בס"ד,
לזכרו של יששכר(איז'ו) הירשפלר ז"ל
מאת: ישראל זיסק
במלחמת העצמאות, למחרת הכרזת ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, פלשו צבאות ערב לארצנו ובראשם הצבא המצרי.
כשלשה שבועות לאחר מכן, ביום כ"ט אייר תש"ח (7 ביוני 1948), לאחר קרב קשה שבו נפלו 33 חברים ואנשי חטיבת גבעתי מגדוד 53 נכבשה ניצנים.
106 המגינים, בתוכם 26 פצועים, נלקחו בשבי והובלו בתהלוכת "ניצחון" ברחובות מג'דל (אשקלון)
ומשם במשאיות למחנה השבויים "עבאסייה" שבמצרים.
בשלושת חודשי השבי הראשונים סבלו השבויים עינויים והתעללויות של
המצרים. אבל בעקבות התערבות הצלב האדום ואיומים של ישראל שהשבויים
המצריים יקבלו יחס דומה, נרגעו הרוחות, והלחץ על השבויים הוקל.

קשרי הרעות וההכרה בשותפות הגורל חיזקו את רוחם של לוחמי גבעתי וחברי ניצנים. לקראת ראש השנה הקרב ובא, פנו אנשי ניצנים לשוביהם בבקשה לקבל מחזורי תפילה אך נענו בשלילה.
קבוצה לא קטנה מבין השבויים היו דתיים ושומרי מסורת ובניהם חבר ניצנים, יששכר הירשלר (איז'ו) וחייל חטיבת "גבעתי", שלמה הרצפלד
החליטו לשחזר מהזכרון את התפילות המרכזיות המיוחדות לראש השנה. מחזור ראש השנה נכתב בעיפרון על דפי מחברת קטנה שהמצרים הסכימו לתת להם ושימש בתפילת ראש השנה של השבויים הדתיים ושומרי המסורת.
הם ישבו יחד והחלו לשחזר את התפילות.
כל אחד נזכר בעוד קטע תפילה.
שלמה הרצפלד, האמן שבחבורה, ישב ובכתב ברור כתב את התפילות.
הם כתבו את המחזור מהזיכרון ובדיוק להפליא.
חשוב לציין שהם לא כתבו את כל המחזור מראשיתו ועד
סופו, אלא בחרו לכתוב קטעים ממנו שהתאימו ותארו את
מצבם הנפשי והרגשתם בשבי.
לאחר תשעה חודשים, עם החזרה מן השבי, הביא עימו שלמה הרצפלד את המחזור ושמר עליו בביתו שבניר גלים.
במשך שנים רבות סיפור "המחזור" לא התפרסם – הן משום האירועים הגדולים של תקופת ראשית המדינה והן בגלל אופיים מופנם והצנוע של גיבוריו.
כארבעים שנה לאחר שנכתב, כמה שנים לאחר פטירתו של יששכר הירשלר ז"ל, נפגש רפי בנו של יששכר, עם שלמה הרצפלד בבית העלמין של ניצנים, ביום האזכרה לנופלים.
הם שוחחנו ואז שלמה סיפר על המחזור שנמצא בביתו. רפי ביקש ממנו שישלח עותק לקיבוץ ניצנים כדי שיוצג בחדר הזיכרון בבית ההנצחה.
שלמה שלח העתק, ובצרוף מכתב בתאריך ז' באייר תשמ"ח(24.4.1988) הו כתב:
"הנני שולח לכם צילום מ"המחזור תפילה לימים הנוראים" שנכתב בשבי המצרי בשנת תש"ח,
לפי הזיכרון על ידי איזו' ז"ל, על ידי ועוד חבר ירושלמי שאת שמו לצערי אנני זוכר".
עם קבלת העתק מהמחזור, הוא מוסגר כתמונה והיא תלויה כיום בבית הכנסת של קיבוץ ניצנים.

להלן ציוני דרך בחייהם של שלמה הרצפלד ויששכר (איז'ו) הירשלר ז"ל:
לזכרו של שלמה הרצפלד:
נולד בהונגריה בשנת תר"פ(1920).
בשנת תרצ"ז(1937)הצטרף שלמה לתנועת
"בני עקיבא" והיה מהפעילים
בתנועה. בשנות השואה הובא
למחנה עבודה בהונגריה, אך הצליח
להימלט מספר פעמים. "באחת הפעמים,
כשהאסירים צעדו ממחנה למחנה, אבא התחבא מאחרי
גבעה ונמלט", מספרת בתו אסתר קליין. אחרי המלחמה,
בזמן שהותו בהכשרה, ניהל בית דפוס בשם 'ברגר'. בבית
דפוס זה הדפיסו פעילי התנועה, ניירות מזויפים בשפות
שונות עבור הפעילות החשאית במסגרת הבריחה מאירופה,
עיתון עבור תנועת 'החלוץ הדתי', כרוזים לחלוקה בערב
שבת ועוד.
"אחרי המלחמה אבא ואמא עלו ביחד מהונגריה, ישר
למחנה בעתלית. כששוחררו משם עברו משם לפתח
תקווה", מספרת הבת אסתר.
עם פרוץ מלחמת העצמאות, ושלמה, שכבר היה אב
לילדה בת שלושה חודשים, התגייס לחטיבת "גבעתי"
ונשלח להגן על קיבוץ ניצנים, שם נפל בשבי.
לאחר תשעה חודשים שוחרר מהשבי עם שאר השבויים.
משפחת הרצפלד עברה בשנת תשי"ד(1954) למושב ניר גלים,
שם נולדו ארבע בנותיו. בבית-הכנסת של הישוב ישנם תריסר
ויטראז'ים המציגים את 12 השבטים, עבודת אמנות שייצר
שלמה.
הלך לעולמו בחג החנוכה של שנת תשע"ד(2013)
והוא בן 93 במותו.

לזכרו של יששכר(איז'ו) הירשפלר ז"ל:
לאחרונה מלאו ארבעים שנה לפטירתו.
נולד בתאריך ג' אייר תרע"ט (3.5.1919) בעיר ארד, חבל טרנסילבניה, רומניה.
בן למשפחה דתית ציונית לאביו שמעון (נכדו של ר' דוד נוימן מלקנבאך שהיה אב בית הדין בקהילת פרשבורג ותלמידו של החתם סופר) ולאימו צינה למשפחת וורטהיימר (צאצאית של ר' שמשון ורטהיימר, מנהיג קהילת יהודי וינה במאה ה-18).
לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה נלקח בידי השלטונות הרומנים בשנת תש"א(1941) למחנה עבודה בכפייה בהרי הקרפטים.
בשנת תש"ג(1943)ברח משם לבוקרשט, בירת רומניה,
והצטרף לפעילות מחתרתית של תנועת הנוער הציוני. בקיץ תש"ד (אוגוסט 1944) הצטרף לקבוצת מעפילים שהיו מצוידים בסרטיפיקטים מזויפים, עלו על שתי ספינות, "בולבול" ו"מפקורה" בנמל קוסטנצה והפליגו בים השחור בדרכם לארץ ישראל. לרוע המזל, בלילה השני להפלגה טובעה הספינה "מפקורה" בידי צוללת גרמנית. מעפילי הספינה הנותרת, בהם יששכר הירשלר, המשיכו במסע לאיסטנבול תורכיה. משם עלו ברכבת לישראל דרך כל תורכיה, סוריה, לבנון, ראש הנקרה ועד עתלית. לאחר תקופה במחנה ההסגר (קרנטינה) הצטרף אבי לקבוץ ניצנים (שעלה לקרקע כמה חודשים לפני כן, בחנוכה תש"ג).
בעקבות החלטת האו"ם על חלוקת הארץ בכ"ט בנובמבר 1947 , קבוץ ניצנים מצא עצמו בחלק הערבי של הארץ. אז החלה מלחמת העצמאות והירשלר נמנה על לוחמי ניצנים שנפלו בשבי הצבא המצרי ביום כ"ט באייר תש"ח והובלו למחנה השבויים אבסיה, בפרוורי קהיר. איז'ו שהיה אדם מאמין ושומר מצוות כל חייו, דאג לשמר את המסורת גם בשבי המצרי. כשהתקרבו חגי תשרי תש"ט יזם יחד עם חברו, שלמה הרצפלד, חיבור מחזור לראש השנה. הם שיחזרו מהזיכרון את התפילות המיוחדות לימים הנוראים והעלו אותם על הכתב במה שלימים נודע כ"מחזור השבי במצרים".
לאחר תשעה חודשי השבי, עם החתימה על הסכמי שביתת הנשק עם מצריים, חזרו השבויים הביתה. יחד עם הנשים והילדים שנשארו בארץ החליטו על הקמת ניצנים בשנית, הפעם בשטחי האדמה בצד המזרחי של כביש החוף.
בקיבוץ החדש הירשלר היה פעיל בחיים היהודים – לימד עברית את העולים החדשים מדרום אמריקה, הקים את בית הכנסת ודאג למניינים ולתפילות בשבתות ובחגים, ייסד את טקס קבלת השבת בארוחות לילות שבת בחדר האוכל והכין את נערי הבר מצווה לעליה לתורה.
בשנת תש"י(1950) פנינה לבית פלדמן, עלתה לארץ ישראל, הצטרפה לניצנים ונישאה לאיז'ו בקיץ אותה שנה.
לזוג נולדו שני ילדים: רפי ונילי.
בקיבוץ שהוקם מחדש עבד הירשלר כרועה צאן.
בסוף שנות החמישים עם התמעטות שיטחי המרעה הענף חוסל
והוא הצטרף להנהלת החשבונות של הקיבוץ, שם עבד עד יום פטירתו בראש חודש אלול (ל' אב תשמ"א).
בן 62 היה במותו.
על מצבתו נכתב: "אוהב התורה והציבור ומקרבן זה לזו".
"תהא נשמתם צרורה
בצרור החיים".
אמן.

