אבלים: רעייתו: ציפי רון, בניו ובנותיו: זהר, שי, עירית, יוסי וסמדר ובני זוגם, נכדיו ונכדותיו: נגה, קרני, גלי, הילה, רון, אילה, עופר ורותם, אחיו: אברהם וחיים רון ובני ביתם.
ההלוויה התקיימה ביום ב' ה- 13.07.20, בית עלמין הר המנוחות, חלקת יקירי העיר ירושלים.
יושבים שבעה בבית המנוח בירושלים. עקב מגבלות התקופה המשפחה מבקשת להמנע מביקורי ניחומים.
המנוח היה איש השפה העברית, משורר ואוהב הארץ.
המנוח היה איש השפה העברית, משורר ואוהב הארץ.
נגיד בנק ישראל, הנהלת הבנק, העובדים והגמלאים מנחמים את המשפחה על מות יקירם, גמלאי הבנק.
אבא אהוב – הספד
כל אחד חושב שיש לו את האבא הכי טוב בעולם אבל אני יודעת שבאמת זכיתי באבא הכי טוב בעולם. תמיד היית זמין בשבילי. גם בחצות הליל. היית סבא למופת לבנותיי. תמיד אתה ואמא אפשרתם לי לנסוע ושמרתם עליהן הכי טוב שאפשר. בכל נסיעה השתדלתי להגדיל לך את אוסף השעונים שכל כך אהבת.
אהבת להסתובב עם כובע טמבל וטרנזיסטור ליד האוזן.
היית השותף שלי לסרטים בקולנוע ולימדת אותי שאם הסרט לא מעניין אפשר לצאת באמצע.
כשלא ידעתי איך נכון להגיד משהו אתה תמיד הסברת ובסבלנות.
הספרים מבית העם שהקלטת לי כדי לא לספר שוב ושוב כשהייתי ילדה.
בכל יום הולדת ואירוע זכינו לקבל חמשירים מותאמים אישית ושנונים.
כל תכנית אירוח שלי פתחתי בהקראת חמשיר אקטואלי שלך.
היית דייקן גדול וכל כך אחראי תמיד ידעת להזכיר לי מתי לחדש ביטוח ועוד ועוד.
ידי הזהב שלך תיקנו כל תקלה בהצלחה.
אני מודה לך על שהיית האבא שלי. למדתי ממך כל כך הרבה. אמרו שאני דומה לך, אבל יש כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה להיות כמוך.
תמיד תישאר בלבי. תנוח על משכבך בשלום. מהמעריצה מספר 1. בתך הבכורה, זהר.
בצער רב ובעצב עמוק.
אבא נפטר.
אבא, צבי רון ע״ה, נטמן בחלקת יקירי העיר ירושלים בהר המנוחות.
כ"א בתמוז התש"ף
13.7.2020
אבא שלנו.
אבא היקר, האהוב, גיבור שלנו.
אתה היית אמן של מילים ושפה, עם מעיין יצירה שהפיח חיים במילים.
עם חידודים, שנינויות, חידושי לשון או סתם הלצה.
ואנחנו כל כך מתקשים למצוא את המילים, למלל את התחושות והרגשות, להפנים ולקבל שאתה כבר לא איתנו ונשארו רק זכרונות.
ואילו זכרונות.
קשה כל כך להאמין שאי אפשר יותר להרים אליך טלפון בשתיים בלילה. שלא תענה יותר להודעות בווצאפ.
תמיד זמין, תמיד יודע את התשובה לכל שאלה. הגוגל שלנו.
כל דבר בלי הגזמה ידעת. מעולם לא שמענו ממך "לא יודע", כי פשוט ידעת הכל.
תמיד היית מעודכן בטכנולוגיה, בתרבות ובאקטואליה.
בין אם הקשינו במדעים מדויקים, מדעי הרוח, החברה, או הלכה, ענייני ביורוקרטיה, עניינים שבין אנשים ועניינים שבלב.
אלוף שיקאגו שלנו עם טיפים של אלופים בכל נושא ובכל תחום.
אבא גיבור שלנו. עם ידי זהב שתמיד ידעו לתקן ולבנות כל דבר, להציל כל דבר שנשבר.
תמיד דואג לכולם ויודע להגיד את הדבר הנכון, להכניס לפרופורציה, להסתכל על חצי הכוס המלאה. תמיד צודק.
תמיד זוכר את כל הדברים – החשובים יותר והחשובים פחות – את המילים של כל השירים, את כל הפתגמים והציטוטים, הבדיחות, וגם מתי צריך לחדש את כל ביטוחי הרכב.
וכמובן, איך לא, לכתוב חמשיר מופלא לכל יום הולדת, שמחה ואירוע ללא יוצא מהכלל.
ארבעה ספרי שירה הוצאת לאור, ובהם גם ספר שירי ילדים גאוני. ויש עוד ספר אחד, ספר המקבץ את כל חמשירי האקטואליה החדים והשנונים שלך, שלא הספיק לצאת לאור בחייך, אבל אנחנו מתחייבים לעשות הכל כדי שגם הוא יראה אור.
ואיך הצלחת, עם כל כך הרבה חוכמה, תבונה, ידע וגבורה, להישאר שקט, צנוע, עניו מכל אדם שהכרנו.
אבא שלנו – אתה מסמל את כל מה שיפה בארץ הטובה שלנו.
בעצם עלייתך לארץ בגיל 6, כנצר אחרון לבית אביך, התאהבותך בארץ ובשפה העברית, הצטרפותך לתנועת הנוער, והתגייסותך לחטיבת הצנחנים במסגרת הנח"ל המוצנח, אתה מסמל את תקומת ישראל ואת שיבת ציון. אתה לנו מגדלור, מורה לדרך ארץ ולדרך חיים, אנחנו כל כך גאים בך, שקשה לבטא זאת במילים.
כמה חזק היית, פיזית ורוחנית, וכמה אהבת את החיים, ואיך נלחמת כמו אריה, כמו שאתה יודע, עד נשימתך האחרונה, כשאתה מוקף באהבתנו אליך – אהבה שאינה יודעת גבולות.
אבא, היית כעץ שתול על פלגי מים, אשר פריו נתן בעתו, וכל אשר עשית הצליח.
הקפת אותנו בכל כך הרבה אהבה, ידעת לתת לנו חומר ורוח, עם אורך רוח עד אין קץ ובדיוק לפי המידה והדרך הנכונה לכל אחד ואחת מהילדים ומהנכדים. סבא מופלא שתמיד נרתם לכל משימה באהבה ובשמחה. ילד נצחי ושובב.
לילה טוב אבא אהוב, שינה מתוקה וחלומות פז.
נוח בשלום ובשלווה.
ברוך דיין האמת.
13.7.2020
אף פעם לא הצלחתי לכתוב מילים יפות.
אני פרקטית מדי. הייתי קוראת שירה, מתפעלת ומקנאה ביכולת לחבר מילים לפואטיקה, שחסרה בי.
לאבא שלי היתה את היכולת המופלאה הזאת. לאבא שלי המוכשר, המוכשר באופן יוצא דופן, ובכל כך הרבה תחומים. שתמיד ידע, בתבונתו האין סופית ובשלוות הנפש, מה הדבר הנכון לעשות, שראה הכל, בשכלו החריף וביכולותיו האנליטיות, בפרופורציות הנכונות.
הוא הגיע לארץ בגיל 6, בהתחלה למעברת שער העליה ואח"כ לרחובות, ונכנס ישר לכתה א' בלי לדעת מילה בעברית. ובסוף כתה א' כבר היה "הראשון בכתה" והמשיך לשמור על התואר המכובד, לגאוותה הרבה של סבתי, אמו, לאורך כל שנות לימודיו.
ותוך שהוא עוזר לילדים אחרים בגילו בשיעורי הבית, כדי שיקנו עבורו את ספרי הלימוד.
וכשאנחנו התחלנו ללמוד, תמיד ידע לסייע, לכוון, להפוך כל שאלה מסובכת ומורכבת במתמטיקה לתשובה פשוטה ומובנת.
וגם לתקן כל מכשיר, להיות אינסטלאטור, חשמלאי, בנאי. ומשורר
חד כתער, שנון, בעל חוש הומור משובח, חזק ועדין נפש, אהוב על ידי כל הסובבים אותו.
אהוב לבי,
כשהבנתי שימיך ספורים, לא יכולתי שלא לעזוב הכל ולרוץ להיות איתך.
להספיק להיות איתך ובחברתך יומם וליל, לא להפסיד אפילו דקה אחת במחיצתך.
אתגעגע אליך כל יום ויום עד יומי האחרון.
צבי יקירנו איננו עוד עמנו
לפני 55 שנה נפגשנו כסטודנטים צעירים באוניברסיטה העברית
פעם, היו הירושלמים הותיקים נוהגים לגחך על העובדה שהאוניברסיטה היא השדכן הגדול המוצלח והמקצועי ביותר. היתה אז בארצנו הקטנטנה רק אוניברסיטה אחת שאליה הגענו מיד לאחר השירות הצבאי.
עלינו לירושלים, צבי מרחובות ואני מגבעתיים כדי ללמוד גיאוגרפיה, המקצוע שאהבנו יותר מכל, הוא למד גם בחוג ללשון עברית, אהבתו המקצועית, ואני – היסטוריה. וכל השאר כידוע – היסטוריה.
העמקנו היכרות בסיורים ובטיולים ברחבי הארץ, במסיבות וכמובן גם בשיעורים. מה לומר, היו לנו אז חיי חברה סוערים.
בסוף שנה ב מיד לאחר מלחמת ששת הימים, בה היה מגויס לתקופה ארוכה כחייל בגדוד 50 של הנח"ל המוצנח, נישאנו, ברחוב שינקין בתל אביב, מוקפים בחברינו לספסל הלימודים ובחברי נעורים והקמנו משפחה בירושלים, בה החלטנו לקבוע את ביתנו.
