אבלים: הילדים, הנכדים, הנינים והמשפחה.
ההלוויה התקיימה ביום ו' ה- 30.10.15.
יושבים שבעה בבית המנוחה, פאלאס דיור מוגן, רחוב ויצמן 18, קומה 13, תל אביב, בין השעות 11.00 – 21.00.
אבלים: הילדים, הנכדים, הנינים והמשפחה.
ההלוויה התקיימה ביום ו' ה- 30.10.15.
יושבים שבעה בבית המנוחה, פאלאס דיור מוגן, רחוב ויצמן 18, קומה 13, תל אביב, בין השעות 11.00 – 21.00.
משפחה יקרה ,
הכרתי את לאה ביום הראשון ללמודי באוניברסיטת בר אילן בשנת 1969.אחרי הרצאת מבוא
שבה השתתפו בערך 200 סטודנטים נשארתי בהפסקה באולם והתחלתי לשוחח עם אשה נעימת
סבר,כבר לא ילדונת כמו מרבית התלמידים,וגם אני הייתי כבר בת 26 ,(תארו לעצמכם…)
אמא לשני ילדים .דברנו על הא ועל דא בשיחה כל כך קולחת עם איזה קרבה לא מובנת עד
שהתברר שלאה נולדה בהורודנקה , כמו גם אבי .מאז הגלוי הזה הרגשנו כמו קרובות
משפחה וכל ימי הלימודים , תואר ראשון ושני היינו בידידות. אגב , באותה שיחה , אחרי
שסיפרה לי שבעלה רופא (גם אבי היה רופא..) הזכרתי שבאמת זכור לי משרותי הצבאי ד"ר גרייף אחד שהצליח לרפא תגובה אלרגית שלי לצבעי שמן (של ציור) בעזרת כדור סולפה
שהחליט לפורר על האיזור הפגוע,אחרי ששום תרופה מקובלת לא עזרה. וזה הצליח !
ידידותנו נמשכה אחרי תקופת הלימודים ואף רכשתי בעזרת לאה את ספר הזיכרון של הורודנקה שיצא לאור על ידי אירגון יוצאי הורודנקה (נדמה לי שכך קראו לו).
לימים שמעתי ממנה שלמדה צילום ואף נסעה בעולם,כולל להורודנקה לצלם גם שם.
מפאת עיסוקי הרבים הקשר התרופף עם השנים.דוקא בקיץ האחרון נסיתי לחדש את הקשר ואף
השארתי הודעה ומספר הטלפון שלי,אך לא קיבלתי שום תשובה.
אני אזכור את לאה בהערכה רבה כאדם בעל אישיות עשירה ורבת מעש וכאדם שיכולתי לתת
בו אמון מלא.כל כך הרבה מעלות באדם אחד זה משהו נדיר ואתם זכיתם ,באמא כזאת,סבתא,
ואפילו סבתא רבתא.אני מאחלת לכם שזיכרה יאיר את חייכם.
כל טוב לכם , יערה אביעזר
אחד ממחנה מטכ"ל