בס"ד,
לזכרה של יוספה היקרה ז"ל
מאת: ישראל זיסק
יוספה איננה.
לאחר שנים רבות מאד של סבל וייסורים,
בעקבות שחלתה במחלה הקשה,
הלכה לעולמה השבוע יוספה חברתנו היקרה מתקופת חברת הנוער.
יוספה לבית סבו ז"ל, ילידת ירושלים,
בת יבדל"א צילה ודוד, מעולי רומניה.
כילדה למדה בבית הספר אוולינה דרוטשליד.
בתקופת חברת הנוער של קיבוץ סעד הייתה מאומצת אצל משפחת כוכבי.
עשתה שירות לאומי בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים.
התחתנה בגיל 19 ליפתח הירש, שוטר ממשטרת ישראל,
ונולדו להם ברוך השם ארבעה ילדים.
זכתה לחתן את אחת מילדיה
ואף להפוך לסבתא.
המשפחה התגוררה בישוב אדם.
במוצאי שבת קודש, פרשת כי תשא,
נודע לנו על פטירתה של יוספה
ולמחרת, ביום ראשון, בתאריך י"ט באדר א' תשפ"ב,
הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין מישור אדומים.
בת 53 הייתה במותה.
אהבנו אותה
והיא אהבה אותנו.
"תהא נשמתה צרורה
בצרור החיים"
ותהא מליצת יושר
על כלל עם ישראל.
אמן.

אבלים: בעלה: רומק, ילדיה: עופר ואבנר, נכדיה: עדן, אלרואי, עילם ועינב והמשפחה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 08.05.22, בשעה 15.00, בית עלמין קרית שאול.
יושבים שבעה ברחוב אופנהיימר 12, קומה 10, דירה 37, תל אביב, בין השעות 09.00 – 13.00, 17.00 – 20.00.

החברים במכללה האקדמית תל אביב יפו מנחמים את ד"ר עופר פיין על מות אמו.

אבלים: בנה: אריה ואורלי קליין, בתה: חוה וצביקה גולדשטיין, נכדיה: נטע ויובל פלד, ענבר ויואב דורי, נופר ואלי שרם, יונתן ויעל קליין, ירדן ורון כהנא ונמרוד גולדשטיין וניניה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 08.05.22, בשעה 13.00, בית עלמין קרית שאול.

אבלים: אמו: זמירה ויסמונסקי, ילדיו ונכדיו: גיא, ענבר וריף; רון, ליטל ולביא; פז ועפרה, אחיותיו: גלי (הנפלינג) ואלכס,  הוד וסייפן (וינברג) והמשפחה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 08.05.22, בשעה 16.00, בית עלמין זכרון יעקב.
יושבים שבעה בבית המנוח, רחוב דרור 4, זכרון יעקב.