עם השנים, גם אימותינו, האחת מרחובות והאחרת מגבעתיים – עשו גם הן עליה לירושלים.. בטח אהבו את חברתנו.
צבי עשה את שנותיו המקצועיות בבנק ישראל, בהוצאה לאור, כעורך ולימים כמנהל. האיש שפליטי כל המחלקות רצו להתקבל אצלו, בשל פרסומו כאדם נעים הליכות.
כדאי לדעת פרט פיקנטי מעבודתו בשנותיו הראשונות בבנק ישראל – צבי תמיד חיפש דרכים נוספות להתפרנס וכשפנו אליו להצטרף לניסוי ייחודי בבנק – הוא מיד נאות. הניסוי כלל מתן שיעורי שפה ולשון עברית על מנת ללמד את עובדות הניקיון בבנק כישורי שפה, כלומר בפשטות – קרוא וכתוב. צבי היה נשאר שעות ארוכות אחרי שעות העבודה הנוספות ועובד עם עובדות הניקיון. איפה הימים ההם..
מה רבה היתה הנחת וההנאה כשאי אילו מהן שינוי את תפקידן בבנק והפכו לפקידות.
מה רבה היתה הפתעתנו, לאחר שנים רבות, כשעברנו להתגורר במלחה, פגשה או צבי אחת מתלמידותיו בחיבוקים ובנשיקות. התברר ששכנתנו ברחוב היא אחת מנשים שלמדו והתקדמו. בתפקיד…
אני, הייתי הפרא של המשפחה ובעבודתי בחברה להגנת הטבע בירושלים ובאזור נעדרתי לשעות ארוכות ומתישות, בוקר, צהרים ערב, קיץ וחורף, צבי היה העזר כנגד. תמיד תמך וסייע. תמיד היה נכון לעזור נכון לסייע. אבא נהדר ומסור לחמשת ילדינו לחתנינו וכלותינו וכמובן לנכדות ולנכדים הנהדרים שלנו.
עם הזמן, צבי התחיל לשלוח עטו בכתיבת שירים והוציא לאור 4 ספרי שירה, ובהם גם ספר שירי ילדים. לצד זה כמשתתף עקבי ופעיל בחידונים של שמוליק רוזן ז"ל, היה פותח את השידור, מדי מוצ"ש בהקראת חמשיר אקטואלי, חריף ועוקצני ובעיקר, מחורז. מנהג אתו המשיך עד לאחרונה, במפגשים קבועים עם החברים החידונאים המכונים "השמו ליקים".
צבי נולד בשנת 44 אי שם בין פולין לרוסיה בתקופת האופל של מלחמת העולם השנייה. את אביו מולידו לא זכה להכיר, כך גם אף נפש ממשפחת אביו. הוא אומץ לאחר המלחמה על ידי שמואל מרדכי, שאבד את כל משפחתו בשואה ונישא לאמו של צבי וכך הקימו משפחה חדשה. מה רבה הייתה הפתעתנו על כך, שלפני מספר שנים, פנו אלינו מהרשות לניצולי שואה והכירו בצבי כניצול שואה. והשאלה – על מה הפליאה. הרהו בבחינת "אוד מוצל" זכר למשפחה גדולה שאבדה מהעולם.
עיון בספרי השירים של צבי, ימצא בהם ביטוי עמוק שהשפיע עליו מאד בחייו, ושכן דרך קבע במחשבותיו ובזיכרונותיו.
הוא עלה לארץ בגיל 6 למעברת שער העליה משם עברו לרחובות. למרבית המזל, הוצב בכתה שהמחנכת שלה ידעה אידיש. וכך היתה לצבי קליטה קלה יחסית בבית הספר. עד היום הוא מכונה על ידי חבריו, אלה שהלכו יחד מכתה א ועדאך השומר הצעיר להכשרה ולצבא בשפ "ששי", התאמה עברית לשם עמו עלה ארצה – הירש, צבי.
לצבי היו לב זהב וידי זהב ובנפש חפצה היה תמיד נכון לעזור ולסייע לזולת מתוך אבחנה חודרת מי ומה עומדים מולו.
צבי נפטר אתמול, בביתו, מוקף בילדיו המסורים, האוהבים עד בלי די.
וכבר אנו אפופים בגעגועים שרק ילכו ויתעצמו עם חלוף הזמן.
צבי יחסר לנו מאד
12/7/2020
מצאתי את הספר "איזהו השיר?" לפני שבוע בתחנת קריאה במורדות מלחה, אחרי סיור רגלי במעלה הגבעה (432 מדרגות) וסגירת מעגל בקניון.
מצאתי דברים משותפים לשנינו ולקחתי את הספר הביתה. בקושי הצלחתי לאתר בגוגל על מי מדובר.
השירים מצאו חן בעיניי והחלטתי להפיץ את חלקם בפייסבוק.
זכיתם לחיות עם אדם מיוחד, רב פעלים.