בתיה מרגולין ז"ל

המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 06.08.19, בשעה 17.00, בית עלמין קיבוץ חורשים.
יושבים שבעה בבית הבן דן מרגולין, רחוב של"ג 8, תל אביב, בימים ד'-ה' ה-07-08.08.19 ו- א'-ב' ה- 11-12.08.19, בין השעות 18.00 – 21.00.

3 Comments

  1. עפר מרגולין

    הספד לאמא בתיה ז"ל 6-8-2019
    הספד לאמא בתיה היקרה: גדלתי כבן של המורה בתיה,והמגד שמעון (מרגולין).ורבים מזהים אותי כך. אמא בתיה היתה מורה הרבה שנים בבה"ס הכרמל/גבריאלי,שם למדנו אחי ואני,ולמדו נכדיה שיר ועידו אהבנו מאוד את בה"ס ונהגנו להיפגש שם גם לאסיפות כיתה,משחקי ספורט,וצפיה בסרט בימי השישי. היתה לנו ילדות מאושרת בשכונה,ובבית ואני עדיין גר בשטנד 4 וכבר דור 3 בבנין.הרבה טיולים בשבתות וחגים בכל הארץ עם החברים הרבים של הורי,ים ובריכה בשפע,וגם בבית האזנה משותפת למוזיקה, משחקי שח וחשיבה, וארוחות משפחתיות טעימות. ונהגנו להיפגש קבוע כל החיים בהמשך בסופי שבוע. בחגים ובכלל. החינוך של אמא מורה ואבא מגד היה קצת נוקשה,וזכור לי שאסור היה להגיד לא,ו/או/גם לא רוצה להורים שלנו. ובגיל די צעיר למדנו לעבוד ולא לבקש כספים מההורים. בזמן שרותנו הצבאי נהגו ההורים לבוא לבקר אותנו בשבתות,בבסיסים בהם שרתנו, כתבו לנו מכתבים מחממי לב, ושלחו מיידי פעם חבילות. ולמרות דאגתם: ההורים היו גאים בנו שאנחנו היינו קרביים (אחי-ואני) ושעברנו מילחמות חונכנו לאהבת המולדת-!.החברים של הורי היו חשובים להם לא פחות מהמשפחה,וחשבנו שאפילו יותר והיו להם הרבה חברים/ת כולם/ן נחמדים ומוכשרים. מלח-הארץ. אמא בתיה דאגה לשמור על קשר עם כולם/ן ועם בני-המשפחה, ועשתה זאת כל השנים בהצלחה ובהתמדה. כפי שתיפקדה בכל-החזיתות.. הבית היה מתוקתק ונקי,ובמקרר היה תמיד מה לאכול,וכל הסידורים נעשו בזמן ובצורה יעילה ומוצלחת. אחד הדברים החשובים שלמדתי ממנה ואני שמח שגם ילדתי למדה,זה לשמור על הסדר הקיים בדברים. כשהיינו שואלים אותה איפוא המספריים התשובה היתה "במקום" ותחזיר למקום כשתגמור להשתמש. וכשאמא חלתה וכאפוטרופוס שלה התחלתי לטפל בדברים:מצאתי תיקים מסודרים,ומתוייקים להפליא. עניין חשוב אחר היה ההתמסרות הטוטלית שלה לטיפול מתיש ומסור באבא שמעון במשך הרבה שנים.. ועד יום מותו לפני 9 שנים. אחרי שעבר 2 ארועים מוחיים קשים,ונשאר משותק ברוב גופו. ותלוי באחרים מגיע לה צל"ש על השנים הרבות האלו,מעולם היא לא קיטרה או התלוננה על המצב,גם כשהיה לה קשה הרבה מאוד אנשים שפגשו אותה,תלמידים,שכנים,חברים,בני משפחה,ואח'..מעריכים אותה "מאוד"-!. ואנחנו גם. אסיים בקטע קצר ששלח לי אחיה הצעיר צבי גליק באימייל וביקש שאקריא בהלוויה שלה.
    צבי גליק ביקש שאגיד את הנכתב בהלוויה.
    בתיה מובילה אותנו, שלושת אחיה. היא הראתה לנו את אהבת הלימוד והדגימה לנו שגם אנחנו יכולים לסיים את התיכון, ללמוד השכלה גבוהה ולהיות טובים כמו הטובים ביותר. רעיונות מהפכניים, בהתחשב בכך שרובם המוחלט של הילדים בשכונה שלנו לא למדו בתיכון.בהיותה מבוגרת בשמונה שנים בתיה היתה עבורי כמו אם כשהיא נוטה במסירות לצרכים שלי כילד צעיר. בתיה היתה אדם בעל יושרה, וגבורה יתרה, שהוצגה בין היתר על ידי פעילותה המחתרתית ב- EZEL, שהביאו למאסרה, פעמיים, תחת הכיבוש הבריטי. בתיה הכירה לי את המוסיקה הקלאסית ואת האומנויות היפות, תחומי עניין שנשארו איתי לאורך כל הדרך. תודה בתיה
    צבי גדול שלח לי באימייל הספד: היי אני מצטער שלא אוכל להגיע לשבעה של בתיה ז'ל ואכתוב כמה שורות על מה היתה בתיה בשבילי
    הורי כידוע , גרו באותו בית של משפחת גליק בשכונת שפירה בדרום תל אביב. אמא שלי ודודה גרונה היו אחיות ולכן העדיפו לגור ביחד. הקשר בין שתי המשפחות היה הדוק ולמעשה היינו משפחה אחת מלוכדת. אני הייתי בן יחיד להורי וכידוע נולדו למשפחת גליק ארבעה ילדים. בתיה שהיתה גדולה ממני בשבע שנים הייתה בשבילי האמא השניה עם כל היתרונות של בוגרת ילידת הארץ. מהסיפורים שספרו לי הורי היא תפקדה כאחות אוהבת ומסורה לא פחות מטיפוליה באחיה הביאולוגיים. מתוקף הקשיים בכל התחומים של משפחת גליק, הפכה בתיה מגיל צעיר למנהיגה הבלתי מעורערת של המשפחה ודעותיה והחלטותיה התקבלו ללא ערעור! בדיעבד התברר תמיד שבתיה צדקה. כשאנחנו, הילדים גדלנו, והמקום נעשה צפוף היא שכנעה את הורי לעבור לבית בחולון, מעשה נבון שנותן אותותיו עד עצם היום הזה. ובבא העת היא גם קבעה שמשפחת גליק תעבור לצפון תל אביב.
    בתיה היתה תלמידה מבריקה בבית ספר ביאליק והמנהל המיטולוגי של בית הספר דאג לתת לה מילגת לימודים בגימנסיה הרצליה. לימים בזכותה. גם אני וצבי גליק למדנו בגימנסיה זאת. בתקופת למודיה בגימנסיה הצטיינה הן בלמודים והן בפעילויות החברתיות והתרבותיות
    בתיה היתה דמות כריזמטית ובלטה בכל שטח שהייתה מעורבת כמו חברותה במחתרת פעילותה במערכת החינוך ועוד ועוד. צר לי על הסבל שעברה בשנותיה האחרונות. יהי זכרה ברוך !

  2. מרדכי קסטון

    תנחומים, אמנם מאוד מאוחרים , אבל היום נזכרתי במורתי היקרה בתיה מרגולין שלימדה אותי בהקפדה ובהשראה גדולה בעיקר היסטוריה בביה"ס הכרמל לפני המון שנים. היא הייתה אור בקצה המנהרה של תקופה מאוד קשה בילדותי. היא הראתה עניין בהתפתחות שלי ונתנה לי פידבק מדרבן ומעודד כשהדברים החלו להשתפר אצלי. אהבתי את חוש ההומור היבש שלה ואת השאיפה לצדק ואמת, שהיא השראה בשבילי עד עכשיו. לא ידעתי שהיא הייתה חברה באצ"ל, אבל זה מסביר הרבה לגבי האישיות שלה. ברכות מגרמניה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן