דודיק ידין ז"ל

חברת הדיה מנחמת את אסנת ידין והילדים על מות אב המשפחה.

4 Comments

  1. עינת אבני ברונסטין

    אני משתתפת בצערכם מעומק ליבי.
    דודיק ואני היינו באותה כיתה בבית הספר היסודי (בי"ס הרצל ביהוד), ואח"כ בתיכון. היינו פעילים בנוער לנוער, נבחרנו שנינו כנציגי יהוד במשלחת של נוער לנוער לארה"ב כשהיינו בני 16 ובילינו שם כחודש וחצי, גרנו ברחובות קרובים… שנים רבות לא היינו בקשר, וכיון שעד לפני 5 שנים חייתי בארה"ב גם לא הייתי בקשר עם חברים משותפים. לא ידעתי שדודיק היה חולה ולכן הודעת האבל היום הכתה אותי בהלם.
    דודיק זכור לי כילד חכם, חביב, עדין נפש ומיוחד. אפילו הייתי מאוהבת בו קצת בכיתה ה'… גם כנער בוגר יותר, בתיכון, הוא היה איכפתי ורגיש, מנהיגותי, לא מתאמץ להתבלט אבל בולט באיכותו.
    אני משוכנעת שהיה כזה גם כאדם בוגר וזו באמת אבידה קשה…
    שולחת לכל משפחתו תנחומים, מקווה שלא תדעו עוד צער. עינת

  2. אוריק (אור) דגן

    בהחלט לא ציפינו ולא רצינו. האמת, שדודיק האופטימיסט הניצחי שלא היה מוכן להודות לעולם שהכל חרא ודפוק — דוקא חזה שלא יאריך ימים. נו טוב – מי שחטף את מה שחטף בסוף שנות התיכון ודאי ידע שהמחלה עלולה לחזור בוריאציה כזו או אחרת בהמשך – אבל משום מה אתה מקווה שכל מי שאתה מכיר, ובמיוחד דודיק, יבוא ללוויה שלך ולא הפוך – שיהיה נחמד ושיגיד איזה איש גדול הייתי.
    ככה לפחות אני תכננתי – שדודיק יעמוד שם בלויה שלי ויגיד איזה איש נהדר הייתי. כמה טוב הצלחתי להשפיע על האנשים והמקום – עד כמה ריק העולם בלעדי – בקיצור נאום חזק וחיובי שהיה לי אפילו גורם להאמין איזה איש אדיר הייתי – זאת אומרת אם הייתי חי בלוייה שלי…. תוכנית המגרה הנהדרת שלי כבר לא תצא לפועל – מאוד מאוד חבל.
    אבל ככה זה דודיק – תמיד בקצב שלו ובחוקי המשחק שלו. הרבה שנים חלפו מאז נוער לנוער – הוא היה נשיא ארצי אמיתי, רק ריבון עולם יודע איך גמר בגרות כאשר לא ראו אותו רוב השמינית. התקרבנו במחלה שלו. אני הייתי אז בצבא (וואללה כבר לא זוכר איזה – אני חושב בצבא של היהודים… ככה נראה לי) ורציתי להשתחרר כמה שיותר מהר – והוא המשוגע רצה להתגייס בכל מחיר ולמרות הצרות הבריאותיות שלו. המטורלל הזה נסע אפילו לחיות במצפה רמון (זה איפהשהו בנגב… או במצרים… אני חושב) ביקרתי אותו שם. עסק בחינוך ורצה לקדם את הילידים – אני מאוד התרשמתי איך שבארצות נידחות כאלה מדברים עברית – ממש כמו במדינה שלי במדינת תל-אביב. הוא גם עבד שם באיזה מפעל – היה לו בראש ציונות והגשמה – מילים שכולנו שכחנו איך שגמרנו עם הבגרות האחרונה בהיסטוריה ובאזרחות – אני אומר לכם משוגע!
    נו, ורק משוגע כזה שובר את הצבא ומצליח להתגייס ועוד לגמור קצין. ואז הביא הנקניק הזה את אוסנת הביתה – אחותי אמרה לי שזה הדבר היפה ביותר שנכנס אלינו הביתה ולמה אני לא יכול כמוהו. הסברתי לה כבר אז שהבחורות יודעות מה זה טוב ולכן חבל על הזמן – באמת מסכנה אישתי איך שהיא נפלה בפח האומללה – אבל זה לא עליה, שתהיה בריאה – זה על דודיק.
    לדודיק כאמור לא היו חוקים. אהב כמו משוגע (ואנחנו המסכנים הסתפקנו לשמוע על סאונות סקסו-מדיציניות אצל קרובי המשפחה של אוסנת בלונדון… אני חושב) עשה ילדים כמו משוגע (“… אחרת הדוסים ישתלטו וחוץ מזה אתה לא עושה – יא חתיכת בטלן שכמוך…” היה מסביר לי באדיבות כששאלתי אותו איך זה שיש לו ילדים מקיר לקיר…)
    ונא וגם אצבע משולשת אם דודיק ישתלב בממסד. רגע בעצם למה לא? הרי הוריו באו מהקיבוץ של אהוד ברק – משמר השרון – ממסד אני אומר לכם – אבל כמו שהמשורר פרוסט אומר – הוא חיפש תמיד את הדרך הכי פחות סלולה – ובדרכים האלה התגלגלו חייו במחירים גבוהים בתמורה לחרות ועצמאות. במקום להיות במשמרת הצעירה של מפא”י הזקנה – הוא הלך למדבר האידיאולוגי של זכויות אזרח ומר”צ. במקום להתברג כשכיר בכיר שחי מהמנגנון – ניסה תמיד להוכיח שהוא יכול להשיג לבד ובגדול. ברור שנפל כמו רבים, כאשר התמודד מול סיכויים כל כך קלושים, אבל בניגוד לרבים מאיתנו ידע תמיד לחזור ולהאבק. הוא סיפר לי על יוזמות ויזמויות עד הטלפון האחרון בינינו שהיה זמן קצר לפני הצרות הבריאותיות האחרונות.
    אין לי ספק שהוא ממשיך לנסות ליזום גם בעולם הבא – כמו שאני מכיר אותו. מסכן אלוהים איך שדודיק מלבלבל לו את המח כיצד ניתן ליעל את גן העדן שם ולהוסיף קצת ניסים ונפלאות חיוביים בעולם הזה פה. רק בגלל זה הוא מקבל שחרור מפעם לפעם מלמעלה לבוא אצלי בחלומות ולהתווכח איתי על כל הדברים החשובים – כמו שעשינו שלושים שנה לפחות בתדירויות משתנות בהתאם למציאות.
    יאללה מספיק. עכשיו אני צריך לפנטז על מישהו אחר שיגיד עלי מילים טובות בלוויה שלי – זרוק איזה טיפ עם יש לך איזה מישהו שמדבר יפה – גם אם זה לא תמיד על יד העובדות. אתה שידעת תמיד לאחל לכל בחורה שתזכה לשמונה בחורים יראי שמיים שידקדקו אותה במצוות גדולות וקטנות כאחת. אתה שהאמנת באדם, למרות שלא תמיד מגיע לו. דע לך שהשפעת הרבה יותר משחשבת – בעצם אתה ממשיך להשפיע ככל שאני חושב על זה יותר – ויותר אני לא כותב כי נהייה לי ערפל בעיניים – מין נוזל מלוח שכזה. ואתה יודע כמה פולנים שונאים מלח – אז יאללה בי

