כרמלה דאיה ז"ל

אבי ואביבה טוויק והמשפחה אבלים ומנחמים את ציון דאיה ומשפחתו על מות יקירתם.
ההלוויה תתקיים ביום ה' ה- 13.04.17, בשעה 11.00, בית עלמין שיכון וותיקים נתניה.

אוניברסיטת תל אביב והחברים בפקולטה למדעי הרוח ובאגף משאבי אנוש אבלים ומנחמים את מאור דאיה והמשפחה על מות יקירתם, שניהלה במשך שנים רבות את יחידת השכר באוניברסיטה.

3 Comments

  1. רחל יוסף לוי נחום

    ידיעה נוראית! הכרנו את כרמלה כנערה שהיתה פרח קטן בהנהלת חשבונות באוניברסיטת תל אביב. פרח קטן שהפך לפרח גדול ועצום בזכות אישיות וכישרון שבורא עולם נתן לה. היא היתה מקור עצום לגאווה לכולנו. יהי זכרה ברוך! חבל על דאבדין ולא משתכחין.
    רחל ויוסף לוי נחום

  2. ברוך שלייכקורן

    ‏ ‏נודע לנו בתדהמה רבה שכרמלה הנפלאה נפטרה
    ‏אין מילים לתאר את ההלם והכאב
    ‏דליה וברוך שלייכקורן

  3. מאור דאיה

    אני מבקש להודות לכל הקהל הקדוש שהגיע לחלוק כבוד אחרון לאמא.
    למשפחה היקרה שלי, חברי לחיים ולעבודה, למנכ"ל אוניברסיטת ת"א מר מרדכי (מוטי) כהן ולראשי המנהל וחברי הנהלת אוניברסיטת ת"א, לראש העיר הגב' מרים פיירברג-איכר , נתניה אחת, מ"מ ראש העיר מר אלי דלל, ועובדי עיריית נתניה. מתכבד לתעד את ההספד לאמא הכוכבת שלי.

    אמא יקרה, אמא יפה. לא סתם שמך הוא כרמלה. על שם המילה ג'מילה, יפה בערבית.
    כבוד גדול הוא לי לשאת מספר מילים לכבודך. אמרתי לאבא הבוקר, אני אשב שבוע ואני לא אסיים לכתוב עליך. כל החיים שלנו הם זיכרונות, חוויות ולקחים.
    החיים מבחינתי מתחלקים למספר שלבים בחיי. יוצא הדבר שאני מתמקד ומדבר על חיי. אבל בכל שלב ושלב את היית שם. וחיי הם חייך בעצם. שזורים אחד בשני.
    את גידלת אותנו ללא מחסור בצניעות ברמת גן, בגבעתיים וברעננה. את ואבא, ידעתם איך מקצת לעשות המון. הזיכרון שלי מהילדות ,מלא בטיולי אוהלים שעשינו לצפון ולדרום. כל החיים שלך נעו סביבנו, לדאוג לנו, להכין לנו סירי אוכל שנחזור מהלימודים, אבא שהיה נותן לנו את השאריות של שקית החלב שהיינו מלקקים בתאווה, את הקרם של החלב שמשום מה, גם הוא כבר לא קיים עוד בשקיות החלב ועד העוף בגריל בשבת שהיינו רבים על ההפתעות שלו.
    ואז התחתנתי צעיר, והפכתי לאבא במהרה. השנים חלפו להם מהר והיינו מוצאים את עצמנו חיים משבתות לשבתות. להגיע מידי שישי לשולחן המפואר שהיית מכינה לכבודנו, לאכול את הפיצה המיוחדת שלך. חינכת אותנו להתרכז במשפחה ובמוסר עבודה גבוה.
    כילד אוניברסיטה הייתי תמיד מלא גאווה לשמוע מאנשי סגל מכל הגוונים, בין אם זה עובד מנהלה פשוט ועד איש סגל אקדמי על הסבלנות והמקצועיות שלך לייעץ ולתת שירות. כן זו המורשת שהעברת לנו, להיות אדיב, להקשיב לאחר ולסייע ככל האפשר. היית האנציקלופדיה של הפנסיה להמון אנשים שהמשיכו להתקשר אליך גם שיצאת לגמלאות.
    השלב הבא הגיעו הגירושים שלי והם בזכותך ובזכות אבא עברו חלק, כי ידעתי שמשפחה תמשיך להיות משפחה ויצאתי לפרק חדש בחיים שלי. גם לפני שבועיים עשית לנו שיחות נפש פרטיות. דיברת על הילדים שלי. אמרת לי מאור, תשמור עליהם. אפילו אם תהיה לך משפחה חדשה. לכל ילד הדגשת מה עלי לתת לו. בלתי נתפס לי איך לא פספסת שום פרט.
    התמזל מזלי שלאחר גירושי פתח שוב את דלתות ביתך וקיבלת אותי שבור ומבולבל כמו ילד ששב הביתה.
    התקופה הזו הייתה אחת התקופות היפות בחיי. לחזור מרכיבת יום שבת לשולחן ארוחת בוקר מפוארת. שאני ישבתי ללמוד למבחנים פינקת אותי במאכלים. כל שיחות הנפש שעשינו שלושתנו יחד. היה מאוד קשה לעזוב את החממה המדהימה הזו ולהמשיך הלאה בדרכי.
    ואז לחיים היו תוכניות אחרות.
    תמיד קיבלנו את זה שאת אשת עבודה. הייתי יוצא מהקמפוס בערב הביתה, תמיד הייתי רואה את האור במשרד שלך שאת כרגיל דופקת עבודה. ושיצאת לפנסיה, כולנו בנינו על טיולים ויותר מעורבות בחיים שלך וכן התחלת לטייל עם אבא, אפילו ללמוד שפות ולקחת את הנכדים לימים שלמים.
    אבל אז הגיע תורינו להחזיר, שנתיים שהלכת לבית חולים הארור. אמרת לנו שאת תנצחי את המחלה. עברת בחוזקה רבה כל טיפול וטיפול. בראש השנה נסענו כל המשפחה לחגוג את החג בחול. כמה אושר הסבת לכל המשפחה, ממש עשית לנו גיבוש. אפילו ידעת לא לפתוח את תוצאות הבדיקה אז שחזרה חיובית בכדי לא להרוס לנו את החוויה. תמיד שמת את עצמך במקום האחרון אחרי כולם.
    גם שלשום שפתחת את העיניים לחצי דקה, אמרת לכולנו שאת בסדר. כי ככה את תמיד.
    אני רואה את האחים שלי עומדים כאן, ואת אבא היקר שלי ואני רואה אותך בעצם.
    אני יודע שכל החלטה שאעשה בחיים שלי מעתה והלאה, אני אחשוב מה את היית אומרת ואדע, כי זה הדבר הנכון.
    הורשת לנו ירושה מכובדת, עם כלים רבים איך להבין את החיים ולדעת מה העיקר ומה התפל.
    אמא, שמרי עלינו למעלה ואני מבקש ממך סליחה אם הרגזתי אותך. ואני יודע שהרגזתי אותך ואם גרמתי לך לצער. אני מבקש את סליחתך.
    עכשיו נוחי לך, אנחנו כולנו מצוידים במורשת הנהדרת שלך. שימרי עלינו מלמעלה. שמרי על אבא שלנו. דעי לך שבכל דבר אני אמשיך לראות אותך ולדמיין אותך עומדת שם. יפה מתמיד.
    את הכוכבת שלנו. אוהב אותך וכבר מתגעגע.
    מאור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן