יחזקאל (חזי) עזרא ז"ל

הסתדרות הרוקחים בישראל, ענף בתי המרקחת, דוד פפו, יו"ר, יוסי שני, מנכ"ל, החברים והחברות מנחמים את משפחת עזרא על פטירת יקירם.
המנוח היה רוקח אחראי ובעל בית מרקחת מונטיפיורי בתל אביב.

15 Comments

  1. יעל

    חזי היקר, לא ייאמן שכך הלכת והשארת אותנו לבד. היית הרופא של השכונה, חייכן ונעים, ידען ונוסך רוגע. אתה בלבנו לעד. אין ולא יהיה איש כמוך.

  2. אמיר, תושב השכונה

    היה לי עצוב מאד ללמוד הבוקר על מותו הפתאומי של חזי. אנצור בליבי את זכרו. היעדרו מן השכונה יורגש על ידי כל התושבים, העובדים, ובעלי העסקים. אני שולח את תנחומיי למשפחתו. אמיר

  3. צחי דקל

    ענן של עצבות ירד על השכונה שאהבה אותו ושכל כך יחסר לה .מעבר לרוקח היה חזי ״זל״בן אדם נעים הליכות , עם חיוך , וידען שתמיד היתה לו המלצה שידעת שאפשר לסמוך עליה.
    יהי זכרו ברוך.

  4. דבי

    חזי ,
    שנים רבות של הכרות מאז פתחת את הדלת של בית המרקחת בשכונה ואת אוזנך הקשובה.
    תמיד בחיוך חכמה ונועם .
    לעבור היום ולראות את המכתבים שכתבו לך השכנים והדביקו ליד מודעת האבל על כל המשטח הזכוכיות מעידים על האהבה והערכה הגדולה אלייך.
    עצוב וכואב.
    יהי זכרך ברוך
    דבי

  5. ספי ממשרד נתן תומר הנדסה

    כולנו משתתפים בצער המשפחה. אבד לכולנו איש יקר וחביב, קשוב המנסה לפתור כל בעייה.
    שמו התפרסם מעבר לשכונה, ובאו אליו ממקומות מרוחקים.
    יהי זכרו ברוך.

  6. סיון

    אני מעוניין ליצור קשר עם המשפחה לשם כתבה בעיתון על האיש המיוחד. אם מישהו יכול להפנות אותי אני מאוד אודה לו.
    סיון, 0547731173

    • דורית

      סיון, הצורך העמוק לכתוב על חזי מאוד קרוב לליבי, אך אני שואלת את עצמי האם חזי היה מעונין בכך, וכמובן האם המשפחה מעונינת בכך. המשפחה מאוד פרטית ,וצריך לקחת בחשבון כמובן בראש וראשונה ענינים אלו. במידה ותקבל את הסכמת המשפחה ובסופו של דבר "תבשל" איזו כתבה , אז אני הייתי מעונינת לדעת , ואולי לתת את חלקי בענין. אני לקוחה שלו בערך 25 שנה…. , מאז שהוא פתח את בית המרקחת בשכונה הזו. דורית

  7. דורית

    כאשר חולף לו יום ועוד יום , והוטרינה של בית המרקחת מתכסה בעוד הבעת צער
    וגעגועים , אני חושבת לעצמי , כמה כואב שאני מתרחקת מהרעיון שאולי זה חלום רע
    וחזי – הנה עוד רגע מגיח ומחייך את החיוך הביישני שלו.
    אבל עוד מחשבה עוברת בי , אני מרגישה שאני רוצה לבקש מחזי סליחה, לא רק בגלל שזה מנהג יהודי לבקש סליחה מזה שהלך… , אלא בעיקר סליחה על הפומביות , אם חזי היה רואה את כל זה , ואני מקוה שהוא רואה… , מצד אחד אולי הוא היה מתרגש לנוכח זה שכולם הבחינו בדמותו בענינים מהותיים שהוא בעצמו חשב שהם החשובים ביותר בבן האדם, מצד שני הוא היה נבוך לנוכח התצוגה החיצונית והשתפכות הרגשות הפומבית הזו, חזי היה בן אדם צנוע ,איש מאוד מאוד פרטי, שכל בן אדם שנכנס אליו היה "כאלומת אור " , כך היה אומר… – אז חזי, אנא סלח לנו , בנסיונינו להתנחם
    פרשנו את רגשותינו על המקום שהיה נחלת הצניעות , האהבה שלנו אלייך גברה על הכל, גם על הנסיון לכבד אותך כמו שהיית ! מתגעגעת מאוד . דורית

  8. ילנה

    רק היום נודע לי על מותו של חזי… אין מילים רק כאב בלב, כאב ועצב… מרחוק ראיתי מכתבי עבל על הווטרינה של בית המרקחת ועם כל צעד לכוון המקום אמרתי בלב ״זה לא חזי… זה לא הוא״… לא פיר!!! לא!!!! איש טוב, רגוע, חייכן ומלא סבלנות!!! אשמור אותך בליבי. זכיתי להכיר בן אדם ענק!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן