בס"ד,
לזכרו של חיים מכלוף ז"ל
מאת: ישראל זיסק
לאחרונה, בתאריך י"ז באייר מלאו "שלושים" יום,
לפטירתו של חיים מכלוף היקר ז"ל , אשר נפטר בחול המועד פסח
ומי שעבד במשך כשלושים שנה במסירות כשכיר בגד"ש משואות יצחק בחוות מרים.
"תהא נשמתו צרורה
בצרור החיים".
אמן.
חיים בן מזלה וכליפה ז"ל, היה "דור שני" לעולי לוב, שמשפחתם עלתה ארצה בשנת תש"ט (1949).
תחנתם הראשונה הייתה בנימינה, בהמשך עברו למושב שובה,
ומשם למושב בית שיקמה (סמוך לאשקלון) בעקבות האחות הבכורה,
אשר עלתה ארצה לפניהם והתגוררה שם.
חיים נולד בתאריך כ"ב בשבט תשי"א (29.1.1951).
למד בבית הספר במושב.
מספרת מזל בתו מתוך ההספד שאמרה ביום ההלוויה:
" מסיפוריך אני יודעת שהייתה לך ילדות מלאת חוויות,
מלאת כיף אמיתי כזה של פעם ילד טבע שגדל במושב עם עשרה אחים
ואתה התשיעי אחד לפני האחרון בן זקונים.
אך מהר מאוד בתחילת שנות העשרים לחייך התייתמת משני הוריך.
אני זוכרת את כל הסיפורים שלך.
על איך האחיות הגדולות שלך גידלו אתכם באהבה גדולה ודאגו לך".
חיים התגייס לצבא ושרת כטבח בבסיס בה"ד 12
ובמשך שנים רבות עשה שרות מילואים.
לפני כחמישים שנה, בתאריך כ"א באב תשל"ג (19.8.1973).
חיים התחתן עם רינה לבית מסיקה
והחתונה נערכה באולמי "יהלום" בבאר שבע
ונולדו להם שני ילדים: מזל ואפי.
מדברי מזל:
" לאחר מספר שנים אני ואפי נולדנו והיינו לכם לאושר גדול
גידלת אותנו תמיד באהבה גדולה ועם ערכים חזקים ללקיחת אחריות התמדה לא לוותר ולהצליח בכל דבר שאנו עושים.
תמיד כילדה דאגת להגיד לי: תלמדי תשקיעי ותקבלי ממני כל מה שתרצי.
לא אשכח שבכל פעם שהבאתי מבחן שהוא לא ציון מאה, שאלת איפה ברחו לך שלוש נקודות עם חצי חיוך אוהב.
אבא הפכת אותי למה שאני היום כמו שביקשת למדתי ולמדתי ואמשיך בע״ה גם בעתיד
כשהגיע הרגע לצאת לקצונה חיזקת ואמרת ברור שתצאי ותצליחי אני יודעת שהיית גאה בי ובאפי
תמיד על כל הדרך שלנו, על כל קורס על כל דרגה".
כיום מזל ואפי הם אנשי ביטחון, אשר בחרו במסלול הצבאי.
מזל משרתת בדרגת סגן אלוף בפיקוד העורף, כראש ענף בטיחות וביקורת
ואפי בדרגת רס"מ, מפקד ימ"ח בערבה.
ברוך השם, מזל ואפי זכו להתחתן ולהקים משפחות משלהם
וחיים ז"ל ותבדל"א רינה זכו לנכדים.
מזל:
" שמחה על כך שילדיי זכו להכיר אותך ושמחה שהצלחת להפגין להם אהבה ולפנק אותם בדרכך בכל פעם שפגשת אותם".
חיים אשר עבד בחוות מרים, נהג לספר על החווה בשנותיה הראשונות,
בהנהלתם של ליאון אליגולשווילי(איש עסקים יהודי-צרפתי), נתן ילין-מור (מי שהיה מפקד אירגון הלח"י) ומולה הרמתי ז"ל
(סגן אלוף אשר נפל במלחמת יום הכיפורים)ועל הפועלים שבימי קטיף הגיעו עד לאלף פועלים
ובימי שיגרה עד למאתיים פועלים.
חיים היה הטוב של יוסי המר, איתו שמר על קשרים במשך שנים רבות.
חיים אהב לגדל בעלי חיים, בין השאר כבשים, ארנבות, יונים ותרנגולות.
מזל: " זוכרת את אהבתך לבעלי חיים שתמיד גדלו איתנו זוכרת את הפרידה העצובה שלך מעדר הכבשים הענק שהיה לנו".
בשנים האחרונות לא היו קלות עבור חיים מבחינה בריאותית ומצבו הדרדר.
מזל:
"נזכור לך תמיד את אהבתך לצבא ולמדינה.
אנחנו נתגעגע לטלפון הקבוע שלך בבוקר על שאלתך לשלום הנכדים שכל כך אהבת לצחוקים לסיפורים ולבדיחות שהם רק שלך.
אבא תחסר לנו מאוד, תחסר לי בעיקר בשעת קושי שם תמיד ידעת לזרוק איזו עצה מצחיקה שלבסוף הסתברה כמדוייקת ואותה לקחתי איתי הלאה".
בחול המועד פסח, בתאריך: י"ח בניסן תשפ"ג, חיים הלך לעולמו.
בן 72 היה במותו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין החדש בגבעת ציון באשקלון.
על מצבתו נכתב:
"פ"נ.
חיים מכלוף
בן מזלה וכליפה ז"ל.
נפטר י"ח בניסן תשפ"ג
29.01.1951-09.04.2023.
ת.נ.צ.ב.ה.
האמת והצדק תמיד היו נר לרגליך.
איש עובד אדמה.
מלא טוב לב ונשמה.
גם כאשר הנתיבים
היו מפותלים והדרך הייתה משובשת,
בעקשנותך וחריצותך שאפת להצלחה.
האהבה והדאגה שלך למשפחה
היו תמיד חשובים לך מהכל.
את החלל שנפער בליבינו
איש לא יוכל למלא.
נתגעגע אליך.
אבא ובעל אהוב שלנו".
"המרחם על כל בריותיו ,
הוא יחוס, יחמול וירחם
על נשמת המנוח חיים מכלוף ז"ל.
רוח השם תניחנו בגן עדן
עם שוכני עמו ישראל.
אמן".
פסוקי אבלות הנאמרים לפי מנהג עדות המזרח.
ברצוני להודות למזל בוחניק ולאפי מכלוף.