למדתי עם דורון ז"ל בביה"ס היסודי "משה הס", מחזור ד' – ילידי 1948. דורון גר בשיכון שלנו- שיכון עממי ג', בית מס' 6 (דרך השלום 83) תל-אביב. היה מקסים וכובש ונדהמתי ממה שכתב אחיו יובל דיסקין לזכרו. תנחומי למשפחתו.
פרסמתי בפייסבוק את הכתבה, המידע יגיע לעוד עשרות חברים/חברות שלמדו עימו.
היינו חברים טובים פעם.
הכרתי אותו דרך רשת חברתית בשם קפה דמרקר. בעיקר התכתבנו שם, ולעיתים רחוקות שיחת טלפון, אבל זה הספיק ליצור תחושות של ידידות טובה.
נפגשנו פעם לקפה…ואז ראיתי מה שאי אפשר היה לראות בתמונות, את טוב הלב המדהים שהיה בעיניו ועל פניו.
כשקראתי שלשום את הכתבה אודותיו (כנראה הוקפצה בוינט לרגל יום הזיכרון) נדהמתי והצטמררתי….לא יכולתי להפסיק לבכות. מלח הארץ האמיתי הלך מאיתנו.
יהי זכרך ברוך, דורון. לא אשכח אותך לעולם!
הדרכנו יחד בקורס מפקדי טנקים בשבטה. היה קצין מצויין. מצחיק. מוראל גבוה. מקצועי ביותר. אהבתי אותו מאד.
למדתי עם דורון ז"ל בביה"ס היסודי "משה הס", מחזור ד' – ילידי 1948. דורון גר בשיכון שלנו- שיכון עממי ג', בית מס' 6 (דרך השלום 83) תל-אביב. היה מקסים וכובש ונדהמתי ממה שכתב אחיו יובל דיסקין לזכרו. תנחומי למשפחתו.
פרסמתי בפייסבוק את הכתבה, המידע יגיע לעוד עשרות חברים/חברות שלמדו עימו.
היינו חברים טובים פעם.
הכרתי אותו דרך רשת חברתית בשם קפה דמרקר. בעיקר התכתבנו שם, ולעיתים רחוקות שיחת טלפון, אבל זה הספיק ליצור תחושות של ידידות טובה.
נפגשנו פעם לקפה…ואז ראיתי מה שאי אפשר היה לראות בתמונות, את טוב הלב המדהים שהיה בעיניו ועל פניו.
כשקראתי שלשום את הכתבה אודותיו (כנראה הוקפצה בוינט לרגל יום הזיכרון) נדהמתי והצטמררתי….לא יכולתי להפסיק לבכות. מלח הארץ האמיתי הלך מאיתנו.
יהי זכרך ברוך, דורון. לא אשכח אותך לעולם!