מימי נולדה בירושלים וגדלה בתל אביב. בשנות החמישים התגוררה מספר שנים בארה"ב שם למדה צילום. בשנות השישים עבדה כדיילת אוויר ואחר כך פנתה לצילום אמנותי. מימי היתה צלמת מוכשרת בעלת עין רגישה. צילומיה מעטרים ספרים רבים. עבדה שנים רבות כמנהלת ואוצרת בגלריה גורדון ולאחר מכן המנהלת והאוצרת הראשונה של סדנאות האמנים בתל אביב. הותירה אוסף צילומים של תל אביב בשנות השישים והשבעים ופורטרטים של אמנים, סופרים ומשוררים ידועי שם.
כמה מוזר לכתוב על מימי בלשון עבר,מימי למרות 87 שנותיה תפקדה עד יומה האחרון כאילו כל החיים לפניה .
מימי בשבילי היא טיפוס חד פעמי ,סוליסטית מפה ועד הודעה חדשה ,צחוק מתפרץ,הקשבה! פחות דיבור ,דורשת איכות ונותנת אותה.
מימי אני כבר מתגעגעת ,אני בתדהמה איך הלכת לי ככה ביום אחד
רונית
מנוחה היתה שכנה מסורה ונהדרת. השתתפה במטלות הבניין ואף בוואטסאפ של השכנים למרות גילה המתקדם. תמיד היה נחמד להיתקל בה בחדר המדרגות לשיחה קצרה. היא תחסר לנו מאוד בבניין!
את מימי זכיתי והכרתי בתקופה האחרונה.אל אף גילה המתקדם (שלא ניכר עליה ), פגשתי אישה משכילה חיונית דעתנית ונבונה.לא ויתרה לעצמה ,חקרה ולמדה דברים ביסודיות והגיבה לעומקם של דברים .תמיד חיובית שמחה ועצמאית וכך גם ניפרדתי ממנה.הבשורה על מותה ציערה אותי מאוד ונגעה לליבי ולנפשי. יהי זכרה הטוב עימנו לתמיד כדוגמא והשראה ובצער על מותה.
את מנוחה בוקסרמן הכרתי כשהייתי ילד ידעתי שהיא דיילת אבל קשרים מיוחדים היו לי עם דוד בוקסרמן הוא היה בן דוד שלי והיא בת דודה כי אמא שלהם ואבא שלי היו אחים חבל מאוד שהקשרים בינינו נותקו ננסה אולי לחדש??????
מימי
רק היום נודע לי שמנוחה ברפמן – בוקסרמן (מימי) הלכה לעולמה לפני חודשיים.
את מימי הכרתי עת שצילמה את עבודותיי שהוצגו בגלריה שרה לוי בשנות ה80. במהלך השנים פגשתי אותה לעיתים בביקוריי בסדנאות האומנים בגלריה אותה היא ניהלה במשך שנים.
לפני יותר מעשר שנים פגשתי בה שוב בשיעורי פלדנקרייז. מאוד התיידדתי עמה.
מלבד הקרדיט שלה בעולם האמנות, בשבילי, מימי הייתה אישה כנה וערנית בעלת תשוקה ותפיסה רעננה לחיים. למרות גילה היא נדמתה לי תמיד כילדה פעורת עיניים סקרנית לכל מה שקורה סביבה, עם צחוק מתגלגל נהדר.
מדי פעם הייתי קופצת לביתה באדם הכהן , נהנית מפרוסת עוגה מדהימה מעשה ידיה, ומשיחה פתוחה מאוד על החיים ועל האמנות. תמיד בצורה הכנה ביותר.
בספטמבר האחרון ביקרתי אותה בפעם האחרונה (מסתבר) , השיחה הייתה מלאה בצחוקים. היא נראתה לי בטוב (על אף כאבי הגב שליוו אותה), כהרגלה מאוד מתעניינת וסקרנית. לא הייתי מעלה בדעתי שהמוות אורב לה.
דינה ,היטבת לתאר את מימי וגרמת לי לצביטה וגעגוע.מימי הייתה חברה שלי למרות פער השנים הגדול ביננו ,למרות שהיינו בקשר הדוק,היא נפטרה בפתאומיות ,לא נפרדנו. מילותיך העירו אצלי את ההחמצה והגעגוע
תודה
מימי נולדה בירושלים וגדלה בתל אביב. בשנות החמישים התגוררה מספר שנים בארה"ב שם למדה צילום. בשנות השישים עבדה כדיילת אוויר ואחר כך פנתה לצילום אמנותי. מימי היתה צלמת מוכשרת בעלת עין רגישה. צילומיה מעטרים ספרים רבים. עבדה שנים רבות כמנהלת ואוצרת בגלריה גורדון ולאחר מכן המנהלת והאוצרת הראשונה של סדנאות האמנים בתל אביב. הותירה אוסף צילומים של תל אביב בשנות השישים והשבעים ופורטרטים של אמנים, סופרים ומשוררים ידועי שם.
כמה מוזר לכתוב על מימי בלשון עבר,מימי למרות 87 שנותיה תפקדה עד יומה האחרון כאילו כל החיים לפניה .
מימי בשבילי היא טיפוס חד פעמי ,סוליסטית מפה ועד הודעה חדשה ,צחוק מתפרץ,הקשבה! פחות דיבור ,דורשת איכות ונותנת אותה.
מימי אני כבר מתגעגעת ,אני בתדהמה איך הלכת לי ככה ביום אחד
רונית
מנוחה היתה שכנה מסורה ונהדרת. השתתפה במטלות הבניין ואף בוואטסאפ של השכנים למרות גילה המתקדם. תמיד היה נחמד להיתקל בה בחדר המדרגות לשיחה קצרה. היא תחסר לנו מאוד בבניין!
את מימי זכיתי והכרתי בתקופה האחרונה.אל אף גילה המתקדם (שלא ניכר עליה ), פגשתי אישה משכילה חיונית דעתנית ונבונה.לא ויתרה לעצמה ,חקרה ולמדה דברים ביסודיות והגיבה לעומקם של דברים .תמיד חיובית שמחה ועצמאית וכך גם ניפרדתי ממנה.הבשורה על מותה ציערה אותי מאוד ונגעה לליבי ולנפשי. יהי זכרה הטוב עימנו לתמיד כדוגמא והשראה ובצער על מותה.
מנוחה הייתה שכנה דעתנית והקדישה זמן רב לניהול נציגות הבית. פגשתי אותה רק לפני כחודש ושוחחנו קצרות. תנחומיי למשפחה
מנוחה היקרה,
אשה גדולה וחזקה, נשמע תמיד קולה
גם בנושאים קונספטואלים,
וגם בענייני דיומא
אומנות, אסתטיקה ושיחות חולין
אוצרת הסטוריה מקומית,
בעלת ערך של שנים
עצמאית, משכילה בעלת ידע נרחב
ידעה גם לנזוף כשצריך,
אך תמיד בעלת לב זהב.
דמות אהובה שתחסר לנו בנוף השגרתי של חיי היום יום
ינוחמו כל מוקירייך
ולך השלווה והשלום
את מנוחה בוקסרמן הכרתי כשהייתי ילד ידעתי שהיא דיילת אבל קשרים מיוחדים היו לי עם דוד בוקסרמן הוא היה בן דוד שלי והיא בת דודה כי אמא שלהם ואבא שלי היו אחים חבל מאוד שהקשרים בינינו נותקו ננסה אולי לחדש??????
מימי
רק היום נודע לי שמנוחה ברפמן – בוקסרמן (מימי) הלכה לעולמה לפני חודשיים.
את מימי הכרתי עת שצילמה את עבודותיי שהוצגו בגלריה שרה לוי בשנות ה80. במהלך השנים פגשתי אותה לעיתים בביקוריי בסדנאות האומנים בגלריה אותה היא ניהלה במשך שנים.
לפני יותר מעשר שנים פגשתי בה שוב בשיעורי פלדנקרייז. מאוד התיידדתי עמה.
מלבד הקרדיט שלה בעולם האמנות, בשבילי, מימי הייתה אישה כנה וערנית בעלת תשוקה ותפיסה רעננה לחיים. למרות גילה היא נדמתה לי תמיד כילדה פעורת עיניים סקרנית לכל מה שקורה סביבה, עם צחוק מתגלגל נהדר.
מדי פעם הייתי קופצת לביתה באדם הכהן , נהנית מפרוסת עוגה מדהימה מעשה ידיה, ומשיחה פתוחה מאוד על החיים ועל האמנות. תמיד בצורה הכנה ביותר.
בספטמבר האחרון ביקרתי אותה בפעם האחרונה (מסתבר) , השיחה הייתה מלאה בצחוקים. היא נראתה לי בטוב (על אף כאבי הגב שליוו אותה), כהרגלה מאוד מתעניינת וסקרנית. לא הייתי מעלה בדעתי שהמוות אורב לה.
דינה ,היטבת לתאר את מימי וגרמת לי לצביטה וגעגוע.מימי הייתה חברה שלי למרות פער השנים הגדול ביננו ,למרות שהיינו בקשר הדוק,היא נפטרה בפתאומיות ,לא נפרדנו. מילותיך העירו אצלי את ההחמצה והגעגוע
תודה
צלמת מדהימה. מופעם מקיום תערוכת זיכרון בדירתה.
אוצר היסטורי.
יהי זכרה ברוך