עמותת גמלאי בזק וארגון גמלאי בזק מנחמים את משפחת לוז על מות יקירם.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב מקדונלד 22, נתניה.
המנוח היה גמלאי חברת בזק.
עמותת גמלאי בזק וארגון גמלאי בזק מנחמים את משפחת לוז על מות יקירם.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב מקדונלד 22, נתניה.
המנוח היה גמלאי חברת בזק.
הכרתי את שמחה ז"ל בקהילת "צעירי ציון" בנתניה. ראיתי אדם לבבי, שנותן מעצמו לזולת, אם זה בעזרה קבועה לוועד בית הכנסת בהכנת ספרי התורה לקריאות השונות, ואם זה בתמיכה בחברים, הזקוקים לעידוד ולמלה חמה, וגם בהעברת שיעור בין מנחה לערבית במקרה שנותן השיעור הקבוע נעדר.
גם בזמן מחלתו והטיפולים הקשים שעבר, המשיך בעשייתו המבורכת. זר כי היה מזדמן לבית הכנסת, לא יכול היה לשער, כי האיש, העומד מאחורי הפרוכת ועוסק בארגון ספרי התורה, חזר לא מזמן מטיפולי דיאליזה מפרכים.
תמיד בחיוך, תמיד בעידוד, תמיד באווירה טובה ותמיד באמונה שלמה.
יהי זכרו ברוך.
"קול השופר שנדם"
את שמחה ז"ל הכרתי עוד הילדותי שלמדנו בבית הספר "יבנה", כאשר שמחה היה קבוע עם החצוצרה בכל האירועים: ימי עצמאות, "שבת הארגון" בבני-עקיבא וכו'.
בבית הכנסת "צעירי ציון" שמחה ישב לצדי כך שיצא לי הרבה פעמים לשמוע אינספור של תיקונים לטעויות של "בעלי התפילה" (החזנים)או קוראי ההפטרה בשבת, וכאשר הוא היה קורא הפטרה היה ממש תענוג לשמוע כל מלה.
לימים, החצוצרה עברה לשופר שגם את זה הצליח מעל ומעבר… תקיעת השופר בתום יום הכיפורים הייתה האחרונה ששמענו ממנו.
יהי זכרו ברוך.
עבדתי עם שמחה לוז
אדם מופלא, בעל ידע
רב מאד בתחום הטלקומוניקציה,ממש איש
ממבריק היה.
יהיה זכרו ברוך.