אבלים: מיכה, אילונה ומרק פפר והנכדים, יהונתן וגלי גרינשפן הופ והנכדים.
ההלוויה תתקיים ביום ד' ה- 13.06.18, בשעה 14.00, בית עלמין הרצליה החדש, צומת רחובות ז'בוטינסקי – הרב קוק.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב חנה סנש 6, הרצליה, בימים ד'-ה' ה- 13-14.06.18, בין השעות 16.00 – 20.00, ביום ו' ה- 15.06.18 לפני הצהריים ובימים שבת – א' ה- 16-17.06.18 בין השעות 16.00 – 20.00.
מכללת סמינר הקיבוצים אבלה ומנחמת את משפחת הופ על מות יקירתם, הדיקאנית האקדמית של המכללה בשנות ה- 90.
למדתי עם דורית באותה כיתה. אפילו היינו באותו גן והיינו חברות ילדות. בימי ההולדת שלה היא היתה מזמינה את כל הכיתה לקולנוע עדן שהיה שייך להוריה ומראה לנו סרט. היתה ילדה חברותית ונעימה. הקשר נותק בינינו כשבגרנו אבל הרגשתי צער רב לשמוע שהלכה לעולמה. יהי זכרה ברוך. חוה אפשטיין
אתכם באבלכם. איבדנו מורה וחוקרת מהמעלה הראשונה. יהי זכרה באוך
שמעתי לראשונה את דורית הופ לפני המון שנים, ביום עיון באוניברסיטה. היא דיברה על ״הסיפור שאינו נגמר״ והניתוח שלה היה ספרותי ופסיכולוגי, ועל אף המושגים התיאורטיים,היה כל כל חי ומלא תשוקה. אני נפעמתי. שנים חלמתי להיות בחוג ספרות שהיא תנחה אותו, ופתאום זה נהיה. היינו קבוצה של כעשר קוראות, ודורית בחרה עבורנו מטעמים שהיא אהבה. הכי יפה היה לשמוע אותה מקריאה מתוך הספר: בקול העמוק שלה, היתה מעמידה את הסצנות במלוא חיותן. והיתה נותנת הסברים , במין רוחב יד, מעבירה הרגשה שרוצה לשתף אותנו בהתרגשות שלה, בתובנות המורכבות. ותמיד שמרה גם על עמדה צנועה, מאזינה, לא מתווכחת, אך יודעת לקחת כל הערה ולהכניסה לקונטקסט רחב ומעמיק יותר.
העצב על לכתה גדול. ואני משתתפת באבל בני המשפחה ומוקיריה הרבים.
אמירה