המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקים ביום ו' ה- 14.10.16, בשעה 11.30, בית עלמין קרית שאול.
יושבים שבעה ברחוב הירקון 260, דירה 1, תל אביב.
המנוח היה בנו של מאיר.
אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, החוג להיסטוריה כללית, הדקאן, הסגל האקדמי והסגל המינהלי מנחמים את משפחת רזי על פטירת יקירם, היסטוריון ומורה באוניברסיטה.
תמי והמשפחה,
עצוב מאד.
אהבתי את אבא שלך.
אייזיק.
הצטערתי מאד
היה אדם נדיר במוסריותו
תנחומי לתמי והמשפחה
כולנו הערצנו אותו.
הקשבנו בתשומת לב רבה לדבריו, ולבסוף אף השתכנענו.
לבנו דווה על לכתו.
תנחומים לעדנה חברתנו לתמי לנועה ולאנה
עמירה גרעין "עמר"
אהבתי אותו אהבה עזה. ליבו היה גדול מספיק לעשרים תרומות לב, יותר. הוא היה אדום. אדם. מלומד מופלא. מענטש. אהבתי אותו. תנחומי.
לאנה ולבנות תמי ונועה,
אני הייתי שכנה של אבא שמונה שנים וכל כך נהננו מקשרי השכנות המשותפים,אבא ממש גידל את יותם מאז שנולד,היינו בקשר יומיומי ואהבתי אותו מאוד…
אני מקווה שלא תדעו עוד צער,אם תוכלו בבקשה לפרסם היכן יושבים שבעה
שלכן תמר
תודה על המלים המרגשות ועל תנחומייך.
יושבים שבעה ברחוב הירקון 260 תל אביב. דירה 1
עצוב לי.
הייתי תלמידתו של צבי רזי, מורה חריף ובקיא, רדיקל בשורש נשמתו ואדם שבלתי אפשרי לשכוח.
תנחומיי לתמי ולמשפחה כולה.
רזי היה חבר כמו שמעט יודעים להיות. הוא היה חבר של טניה והוא גם היה קצת חבר שלי בתקופה שהינו פעילים בפורום המרצים וממש נהנינו כולנו לעבוד ביחד ולנסות לנער את האוניברסיטה. אי אפשר היה לא לאהוב את רזי ואי אפשר לשכוח את דמותו הדובית, החמה כל כך, החיוך הילדי והעיניים החכמות. תנחומי תמי, לך ולמשפחה.
אני אַבֵל על מותו של ההיסטוריון פרופ' צבי רזי, פורץ דרך בתחום המחקר המדעי, פעיל זכויות אדם, דמוקרט, הומניסט, סוציאליסט. נמנה עם משתתפי ההפגנה הראשונה מול הכור הגרעיני בדימונה שנערכה ב-30 בנובמבר 1991, בתביעה לסגירת הכור ושחרורו של אסיר המצפון מרדכי ואנונו. אני שולח תנחומים למשפחתו.
גדעון ספירו
תמי אהובה, תנחומי. רק עכשיו נודע לי. שולחת לך חיבוק גדול.
He was a devoted father as he was towards his work. At primary school when I was lonly without friends he accompanied all the school trips. I felt proud of his company and could enjoy the walk and the views. I was a bit of his 'tag along' when he visited colleagues or friends because I wanted to cherish these moments of warmth and comfort.Those memories are a treasure for life. He believed in me when I approached a dark spot and smoothed the passage through it. My father was a very warm person with strong justice convictions. His political contributions in an indifferent environment were a mile stone in Israeli 'left' activism. I hope his legacy woul act as a role model for generations to come