דבורה היתה אמא של חבר. בעצם הכרתי אותה כל חיי. צעירים אוהבים למרוד, ודבורה היתה מין סמל בעייני של כל מה שלכאורה צריך למרוד בו. הכל היה "כמו שצריך". בת נאמנה אמא עד הסוף. מחנכת מוערכת. רהוטה. יציבה. בת המקום בו נולדה באופן טוטאלי אפילו השער תמיד היה במקום. (אולי העישון היה מין סוג של מרד.). רק בבגרותי הבנתי כמה זה קשה לעשות את הדברים באמת כמו שצריך. במידה רבה זו מלחמה לא יותר קלה מאשר כל מיני בחירות. אחרות בחיים.
היא היתה כזו. אי של יציבות בעולם משתנה וככזו לרבים אני מניח היא תהיה מאד חסרה
למשפחת שחר כולה
משתתפים בצערכם מאד מאד
אהבנו את דבוריק באמת ובתמים
דליה ונחמן
דבורה היתה אמא של חבר. בעצם הכרתי אותה כל חיי. צעירים אוהבים למרוד, ודבורה היתה מין סמל בעייני של כל מה שלכאורה צריך למרוד בו. הכל היה "כמו שצריך". בת נאמנה אמא עד הסוף. מחנכת מוערכת. רהוטה. יציבה. בת המקום בו נולדה באופן טוטאלי אפילו השער תמיד היה במקום. (אולי העישון היה מין סוג של מרד.). רק בבגרותי הבנתי כמה זה קשה לעשות את הדברים באמת כמו שצריך. במידה רבה זו מלחמה לא יותר קלה מאשר כל מיני בחירות. אחרות בחיים.
היא היתה כזו. אי של יציבות בעולם משתנה וככזו לרבים אני מניח היא תהיה מאד חסרה
המורה המדהימה שלי בכיתה א לא אשכח אותה לעולם תמיד מחייכת ואוהבת יהי זכרה ברוך