שייע היה המדריך הראשון שלי , ברעננה , בתנועת המחנות העולים.
בני 11 או 12 אז ושייע היה אבינו , "אלוהינו" ,דמות המופת שלנו.
הוא היה המדריך שנתן לי את הכינוי , קווהל'ה ,עד עצם היום הזה .
הוא שהוליך אותנו למסעות הראשונים בכרמל , בגליל . הוא היה מתווה הדרך , המעשית , הרעיונית —
השנים לא הפרידו ביננו . נפגשנו מעת לעת , כאילו לא חלפו הימים מאז . הוא נשאר אותו "שייע" תוסס , מלא אמונה ,
תמים ומאמין .
מותו מעציב אותי מאד.
נגמרה תקופה , הימים עברו חלפו – עם שייע , הקיבוץ , רביבים ברקע. איש וסמל למה שהיה.
טירונות במחנה שמונים, מחזור שני של הנח"ל
השכמה, עודני שרוע על מיטת הקרשים ושייע כבר לבוש ומגולח, הרובה הצ'כי נקי, הנעליים מבריקות, המיטה מסודרת והוא מחפש מה עוד לעשות עד מסדר הבוקר. תמיד ככה. תמיד כזה.
שייע היה המדריך הראשון שלי , ברעננה , בתנועת המחנות העולים.
בני 11 או 12 אז ושייע היה אבינו , "אלוהינו" ,דמות המופת שלנו.
הוא היה המדריך שנתן לי את הכינוי , קווהל'ה ,עד עצם היום הזה .
הוא שהוליך אותנו למסעות הראשונים בכרמל , בגליל . הוא היה מתווה הדרך , המעשית , הרעיונית —
השנים לא הפרידו ביננו . נפגשנו מעת לעת , כאילו לא חלפו הימים מאז . הוא נשאר אותו "שייע" תוסס , מלא אמונה ,
תמים ומאמין .
מותו מעציב אותי מאד.
נגמרה תקופה , הימים עברו חלפו – עם שייע , הקיבוץ , רביבים ברקע. איש וסמל למה שהיה.
טירונות במחנה שמונים, מחזור שני של הנח"ל
השכמה, עודני שרוע על מיטת הקרשים ושייע כבר לבוש ומגולח, הרובה הצ'כי נקי, הנעליים מבריקות, המיטה מסודרת והוא מחפש מה עוד לעשות עד מסדר הבוקר. תמיד ככה. תמיד כזה.
תודה קווה,
מה שכתבת מאד ריגש אותנו.
אבא מאד אהב אותך ושימך מוכר אצלנו…
יעלה, ביתו של שייה
תודה על ההתייחסות
יעלה
תודה יהודה קווה,
מה שכתבת מאד ריגש אותנו.
אבא מאד אהב אותך ושימך מוכר אצלנו…
יעלה, ביתו של שייה
שייע (או שייה כפי שהוא בעצמו נהג לכתוב) אהב את החיים, התעניין באנשים (שיחה בגובה העיניים, כל אדם מטף עד זקן, באשר הוא).
אהב להשפיע..
החתן שלו, אלי
האם הוא היה ראש מועצת רמת הנגב? אם כן, אז אפשר וצריך לכתוב עליו ערך בויקיפדיה
מתגעגע
זוכר את שייה בכאב ואהבה