזבה היתה גדולה שההורים שלי לא הסכימו.גם לאפשר לי שעורי נהיגה הם לא אישרו.ואצלך אני זוכרת את השמחה השמימית כשקראת לי לעשות סיבוב כשאת הנהגת.
בימים אחרים בהיותי בארה"בזכיתי בטיסה במטוס שלך כשאת הטייסת וגם שנתת לי להטיס את הכלי.אינני יודעת מדוע נגדע עץ חייך ועוד הכל לפנייך אני לפחות בטוחה שבגן עדן נשמתך.אני אוהבת אותך.