שלמה זיו לי ז"ל

המשפחה אבלה.
ההלוויה תתקיים ביום ה' ה- 11.09.14, בשעה 14.00, בית עלמין מנוחה נכונה כפר סבא.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב חיסין 4 א', תל אביב.
המנוח נודע כמלחין סלים אל נור.

5 Comments

  1. יעל

    לרחל, לליאורה ולרון,
    איבדנו איש אשכולות, מלא חוש הומור וסבא נהדר. הלב שלי איתכם ועצוב לי מאד שאני רחוקה מכם.
    שלא תדעו עוד צער.

    אוהבת, יעל

  2. מיכה שמחון

    בשנת 2005 צילמתי את סלים היקר ז"ל וגם את רחל היקרה תבדל"א.
    היה לי העונג להכיר מוסיקאי צנוע ונעים, שהיה אדם רציני מאד בכל הקשור למוסיקה ודקדק בכל תו.
    התמונה הופיעה בשעתו במסגרת תערוכת היחיד שלי: מקאם, בבית האמנים בירושלים.
    התעצבתי מאד לשמוע על מותו, אבל אני יודע שהיה עטוף באהבתה של רחל ובני המשפחה וכפי שהכרתי אותו אני מניח ששמע מוסיקה כל הזמן בשנותיו האחרונות, סם חייו.
    פרסמתי היום סטטוס בפייסבוק לזכרו גם בחשבון שלי: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1505017596402810&set=a.1383367481901156.1073741827.100006837511985&type=1&theater וגם בדף של המפגש הבינדורי.
    אתם מוזמנים להיכנס ולראות.
    היתה לי הזכות להכיר מלחין דגול ואיש מרשים.
    יהי זכרו ברוך.

  3. כדורי דרויש דרור

    מגדולי הנגנים שזכורים לי, מדירתו שבשדרות חן ניתן היה לשמוע את צלילי המוסיקה שלו, ולימים את נגינתה של בתו ליאורה על הפסנתר. יהי זכרו ברוך.

  4. יהודה קמרי

    הספד למורה הדרך שלי, שלמה זיו-לי (סלים אלנור)
    ד"ר יהודה קמרי 2014–09–11
    התכנסנו היום, משפחת זיו-לי היקרה (רחל, ליאורה, רון והנכדים), חברים, תלמידים ומוקירי דרכו של סלים, ללוותו בדרכו האחרונה. אילו יכלו, היו עומדים איתנו ומצדיעים לו גם צאלח ודאוד אלכוויתי, סלימה מוראד, אברהם סלמן, זוזו מוסא, אליאס שאשא, נעים רג'ואן, דאוד אכרם, יוסף שם-טוב ורבים נוספים מדור הנפילים במוסיקה המזרחית הקלאסית במאה ה-20, שלכולם הייתה נקודת מפגש עם שלמה.

    סלים נולד בבגדד ב-1920, עלה לישראל בגיל 30 ומאז התגורר בתל אביב, עבד כמהנדס במקורות עד גיל 65 ואחר כך היה "פנסיונר" פעיל מאוד עד אחרי גיל 90.

    כבר כילד בבית הספר בבגדד הצטיין, כך סיפר לי:-)וזכה במקום הראשון בכל עיראק בתחרות בשפה הערבית הספרותית. בגיל 16 הלחין את "איוהא סאקי" (מוזג היין) ובתעוזה מדהימה ניגן את השיר לכוכבת הזמרה העיראקית הקלאסית דאז, הזמרת היהודיה סלימה מוראד, שאהבה והקליטה אותו. השיר נכנס לפנתיאון השירה העיראקית והושמע ברחבי המזרח התיכון. סלים הלחין גם לזמרת המצרייה רגאא עבדו, שיר שמעולם לא הוקלט בקולה. סיפור: רגאא עבדו שרה את ד'א אלוויליפ (אבד האהוב), שיר במקצב עיראקי, כשהופיעה על ספינה ששטה על הנילוס. באחת ההופעות, פנה אליה "מאזין" ששאל אותה: "מי הלחין את השיר הזה"? היא ענתה: "איזה נער אחד יהודי מבגדד". "המאזין" שקראו לו לא אחר מאשר זכריא אחמד, המלחין המצרי הגדול, אמר לה: "תגידי לנער היהודי שהוא מאוד מוכשר ושהוא צריך להמשיך ולהלחין".

