נתן ושושנה נהוראי ז"ל

בס"ד,
לזכרם של נתן ושושנה נהוראי ז"ל
מאת: ישראל זיסק
השבוע, בתאריך ו' בתשרי, בימי "עשרת ימי תשובה",
חל יום הזיכרון לר' נתן נטע נהוראי ז"ל,
אביו של הרב מאיר נהוראי שיבדל"א.
39 שנים לפטירתו.
נתן נטע נהוראי נולד בשנת תר"פ-1920
בעיר פוזנן שבפולין.
בנם של יחיאל מאיר ומנוחה ליכטיגר ז"ל.
נקרא על שמו של סבו מצד אימו: נתן נטע שיניאק ז"ל.
הם היו ארבעה אחים ואחיות.
המשפחה עלתה ארצה בשנת תרפ"ב-1922
כאשר לנתן מלאו שנתיים ימים.
לאחר עלייתם המשפחה התגוררה בפתח תקווה.
הוריו של נתן עבדו לפרנסתם:
מנוחה בליטוש יהלומים
ויחיאל מאיר כמורה בבית הספר "תחכמוני בתל אביב.
נתן כילד, למד ב"נצח ישראל" בפתח תקווה.
בשנת תש"ט(1949) התחתן עם שושנה רייזל לבית הפטקה.
היתה להם זוגיות מיוחדת.
שושנה ז"ל, היתה "אוד מוצל מאש".
הם הכירו שכתוצאה שנתן רצה להתחתן עם ניצולת שואה.
הוא ראה בכך אידיאל. דודתו דיברה עם בעלה
והוא הציע את אחייניתו. הדודים הם אלו שעשו את השידוך.
שושנה נולדה בשנת תרפ"ו-1926 בקוז'מינאק שבפולין.
בת למנחם מנדל ושרה הינדה.
בתקופת השואה היתה במחנה בלודז' ומשם הועברה למחנה אושוויץ.
במחנה השתתפה ב"מצעד המוות" סטוטוף.
היא היחידה ממשפחתה שניצלה.
כל משפחתה נספתה:
הוריה:
מנחם מנדל ושרה הינדה.
אחיה:
שמואל, מרדכי וערש לייב
ואחיותיה: לאה וצירה ז"ל.
לאחר המלחמה, בשנת תש"ז-1947, ניסתה לראשונה לעלות לארץ ישראל,
עם אוניית המעפילים: "הנגב", אשר היו בה כשש מאות מעפילים.
הבריטים עצרו את האונייה בשערי הארץ,
לא אפשרו לעולים לרדת והאוניה הפליגה לקפריסין,
שם היתה תקופה במחנה עצורים.
לאחר הקמת המדינה, שושנה עלתה ארצה
וכעבור תקופה קצרה הכירה את נתן נהוראי.
לאחר חתונתם נתן למד הוראה.
עשה דוקטורט במקרא על רבי יוסף קרא (פרשן מקראי).
עבד בצעירותו בליטוש יהלומים
ולאחר מכן בהוראה.
לימד בבתי הספר "תחכמוני" ו"בילו".
עם הזמן טיפס והגיע להיות מנהל המחלקה המקצועית
בהסתדרות המורים הארצית.
בשנות השישים נהג לכתוב ולפרסם מאמרים בעיתון "הצופה"
בנושאי מערכת החינוך,
כמו למשל:
"אהבת ישראל",
"כבוד המורה",
"קולו של מחנך בישראל",
"זהותו הציבורית של המחנך בישראל",
"החינוך העל יסודי בישראל"
ועוד.
המשפחה התגוררה ברחוב בזל 38 בתל אביב.
ונולדו להם ברוך השם ארבעה ילדים:
יעל, מרים, מנחם ומאיר.
שושנה האם היתה עקרת בית.
הדוד והדודה ר' שמואל מרדכי שרצקי ורעייתו ז"ל, אשר הכירו בין ההורים,
היו חשוכי ילדים, והם היו לילדים כסבא וסבתא.
נתן היה ממתפללי ב"בית החסידים הכללי גור" ברחוב בן יהודה.
בתאריך ו' בתשרי תשמ"ב הלך לעולמו בגיל 61 בלבד,
והוא נטמן בבית העלמין "סגולה" בפתח תקוה.
על המצבה נכתב:
"איש צנוע, תם,
ישר דרך וירא אלוקים.
מוקיר רבנן וקובע עיתים לתורה.
רודף צדקה וחסד.
עוסק בצרכי ציבור באמונה.
אוהב ואהוב על הבריות.
ר' נתן נטע נהוראי ז"ל
בן ר' יחיאל מאיר ז"ל.
נפטר ו' בתשרי תשמ"ב.
ת.נ.צ.ב.ה".

שושנה זכתה ברוך השם להשתתף בחתונות ילדיה,
ובשמחות הולדת נכדיה וניניה.
נהגה לבקר פעמים רבות במשואות יצחק, בעיקר בראש השנה,
כאשר התארחה אצל בנה הרב מאיר ועידית כלתה.
רק לעת זקנה, כאשר מצבה הבריאותי היה בנסיגה,
הסכימה לספר את אשר עברה בתקופת השואה.

28 שנים לאחר פטירתו של נתן בעלה האהוב,
הלכה לעולמה שושנה בגיל 83.
נטמנה סמוך לבעלה ז"ל בבית העלמין סגולה בפתח תקוה.
על המצבה נכתב:
"אשת חיים עטרת בעלה.
אמא וסבתא אהובה,
צנועה וישרת דרך,
יראת אלוקים ומשכמת לבתי כנסיות.
התברכה ברוח חוכמה
ובינה, עצה וגבורה.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה.
שושנה רייזל נהוראי ז"ל
בת ר' מנחם מנדל ז"ל
נפטרה כ"ח שבט תשס"ט
ת.נ.צ.ב.ה.

על המצבה הנציחו גם את
קרובי משפחתה של שושנה
אשר נספתה בשואה.
"תהא נשמתם של נתן ושושנה
צרורה בצרור החיים"
ויהיו מליצי יושר על כלל עם ישראל.
אמן.