אבלים: ציפי גון גרוס, שלומית ואמיר גל, איתי ויעל גרוס, מתן גרוס, ריבי ומאיר ברגר והנכדים: עפרי, זוהר, איתמר, נועה ואלה.
ההלוויה תתקיים ביום ב' ה- 22.05.17, בשעה 14.30, בית עלמין קרית שאול.
יושבים שבעה ברחוב בלקינד 3, תל אביב, בין השעות 09.00 – 13.00, 16.00 – 21.00.
המנוח היה בנם של שושנה ויצחק.
החברים: שחר לוי, הדס תשר ודן עצמון, איה ודן קולר, דן אלון, איתי יונת, ננסי פומגרין ומרגוט ואודי ערן מנחמים את המשפחת גרוס על מות יקירם.
המכללה האקדמית של תל אביב יפו אבלה ומנחמת את המשפחה על מות יקירם, מוותיקי הסגל האקדמי של בית הספר לניהול וכלכלה.
שרה, יובל ומשפחות לנדשפט ופלדמן מנחמים את ציפי, שלומית, איתי, ריבי, מתן ומשפחת גרוס על פטירת יקירם.
המשפחה מודיעה כי במלאות שלושים לפטירת יקירם תתקיים עליה לקברו לגילוי מצבה ביום ג' ה- 20.06.17, בשעה 17.30, בית עלמין קרית שאול.
המשפחה מודה לכל המנחמים.
ציפי יקרה, כל כך מצטערים לשמוע. מחבקים אותך.
בתיה ונחום ורבין
תנחומים לציפי, לילדים ולכל המשפחה
זכינו להכיר אדם מיוחד
יהי זיכרו ברוך
מתי ילין וכל צוות המשרד
משתתפת בצערכם.
ציפי שלומית איתי מתן וריבי יקרים,
הרגע נודע לנו בתדהמה על מותו של מירון. משתתפים בצערכם ושולחים לכם חיבוק חם מרחוק. אנחנו אצל עומר וניצן באוסטאליה. ניצור עמכם קשר כשנחזור לארץ. שלא תדעו עוד צער
אמנון ושרה
ציפי היקרה
מירון היה עבורי תמיד סמל החכמה והבינה. הוא היה חונך שלנו בפנימייה הצבאית, וכבר אז היה בשתי דרגות מעל כולם. ברור שהוא נועד לגדולות, ואכן הוא הצליח להגיע לשיאים אישיים ומקצועיים שרק אנשים מיוחדים וחכמים כמוהו הגיעו.
בכנס הפנימייה שהתקיים בביתי, ולאחר מכן, כאשר נפגשנו שוב, הוא סיפר לי על מעשיו ועל הצלחותיו, יחד עם המחלה הנוראה שאתה התמודד בגבורה רבה. הוא הדהים אותי כאשר סיפר לי על דרך קבלת ההחלטה על האופן שבו יטופל, בלי שום סנטימנטים, רק שכל קר ואנליטי, אפילו כאשר היה מדובר בגופו ובחייו שלו. פשוט נדהמתי מהיכולת שלו לנתח בשכלו המבריק גם את חייו שלו. הוא אמר לי שהוא התגבר ומרגיש הרבה יותר טוב, ולכן אני מקבל בתדהמה, בכאב ובצער עמוק את הידיעה על מותו בטרם עת, של איש יקר ומדהים.
לצערי לא אוכל להגיע ללוויה, אבל אבוא לנחם אתכם בשבעה.
המקום ינחם אתכם יחד עם שאר אבלי ציון וירושלים. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.
חיבוק
ערן רון, תלמיד של מירון בפנימייה הצבאית
ציפי היקרה,
משתתפת בצערכם
ציפי יקרה, תנחומים מכולנו. זכור לי שדור העריץ והעריך את מירון יותר מכל מרצה אחר שלימד אותו.
אתכם באבלכם,
טל בשן
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
לציפי ולכל משפ׳ גרוס,
קראתי בצער ובתדהמה על מותו של מירון.
הדפסתי בחיי הרבה עבודות דוקטורט, ורק מעטות מאד שמרתי, עם הקדשה.
אחת מהן היא של מירון. באתם אליה הביתה להרצליה להגהות ותיקונים, ואני זוכרת אותך, ציפי, נוהגת במיני מיינור…
זוכרת ששלומית נקראת על שם אביך.
יהיה זכרו של מירון ברוך, איתכם באבלכם,
דניאלה כורם
לציפי, לילדים, ולנכדים,
עצוב מאוד, ולא נותר אלא לאחל שלא תדעו עוד צער.