    שלמה המשיך להלחין גם בישראל, ונחשב פורץ דרך (גאון) ביצירות בז'אנר שנקרא "סמאעי". מחציתן הוקלטו על ידי תזמורת "קול ישראל" והודות לזאב שליק קובצו בדיסק שיצא בשנת 2000. מבקר המוסיקה שלמה ישראלי כתב: "סלים אלנור מתייחס למוסיקה בצורה אנליטית. המוסיקה שלו שומרת על חוקי המוסיקה הערבית הקלאסית, אך היופי שלה טמון בדיוק בשבירה של חוקים אלה. אהבה, דמיון ונחישות הם אלה שהובילו אותו לפתח זרם חדש המשלב בין האינטלקט לרגש".

    כשפרש לפנסיה, קיבץ סביבו חבורה גדולה של מוסיקאים חובבים ומקצועיים שנפגשו אחת לשבוע במשך שנים רבות בפרדס כץ, שרו וניגנו. אליאס שאשא, שושנה בסון, יחזקאל יוגב, סוזאן שהרבני (אימאן), מנשה צדיק, חנה נבעה, דוד מועלם ועוד רבים וטובים, שתו בצמא את דברי שלמה, המורה והמנהיג הכריזמטי. סלים היה קפדן, נוקשה אבל מאוד נדיב והעביר את הידע העצום שלו בתיאוריה ובביצוע של המוסיקה המזרחית הקלסית לכל המעוניין. סלים קרא לחבורה הזו "פירקת אלנור" – אנסמבל או תזמורת הלהבה/האש/הלפיד, ואני קורא לה "תזמורת האהבה". אהבה ומחוייבות בראש ובראשונה למוסיקה ולאמנות. למרות שנהג לומר "אני לא אוהב מוסיקאים אלא אני אוהב מוסיקה", שלמה היה אוהב אדם באשר הוא אדם. כאיש אמת חד אמר לי פעם: "יש אנשים שבחייהם נושאים לפיד ומצעידים את האנושות קדימה. צאלח אלכוויתי נשא לפיד ענק ולעומתו אני סלים אלנור נושא לפיד יותר קטן".

    הייתה לי הזכות להימנות על תלמידיו ולהצטרף למפגשים של "פירקת אלנור" כשהייתי סטודנט לרפואה. שלמה חילק בנדיבות מאות קלטות בהן המוסיקה שנוגנה במפגשים, אולם כשגם אני ביקשתי, אמר בשיא הרצינות: "קודם אני צריך לבחון את הרצינות והמחוייבות שלך ורק אחר כך…". אחר כך, התקבלתי בחום ובחיוך על ידי רחל בבית בשדרות ח"ן בתל אביב ונהגנו להאזין לקלטות שעות ארוכות, לנתח כל צליל ומקאם, כל תו וכל הברה, מה יפה ולמה אומרים "אללה" במקום מסויים. אלו היו שעות קסומות שילוו אותי כל חיי ושנתנו לי השראה ענקית ואני אסיר תודה על כך.

    נדהמתי לגלות "אוצר"… שמחצית מהלחנים של סלים לא הוקלטו מעולם. זכיתי ללמוד ממנו את היצירות והתחייבתי לפעול לתעד אותן. כאן המקום להודות לכל המשפחה שנרתמה ובמיוחד לליאורה שהעלתה את היצירות על הכתב ויחד עם חבורה מופלאה של מוסיקאים, הצלחנו להקליט את הדיסק "אלנור" (כולל ד'א אלוויליפ של רגאא עבדו).

    סלים היה שותף מלא להקלטות, אהב מאוד את התוצאה הסופית ואמר: "עכשיו אתם הצעירים תמשיכו ותשאו הלאה את הלפיד של המוסיקה המזרחית הקלסית בישראל". לפני כשנתיים הקמנו תזמורת חדשה – "פירקת אלנור", תזמורת ישראלית למוסיקה מזרחית קלסית, הנאמנה למסורת המוסיקלית המפוארת של תזמורת "קול ישראל" האגדית ושל המוסיקאים היהודים יוצאי ארצות ערב ובראשם סלים אלנור.

    תודה לך סלים, מורה הדרך שלי! תמיד אזכור אותך באהבה גדולה, עם דמעה וגעגוע, אבל גם עם חיוך ותקווה.

    נוח על משכבך בשלום. יהי זכרך ברוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גודל ניתן להעלות image, audio, video, document, spreadsheet, interactive, text, archive, code, other ניתן לשים קישור ליוטיוב Drop file here

 

Back to Top
דילוג לתוכן