סא"ל (מיל') אבי ליאור ז"ל

החברים הקצינים והמפקדים בגדוד 9322 ומשפחותיהם: אריאל קובי, בוגומולסקי חיליק, דה פריס דודו, האס מיכה, הוד יוסי, הילר מאיר, ויסמן אריה, טל אלי, כהן פיני, מימון אורי, נאור משה, נרקיס צחי וקסטל גיל אבלים ומנחמים את אורה ומשפחת ליאור על פטירת יקירם, מפקד ולוחם.

חברת UTI מנחמת את דורון ליאור ומשפחתו על מות האח.

משפחת בית און מנחמת את דורון ומשפחת ליאור על מות יקירם, לחם בחווה הסינית ונפטר מקורונה.

17 Comments

  1. בני דרור

    למשפחת ליאור,
    אנחנו ותיקי גדוד 7018 מבכים יחד עימכם את לכתו של אבי ליאור ז"ל אשר נכנע לנגיף הקורונה בקרב האחרון של חייו. אבי ליאור היה ממקימי הגדוד בשנת 1974 והיה מ"פ פלוגה א' הראשון. אבי היה גיסו של יוסי מורגנשטרן מג"ד הגדוד השני אחרי חנני תבור מקים הגדוד ומפקדו הראשון . וכך הספיד אותו פיני פז מג"ד הגדוד אחרי יוסי מורגנשטרן בדף הפיסבוק של גדוד 79 בו נלחם אבי במלחמת יום הכיפורים :
    מלחמת יום הכיפורים הייתה המלחמה האחרונה בה "אליטה" לא היה כינוי גנאי. האליטה שהקימה את המדינה חינכה את בניה, לשלוח את ילדיהם אל החזית ולעמוד בראש גם במחיר חייהם. אבי, בנו של תת-אלוף ישראל ליאור מי שהיה מזכירם הצבאי של ראשי הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר היה כזה.
    מפקד שקול, אמיץ ונחבא אל הכלים. אם יש דבר שאפיין אותו יותר מכל – היה השקט והצניעות.
    מי שהיה מ"בוגרי" קרבות הבלימה הקשים כסמ"פ בכוח שאילתר בגדוד 184 חטיבה 14, נמנה על מקימי הגדוד 7018 וחזר לתקופת קבע כי "המדינה צריכה" גילם באישיותו את מה שכל כך חסר היום.
    את אבי הכריע קרב בו לא ניתנה לו אפשרות להשפיע.
    לכתך לשלום אח בוגר ולוחם אמיץ.
    חיבוק גדול ליוסי.

    תהא נשמתו של אבי ליאור ז"ל צרורה בצרור החיים ?

  2. דני סביל

    צמרמורת עוברת בי ואני עדיין מתקשה לקלוט שאבי, שאיתו הייתי בגדוד 9322 איננו. הרבה תקופות מילואים עברנו יחד בגדוד וגם אחר כך כשאני עברתי למפקדת החטיבה. אין מילים לנחם את המשפחה עם האובדן הזה, אובדן בהחלט מיותר, אבל זכרו יהיה תמיד איתנו, קציני ומפקדי גדוד 9322 ומפקדת החטיבה. יהי זכרו ברוך.

  3. גונן

    בשם כל לוחמי ומפקדי גדוד 184 לדורותיו, מבכים את לכתו טרם עת של אדם. אבי למד ולימד ובכוח זה התחבר לכולם. תנחומים למשפחה. לך לשלום חבר יקר

  4. דן כצנלסון

    בשמי ובשם ותיקי גדס"ר 87 אני מצדיע בצער לזכרו של אבי, לוחם אמיץ שבמסגרת חטיבה 14 נלחם בגבורה במלחמה הארורה ההיא. דני הרופא של 87.

  5. אבי מינקובסקי

    תקופה קצרה ראיתיך בגדוד 184 באביב 1974 … אני מט״ק צעיר בפלוגה ז׳ של הגדוד ואתה מפקד פלוגה עטור תהילה … שוחחנו בלחש אודות ייחוסך .. ידענו על פועלו ותפקידו של אביך … אך מאום מכך לא ניכר בך … שקט , אציל , מקצועי עם מנהיגות ערכית נטולת סממנים או סמלים נדרשים … היית מאבני היסוד שבנו את צה״ל וחיל השריון לאחר מלחמת האימים … נוח בשלום על משכבך ולעד ברוך יהיה זכרך -נפרד ממך בהצדעה?????

  6. צבי אבירם

    כשהשתחררתי משירות חובה הוצבתי בחטיבת כרמלי בפיקודו של אבא שלך, ישראל ליאור. שנים מאוחר יותר נפגשנו במסע לוחמי חטיבה 14 בחזרה למצרים. אני הייתי סמג"ד גדס"ר 87 במלחמת יוה"כ ואתה סמ"פ בגדוד 184. התיידדנו מאוד ושמרנו על קשר רצוף. למדתי להעריך אותך מאוד. אהבתי את יכולת הניתוח שלך, את היושר החוכמה והצניעוות. לפני מספר שבועות נדברנו להפגש. תחסר לי מאוד צבי אבירם

  7. דניאל ניסימי

    המפגש שלי עם ליאור –
    במלחמה כמה שעות לפני הפסקת האש, עבר ליד הטנק שלי סגן מפקד האוגדה, אמר להגיע לגדוד 184 בפרברי איסמאעילה, אחרי נסיעה ארוכה באזור לא מוכר, צמחיה סבוכה וחושך מוחלט, הגענו לפלוגה של גיורא. סגנו ליאור כיוון אותי ועמדתי לידו, המצרים ירו מאות פגזי תאורה, היינו ערים ודיברנו כל הלילה. ליאור הישרה אווירה מאוד נינוחה ומשעשעת.
    נשארתי ב- 184 עוד כשנה עד השחרור 1974. מאז לא ראיתי את ליאור אבל זוכר אותו מאוד לטובה. ואזכור אותו כך תמיד, יהי זכרו ברוך , אני מקווה שהמשפחה והחברים יפרסמו את מורשתו ברבים.

  8. פיני ולדמן

    אבי חברי
    הכרותינו בת למעלה משלושים שנה. קשה לדבר עליך בלשון עבר. אתה נוכח אפילו שאינך. זה התחיל בניצוחה של עירית שי בחבורה של אוהבי ארץ ישראל שנפגשה לצורך טיולים ברחבי הארץ. התקבצנו צעירים ותוססים ממקומות שונים. משך שנים נפגשנו פעם בחודש לטייל בטבע כמיטיבי לכת. אט , אט התגבשה חבורת הזרים לקבוצה חברית מלוכדת. עם הזמן הוספנו לתפריט גם מפגשים חבריים בחגים ומועדים ואפילו טיולים לחו"ל. בחלוף השנים עם הגיל המתקדם השתנינו, ממיטיבי לכת היינו בעיקר לחבורת "מיטיבי לסת", והמשכנו לטייל.
    היכרותי אתך התהדקה והעמיקה כשקיבלנו על עצמינו לפני מספר שנים לארגן ולנהל את חבורת המטיילים שלנו. התודעתי לפנים נוספות ויפות שלך, נכונותך לעזור ולא דווקא באור הזרקורים, צניעותך, יושרך והגינותך. נותן כתף ותומך כשצריך. מתנדב כשצריך, מנהל דברים בשקט באחריות וכובד ראש מבלי להיות "כבד". היית מעמודי התווך השקטים של חבורת המטיילים – משפחת המטיילים שלנו.
    "עזיבתך" היא אבדה קשה לכולנו. ננצור את זכרך.
    פיני

  9. דוד אלפנדרי

    משפחת אבי ליאור ז״ל היקרה.
    איתכם אנו באבלכם על פטירת אבי יקירכם.
    יהי זיכרו ברוך.
    מי יתן ולא תדעו צער עוד.
    במגבלות הקורונה בגילנו (85) נראה מתי אפשר
    לנחמכם פנים אל פנים.
    דוד (דדי) אלפנדרי ומשפחות אלפנדרי.
    מצטערים על התגובה המאוחרת בעקבות
    ידיעה בשיחה מקרית עם דן קמינסקי/ קנדה.

  10. שמעון שחרור

    אבי ליאור , חבר יקר , איש יצירה ועשייה , ישר דרך , חייל , מפקד ולוחם , אבא וסבא מופתי… מלח הארץ.
    הכרנו כצוערים בקורס קצינים בבה"ד 1 בקיץ שנת 1970, אבי חובש כומתה שחורה של חיל השריון ואני כצוער חיל הקשר מחטיבת גולני. מאז ועד החודשים האחרונים היה בינינו קשר לסירוגין … קשר זה התחזק
    עת אבי בשנת 1992 קיבל עליו להקים את מפעל הגבס הראשון בישראל – אורבונד באלון תבור בבעלות טד
    הריסון. אני הייתי מצידו השני של המתרס – לקוח ומשווק של אורבונד ( מאל"מ בע"מ ).
    מאחר ושנינו היינו באותו ענף ולי הייתה הערכה גדולה מאד לידע הענק של אבי בתחום, נעזרתי בשירותיו של אבי לפרקי זמן , מהעת שעזב את תפקידו באורבונד ושימש כיועץ ומהנדס בתחומי הייצור לחומרי גמר ובנייה.
    בתקופות אלה שכללו נסיעות משותפות לחו"ל התגלה לי אדם רחב ידע , שקול , צנוע ומקרין כבוד לסובבים אותו ויחד עם זה קליל , לא מכביד , בעל חוש הומור מיוחד ומעל לכל חבר אמיתי , תומך רציני וחיוני בכל צעד ומחשבה.
    אבי נשא איתו מטען לא קל מתקופת מלחמת יום הכיפורים והתמודד עם הזיכרונות והמראות שעבר באופן מרשים, אך יחד עם זאת נראה שהוא " סוחב " איתו תיסכול ענק מאותם ימים קשים.
    לא קל לי לכתוב דברים אלה עליך אבי היקר , ביודעי שיותר לא נוכל להיפגש או לשוחח אחת לכמה זמן, לשאול לשלומה של אורה , הילדים והנכדים … להתייעץ איתך … ואפשר היה על כל נושא שבעולם , לשבת איתך על כוס קפה ולהנות מהחברותא שכה היתה ממאפיינך ושתחסר לי ולכול אוהביך והם רבים.
    שלום חבר אמיתי ויקר לי כאח.

  11. אביתר בן-צדף

    אורה ובני משפחת ליאור,

    היכרתי את אבי רק לפני כעשרים שנה, כשפעלנו יחד ב"פורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה". הידע הרב של אבי, נכונותו לפעול ונחישותו להזיז דברים היו מרשימים. כנראה, המועקה, ששררה בלבו מאז מלחמת יום הכיפורים (שחלקים ממנה חשף בפנינו) הניעה אותו, וסייעה רבות למה שהשגנו בפורום.
    אבי היה חבר, לא-מתנשא, מסור וענייני, למרות שהיה קנאי לחקר המלחמה. הרבה מאוד נזקף לזכותו בתחום הזה – כשהוא שחה נגד הזרם. וזה לא היה קל, אך אבי עמד בזה בחוסנו.
    אבי יחסר לי מאוד. היינו ידידים, ואבי ידע לתת כתף, ולתמוך בי בשעותיי הקשות.
    עצוב לי, עצוב מאוד בלכתו בטרם עת.
    נעשה ככל יכולתנו להנציח את זכרו.

  12. יצחק קופרברג

    המום שמעתי על לכתך מאתנו כדרכך בשקט .
    היית המפקד שלי כמ"פ בגדוד 184 אחרי המלחמה עת חתמת קבע. לא אוכל לשכוח אותך לעולם. מקצוען שקט שקול איש של אמת ועשיה.
    היו לנו המון שעות ביחד בשיחות שאתה כמפקד ואני כחייל סדיר דברנו בגובה העיניים .
    נפגשנו שוב במפעל אורבונד שהיית מנהלו.
    תנחומי לאורה ולמשפחתך אשריכם שזכיתם להיות במחיצת האדם הדגול הזה
    איציק קופרברג
    אבטליון

  13. יצחק קופרברג

    המום שמעתי על לכתך מאתנו כדרכך בשקט .
    היית המפקד שלי כמ"פ בגדוד 184 אחרי המלחמה עת חתמת קבע. לא אוכל לשכוח אותך לעולם. מקצוען שקט שקול איש של אמת ועשיה.
    היו לנו המון שעות ביחד בשיחות שאתה כמפקד ואני כחייל סדיר דברנו בגובה העיניים .
    נפגשנו שוב במפעל אורבונד שהיית מנהלו.
    תנחומי לאורה ולמשפחתך אשריכם שזכיתם להיות במחיצת האדם הדגול הזה

  14. דוד אלפנדרי

    היכרתי את אבי כבנה של אסתר ליאור (בן שבת), אימו ז״ל, בת דודת אימי רינה ז״ל.
    מכל הנאמר מפי פרודיו וחבריו, עולות בהערכה גדולה תכונות הצניעות ההקרבה והדאגה לאחר.
    עד די כך היה צנוע, שרבים ממעשיו הראויים לשבח, נודעו לי רק מדבריהם.
    תנחומינו לאורה ולכל המשפחה.
    יהיה דוגמה וטמל למשפחה לדורות.
    יהיה יהי זיכרו ברוך.
    דוד וכרמלה אלפנדרי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן