רות אפרת ז"ל

אבלים: בתה: שרה ויקי נוף, בנה: זאב ושלומית אפרת, נכדיה ובני זוגם: רוני ומתן, נדב ונגה, טל, יואב, יעל ונעמה, נינותיה: אלי ורגב והמטפלת: מרילו.
ההלוויה תתקיים ביום ד' ה- 05.02.20, בשעה 14.00, בית עלמין רמת השרון צומת מורשה.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב הזית 46, רמת השרון.
המנוחה הייתה בתם של שרה ומתתיהו ז"ל.

4 Comments

  1. אורי מלר

    מצטער מאוד לשמוע.
    רות הייתה המורה שלי לפסנתר לפני יותר מ-25 שנה ואני עדיין זוכר אותה בחיבה רבה. הייתה בה אהבה אמיתית ועמוקה למוסיקה וללא ספק חלק גדול מהאהבה שלי למוסיקה והיכולת שלי להעריך אותה הותבעה בי בשנים ההן במחיצתה.

    קבלו את תנחומי הכנים ושלא תדעו עוד צער.

  2. דפנה לוין

    זכיתי שרותי היתה מורתי לפסנתר לפני כ 30 שנים. מורה אגדית, אהבתי והערכתי אותה מאוד. כמה קיבלתי ולמדתי מהשעורים ומהשיחות הארוכות איתה על מוסיקה. למדתי אצלה עד הצבא ולא שמרתי על קשר, אבל לא הפסקתי לנגן בפסנתר. הרבה בזכותה. אין ספק שרותי השפיעה וממשיכה להשפיע על חיי, על תלמידי ועל ילדי שגדלים בבית עם פסנתר ועם אהבה עמוקה למוסיקה. יהי זכרה ברוך

  3. שלומית מלר

    רות היתה המורה לפסנתר של אורי בני משך מספר שנים לפני כ25 שנה. האהבה שלה למוסיקה ולחינוך למוסיקה היו נוכחים בכל מפגש , אשר בדרך כלל התארך הרבה מעבר לזמן הקצוב. כאמא "מסיעה" יצא לי לא פעם לנהל עם רות שיחות מעניינות. היתה בה ארומה של תרבות, של מתינות, של יסודיות ואכפתיות. אדם שאפשר איתו "לבנות מדינה"..(דבר שאכן היתה שותפה לו..)
    לא היינו בקשר בשנים האחרונות, אך אני בתחושה ברורה שהפסדנו כולנו מהסתלקותה.
    יהי זכרה ברוך.

  4. אודי בן משה

    צר לי שנודע לי כה באיחור על לכתה של רות היקרה.
    רות היתה מורתי לפסנתר כשהייתי בן 13-16 אבל למעשה הרבה יותר מזה. היא היתה זו שחשפה אותי למוזיקה באופן עמוק ומרגש. זכיתי להכיר מורה ואשה נפלאה, סבלנית, חכמה ומלאת אהבה להוראה ויכולת לעורר השראה. עד היום נותרו בי זכרונות של המפגשים שלנו. נדירים ונהדרים.
    יהי זכרה ברוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן