רחל פלד (הורוביץ) ז"ל

המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום ג' ה- 05.02.13, בשעה 13.00, בית עלמין תל רגב היכל חרוב. כביש 70 ליד רכסים.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב אלברט שוויצר 67, רמת אשכול, חיפה.

ארגון הסגל האקדמי של אוניברסיטת חיפה מנחם את פרופ' אמציה פלד על מות רעייתו.

Share Button

22 תנחומים

  1. אמציה פלד

    רחל בדרך למונט סן-מישל, במסגרת סגירת המעגלים והשלמת הטיולים שרשמה לפניה כבר לפני כ- 40 שנה.
    נא לשים לב לפרצוף המרוצה של מי שעברה כבר את ניתוח ה- Whipple, מערכת שלמה של כימותרפיה וביותרפיה ונמצאת באמצע המלחמה, שהצליחה גם היא, בגרורה הגדולה על הכבד. בקושי הולכת, עם הרבה נרקוטיקה, כוח רצון ונחישות הגיעה כבר לחברים בסין, נמצאת לפני הביקור בחוף הפלישה בנורמנדי ושני המסעות האחרונים שלה בספטמבר ואוקטובר, כאשר כבר קלו כל הקיצין, לברצלונה, פומפיי והסיום בסלוניקי אצל חברים מהאוניברסיטה ועם החבר מלימודיה בטכניון לתואר הראשון.

  2. מיכאל גיליצ'ינסקי

    אני לא חושב שמישהו ראה את התמונה הזו של רחל. צילמתי אותה באיסטנבול ביולי 2004 בשולי הכנס של ISPRS שאמציה היה בין מארגניו. כך יצא שהסתובבתי עם רחל ואיילת יום שלם בכל מיני אתרים בעיר. זה היה יום שמח ומגניב. אני זוכר איך היא הצחיקה אותנו עם סיפור על הבטחה טורקית המבולבלת משהו במלון הילטון שהיה אמור לאכסן ועידת נאט"ו מיד אחרי הכנס שלנו.

    במהלך אותו יום צילמתי תמונות חובה באיה סופיה, בסולטן אחמט ובשוק אך מי שום מה גם צילמתי את רחל באוטובוס עירוני פשוט שבו נסענו ממקום למקום. אני עוד חשבתי לעצמי שיום אחד אני אראה לרחל את התמונה ולא יהיה לה מושג היכן היא צולמה.

    מאוד עצוב לי שלא יצא לה לפטור את החידה

    אוהב ומחבק את אמציה ומשפחה

    מיכאל

  3. Moissis-Maurice-Carasso

    Rachel was a remarkable person,and she left her mark at the heart of all the people who new her. When I went to Israel to study at the Technion she made me feel that I belonged there and she helped me a lot to speak correct hebrew and understand the Israeli mentality.I am honoured that I could call her my Friend.

  4. מיקה פלד

    רחל אהבה הרבה דברים. בעיקר להיות חופשייה יחד עם כל המחוייבויות. רכיבה על סוסים הייתה אהבה שהגיעה אליה בעקבותינו. לאחר ארבעה ילדים משלה עוד ניסתה להרכיב את כל המשפחה אך לא צלח הדבר והיא כבר חפשה הרפתקאות אחרות. גם את התמונה הזו, היחידה שמצאנו אותה על סוס, אחרי אלו על הטוסטוס. לא חשפה השמש זמן רב כל כך. הלואי ולא הייתה סיבה לגלותה מחדש. כל מי שיבחנו פניה של רחל יראו את ארשת המבסוטיות בפינת בת צחוקה מימין ובביטחון הנסוך על פניה כאילו נולדה עם רגליים בארכובות.

  5. אשר כפכפי

    קשה להאמין שרק עכשיו נודע לי כי רחל הורביץ נפטרה. קשה בכלל לקלוט כי היא איננה. בחברת הילדים תמיד הייתה פעילה ועליזה עם עיניים עמוקות וחכמות. כל החברים שלנו יצטערו לדעת. יהי זכרה ברוך. ראיתי ששמו תמונות ולי יש הרבה מהתקופה הרחוקה הרחוקה כשהיינו קטנים עוד לפני שטיילנו לגבעת זיצר.
    בתמונה הראשונה רחל מימין

  6. Jan Dowman

    Subject: Rachel
    Dear Ammatzia,
    Thank you for letting us know so quickly the sad news about Rachel. Although we were sort of expecting it, I think like a lot of people,we were clinging to the hope that she might beat the cancer,even though it was becoming clear that this was against the odds. I'm sure you and your children were too – she was such a fighter, something I really admired. Hopefully maybe in the end it was a sort of relief for you all, seeing how much pain she was in, but somehow I can't imagine this being that much help really.
    The very first time we met Rachel, I knew she was someone very special, and over the years we have known her, that has proved so true. She was great to be with, friendly and sociable, yet strong- willed and independent, not bothered by what outsiders might think. Despite her independence she fitted into our little group of ISPRS women, (and men of course) really naturally, and was always good at reminding us of what was really important in life.
    Of course it is the little incidents that we shared that will always bring back such fond memories. Like when she and I went 'watergliding?' in Corfu – she was so proud she rang one of your daughters immediately from the beach. Do you remember you saw her in the sky and got quite worried about it! And then there was the time she insisted we went to a really revolting 'greasy spoon' cafe in Beijing once for lunch, as that was where the ordinary people went, instead of being treated to yet another banquet! And of course the great fun we had bargaining. I especially remember the world- patterned ties we haggled over for the sake of a few pennies! And I still have a green semi precious stone necklace I ended up buying just to get her out of the shop! Then when Evelyn and I lost her (well one of the times) when we were being guided around a museum somewhere or the other, and finally found her fast asleep on a bench in the square outside! And if we had gone back without her she wouldn't even have been fazed.
    Even last year in Beijing, when she was quite ill, she and I, together with Jiang Jie, still managed to have a lot of fun choosing her warm hat/helmet, and enjoyed the visits to those huge herbal remedy shops trying to identify the Chinese medicines she had written down only in Hebrew! I hope they did provide some relief, but in any case we did enjoy the excursion even if they didn't help that much!
    She was also really kind and helpful, without making a big thing of it, and if any of us started gossiping she was quick to remind us that it wasn't our business! She seemed to accept everyone for what they were, and never expected anything from others.
    Of course you already know all these qualities of Rachel and obviously you and the children have many more happy memories to help you through the next difficult, sad months ahead.
    But I hope it helps to know just how much she meant to us too. I am proud and privileged to have known her and only sorry we couldn't meet more often.She will certainly stay with me forever.
    We will be thinking of you all, especially Rachel at this really sad and difficult time. I hope we meet again soon. Meanwhile, take care of each other.
    Best wishes and love to all the family – they certainly have a Mum to be proud of.

    Jan and Ian
    =-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
    The two pictures are the first (Sept. 11, 2001 taken at the 0° meridian, near the Royal Observatory, Greenwich, UK) and the last (February, 2012, at the ISPRS Council Meeting, Beijing, China) Jan Dowman had with Rachel

  7. אמציה פלד

    עברה כבר שנה. נפגנו, המשפחה הקרובה עם העמיתים והחברים הטובים מהעבודה וממסגרות אחורות. קשה לשחזר את שנאמר אבל הבכי עוד נשאר אך גם מחה לראות עוד שזוכרים וגם להפגש עם כאלה שרק צוק העתים הפגיש אותנו. במהלך השנה קיבלנו הרבה תמיכה מחברות וחברים. איבדנו גם את חברתנוכרמלה בשנה זו. גם היא לסרטן. התקרבנו עוד יותר אלו אלה, במשפחה ה"קוהרנטית" כפי שהנוער אוהב לקרוא לעצמנו. נראה כי גם גלינו את עצמנו מחדש.גם תמונות הגיעו אלינו מחברים ואף מצאנו עוד ועוד באלבומים נסתרים, ערמות זרוקות ואוצר בלום של שקופיות מטיולינו הרבים. אני נהנה לצפות באלו הרבה ואני מביא כאן מספר תמונות מהטיול הגדול הראשון שלנו אירופה. שם בעצם הכרנו וכך גם נצרב במוחי דיוקנה של רחל. לפחות החלק שאני וכן לשתף גם אחרים.

      • אמציה פלד

        ומשם בדרך לברגן במכונית שרחל קנתה בונציה אשר למרות הטרוניות של המומחה מפרנקפורט, הביאה אותנו לקצוות הלפים בשבדיה, לאדינבורג ולחסימת יציאת החרום של האמבולנסים בלונדון מול ארמונו של הנרי השמיני (ההמפטון קורט) ומשם בחזרה לקלה וישר לאמסטרדם דרך אלפי קילומטרים עד להחלפת הצמיגים המפורסמת בבזל, דרך גילוי שאין בכלל צנרת פליטה (כבר באוסלו) שמערכת ההצתה אינה פועלת (כבר במעבורת מייד לאחר הצילום ל רחל במכונית) ועד לכל הדרך באיטליה עד לרומא בה בילינו כעשרה לילות במכונית מעל פורום רומאנו כדי לגלות כי שם, מתחת לאנדרטה של גריבלדי, נפגשות הבנות העובדות עם לקוחות הלילה.

כיתבו תנחומים על מודעת אבל

האימייל לא יוצג באתר.

גודל You can upload: image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other. ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here