נאוה ויוסי פליסקין
ציפי, שלומית, איתי, מתן וריבי יקרים
כואבים אתכם, את לכתו של מירון
שותפות של שלושה דורות שנמדדת מעבר למילים…..
מירון היה כבן למויש'ה וכאח גדול עבורי
חיבוק גדול
יובל, שרה ומשפחת פלדמן-לנדשפט
המאמר שפירסם ד"ר גרוס ז"ל על החלטתו לעבור השתלת ריאה היה גורם חיובי ומחזק והביא את אישתי, שגם היא חלתה ב-IPF, להחלטה לעבור השתלת ריאה לפני שלוש שנים. חבל שד"ר גרוס ז"ל לא זכה להאריך ימים. משתתפים בצער המשפחה.
שמענו בצער גדול את דבר מותו של מירון.
אהבנו והערכנו אותו מאוד.
מחבקים אותך , ציפי, בשעה קשה זאת.
שרה וארנון גוטפלד
לציפי,
משתתפת בצערך על מות בעלך מירון גרוס ז"ל
הזכרונות מימים טובים שהיו לכם ביחד יעלו לך ארוכה
לציפי ואיתי
שמעתי בצער על פטירתו של מירון כשהייתי בכנס לחו"ל. לדאבוני לא הספקתי להגיע לשבעה. ביני ובין מירון היתה ידידות עמוקה בגין היותינו באותה פקולטה והרבה דעות דומות, אך הידידות התעצמה כשלימדתי את איתי בפקולטה לניהול. למרות שמירון היה מודע היטב לחכמתו וכישוריו של איתי, הוא כל כך נהנה לדבר איתי על איתי ולשמוע עוד ועוד על איתי.
ציפי ואיתי, אינכם זקוקים לי לספר על גודל האבידה
שולחת חיבוק חם לכם ולשאר בני המשפחה
מינה וסטמן
ציפי , שלומית איתי מתן וריבי יקרים
משתתפים בצערכם , המומים על פטירתו בטרם עת של מירון
שלא תדעו עוד צער
מדוד רונית יואב רוי ונטלי מטלון
לציפי, איתי,שלומית,ריבי, ומתן ולכל משפחתכם הענפה שלום ותנחומים. רק היום נודע לי על מותו של מירון. אני בעצב עמוק על פרידתו מאיתנו של האיש שחרט על דיגלו את אהבת ואת מיצויים עד תום של החיים. בביקוריו הרבים אצלנו בניו-יורק, ובביקורי אותו בתל אביב, אף פעם לא יכול הייתי מלהפסיק להתפעל מחיוניותו האינסופית והתאווה לחוות; לנסות; ולוודא שלא ישאר משהו על פני כדור הארץ אותו לא חווה, ובו לא התנסה. תמיד חשבתי שמוחו עשוי היה מכמה מוחות שחוברו יחד, ואיפשרו לו בו זמנית לדבר, לחשוב ולהבין בעסקים, במודלים מתימטים, בעריכת דין, מוזיקה, אופרה, שירת מקהלות, וכל נושא אחר הנופל בהגדרה של "תרבות" ו "העולם הגדול." ועדיין נשאר לו הזמן לדברים והפרטים הקטנים של החיים כמו הקיץ בו טיפל ושמר על קרמבו – החתול שלנו (שסירב לחזור אלינו…) מירון החבר החם, הסקרן, הנבון, והכל כך אנושי יחסר לי עד מאד. ליבי עימכם בצערכם כי רב. שלכם, מיקי רהב
ציפי וכל המשפחה.
רק היום למדתי באיחור על אבדנכם.
מירון היה חבר שכבה בצופים, רקדן במשלחת השביעיסטים מתל אביב ודרכינו הצטלבו גם באקדמיה מפעם לפעם – ואם זכרוני אינו מטעני נפגשנו גם במחיצתך פעם והעלהו זכרונות מ״שבט דיזנגוף״
איש רהוט ואופטימי היה ומקור שנינה השראה
שורותינו כבר כואבות את חסרונו
אתכם באבלכם איציק הכהן
ציפי, שלומית, ריבי, איתי ומתן,
נודע לי היום על לכתו של מירון.
ניתנה לי הזכות ללוותו כמה וכמה שעות, בתקופה לא פשוטה בקיץ שעבר.
גם ברגעים שכובד המציאות נדמה כקשה מנשוא, מירון הבריק, לימד וחלק טפח מחוש הומור מופלא.
איש אשכולות ומקור להשראה.
עימכם, יגאל