  3. אריה חיון

    עם דודיק היה לי קשר מגוון, תחילה הכרתי אתו כפירסומאי שבאחד מהשלבים הקים עסק עם שותף שנקרא ישראדיל, אך בנוסף לשירותים מקצועיים שקבלתי ממנו, נוצרה ביננו חברות אמת למרות בסיס הקשר השונה. אהבתי עד הערצתי את השנינות שלו, את הצניעות שלו ואת שמחת החיים שלו. לאחר תקופה נוצרה סיטואציה ודודיק הצטרף לחברה בתור מנהל מכירות.
    היו לנו יותר שיחות בעניני דיומא מבעניני עבודה, כל כך אהבתי לשוחח איתו וכל כך החכמתי ממנו.
    בשיחה שקיימתי עם עו"ד גבריאלי שהיה גם עורך דינו של דודיק שאלתיו לשלומו היות וזמן ארוך לא שמעתי ממנו ואז נודע לי כי דודיק נפטר. מאוד הצטערתי,הצטערתי גם על כך שלא כל כך היינו בקשר בשנים האחרונות למרות שיחות טלפון שהיינו מקיימים לעיתים רחוקות.
    אני מבין שאנו כבר יותר משנה אחרי, אני מביע את תנחומי מעומק ליבי לאישתו ולילדיו
    דודיק אתה חסר

    אריה חיון

  4. יוסי דגן

    אני בהלם לשמוע שדודיק איננו. דודיק, חבר ילדות מכיתה ד' או ה' שהגיע כתלמיד חדש לכיתה שלנו בהרצל. מייד התחברנו, היו לנו תחומי התעניינות משותפים. כדורגל – משחקים ביחד במגרש בהרצל וסטנגה בודדים או זוגות אצלו במדשאה בחצר (בסוף מיץ פטל מאימו) , בולאות – היינו מחליפים בולים בטירוף וכל הזמן מסתכלים באלבומים אחד של רעהו לראות מה התחדש שם, את כללי השחמט למדתי ממנו. גם בזמן התיכון, למרות שלמדנו בכיתות מקבילות היינו ביחד בארגון "נוער לנוער". פגשתי אותו מספר פעמים בתקופה שאחרי הצבא על רקע פעילות עסקית אבל לא ידעתי הרבה עליו מאז. לאור מה שאני קורא בתנחומים, אז מתברר שלא ידעתי כלום – וחבל מאוד . זוכר את דודיק כילד ונער חביב שעזר לא מעט, כולם אהבו אותו וברור למה. למרות שלא היינו בקשר זמן רב , הלב נצבט והדמעות מאיימות להתפרץ. תנחומים לאחיותיו ומשפחתו מעומק הלב. יוסי דגן (אוז'לבו)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן