דמותו של שמשון לימון כמנהל ביה"ס "עומרים" לעולם תלווה אותי כדמות המחנך האולטימטיבי. הוא לימד אותי מתמטיקה ואחותי הצעירה יעל נהנתה להיות בחוג דרמה תחת שרביטו.
למדתי במחזור שסיים את לימודיו ב"עומרים" לפני ארבעים שנה, כמעט שני דורות אם תרצו. אני זוכר את כל המחנכים שהיו לי, וּמעל כולם ניצבת בגאון דמותו של המנהל האלמותי, האומניפוטנט, דמות שלקחתי ממנה כה רבות.
דמותו של שמשון לימון ז"ל תמשיך לחיות בזכרונותַי וּבמחשבותַי.
יהי זכרו ברוך.
איש חינוך, במאי, שחקן – משכמו ומעלה. היה לי הכבוד לראיין אותו כמה פעמים בשנת 2003, להתכתב עמו וליהנות משפע חכמתו וטוב ליבו. שוחחנו על מקצוע אהוב על שנינו – דרמה בחינוך. כתבתי פרק על עבודתו בקיבוץ בית-אלפא בהכינו את אירועי שנת ה 25 לקיבוץ (הוא הכין מופע הבנוי על פרק ממחזה של ברוד "שאול המלך" וקטע אותו כתב בעצמו על אמני הפסיפס שיצרו את רצפת בית הכנסת העתיק בכניסה לקיבוץ חפצי-בה). הוא הפקיד בידי אלבום תמונות מהימים ההם (אותו הצלחתי לסרוק במעט הטכנולוגיה שהייתה בידי). אני כותב שוב על אותו אירוע, רציתי ללמוד ממנו דברים נוספים ועוד בטרם הספקתי לצלצל לביתו בעומר מצאתי מודעת אבל זו.
חבל על דאבדין,
זכרו לברכה.
צר לי לישמוע על לכתו של אחד האנשים שהשפיעו עלי כנער בבת הספר על ש יצחק בן צבי בבאר שבע הוא היה במאי בחסד עליון. כניראה שהוא זיהה בי כשרון משחק שלא היה לכל שאר חבריי ותמיד הקפיד לתת לי את התפקיד הראשי הצגנו עד כמה שזכור לי בערך עשרים הצגות ואפילו זכינו במקום
ראשון באופקים בתחרות הצגות כלל מרחבית בכל בתי הספר בדרום השתתפו שם לא אשכח את זה לעולם. זו הייתה הצגה של סיפרו של פוצ'ו חבורה שכזאת כולי צמרמורת כרגע איזה אדם נפלא איזה איש חינוך ברמך איבריו אדם דגול טוב לב אדם שופע סיפורים פשוט היינו מרותקים ממנו ודע לך שהוא ממש חבב אותי חיבה גדולה איזה צניעות יחד עם זאת הוא היה אדם עם חוש הומור נהדר האדם הזה פשוט חרוט בזכרוני כילד וישאר עד מותי יהיה זיכרו ברוך שתהיה נשמתו צרורה בצרור החיים אמן אהבתי את האדם הזה מאוד
הייתי ילד כשאימי, נצחיה דיין, מחנכת כיתות נמוכות באשדוד, עברה אצלו סדנת תאטרון, והעלתה מחזה בסיוע שלו. המחזה עסק בילדים בזמן השואה. אני זוכר את הערצתה אליו, ושמו עלה בשיחות במשפחה.
דמותו של שמשון לימון כמנהל ביה"ס "עומרים" לעולם תלווה אותי כדמות המחנך האולטימטיבי. הוא לימד אותי מתמטיקה ואחותי הצעירה יעל נהנתה להיות בחוג דרמה תחת שרביטו.
למדתי במחזור שסיים את לימודיו ב"עומרים" לפני ארבעים שנה, כמעט שני דורות אם תרצו. אני זוכר את כל המחנכים שהיו לי, וּמעל כולם ניצבת בגאון דמותו של המנהל האלמותי, האומניפוטנט, דמות שלקחתי ממנה כה רבות.
דמותו של שמשון לימון ז"ל תמשיך לחיות בזכרונותַי וּבמחשבותַי.
יהי זכרו ברוך.
איש חינוך, במאי, שחקן – משכמו ומעלה. היה לי הכבוד לראיין אותו כמה פעמים בשנת 2003, להתכתב עמו וליהנות משפע חכמתו וטוב ליבו. שוחחנו על מקצוע אהוב על שנינו – דרמה בחינוך. כתבתי פרק על עבודתו בקיבוץ בית-אלפא בהכינו את אירועי שנת ה 25 לקיבוץ (הוא הכין מופע הבנוי על פרק ממחזה של ברוד "שאול המלך" וקטע אותו כתב בעצמו על אמני הפסיפס שיצרו את רצפת בית הכנסת העתיק בכניסה לקיבוץ חפצי-בה). הוא הפקיד בידי אלבום תמונות מהימים ההם (אותו הצלחתי לסרוק במעט הטכנולוגיה שהייתה בידי). אני כותב שוב על אותו אירוע, רציתי ללמוד ממנו דברים נוספים ועוד בטרם הספקתי לצלצל לביתו בעומר מצאתי מודעת אבל זו.
חבל על דאבדין,
זכרו לברכה.
צר לי לישמוע על לכתו של אחד האנשים שהשפיעו עלי כנער בבת הספר על ש יצחק בן צבי בבאר שבע הוא היה במאי בחסד עליון. כניראה שהוא זיהה בי כשרון משחק שלא היה לכל שאר חבריי ותמיד הקפיד לתת לי את התפקיד הראשי הצגנו עד כמה שזכור לי בערך עשרים הצגות ואפילו זכינו במקום
ראשון באופקים בתחרות הצגות כלל מרחבית בכל בתי הספר בדרום השתתפו שם לא אשכח את זה לעולם. זו הייתה הצגה של סיפרו של פוצ'ו חבורה שכזאת כולי צמרמורת כרגע איזה אדם נפלא איזה איש חינוך ברמך איבריו אדם דגול טוב לב אדם שופע סיפורים פשוט היינו מרותקים ממנו ודע לך שהוא ממש חבב אותי חיבה גדולה איזה צניעות יחד עם זאת הוא היה אדם עם חוש הומור נהדר האדם הזה פשוט חרוט בזכרוני כילד וישאר עד מותי יהיה זיכרו ברוך שתהיה נשמתו צרורה בצרור החיים אמן אהבתי את האדם הזה מאוד
הייתי ילד כשאימי, נצחיה דיין, מחנכת כיתות נמוכות באשדוד, עברה אצלו סדנת תאטרון, והעלתה מחזה בסיוע שלו. המחזה עסק בילדים בזמן השואה. אני זוכר את הערצתה אליו, ושמו עלה בשיחות במשפחה.