מתפללי בית הכנסת המרכזי בראשון לציון, רב בית הכנסת וחברי ההנהלה משתתפים בצערם של חבר קהילתנו ד"ר רמי בן-ישי, אחיותיו ובני ביתן על פטירת אם המשפחה היקרה.
המנוחה היתה רופאה ומרצה, ניצולת שואה.

בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של
יורם אלמגור ז״ל
בן זוגי ,אבינו, סבינו ,ודודנו האהוב ההלוויה תתקיים יום ראשון
י"ד באייר, 15.5.22 בשעה 13:00
בבית העלמין הישן הרצליה
יושבים ברחוב חיים הזז 3 דירה 58 חיפה וברחוב בילו 7 א דירה 4 הרצליה
אבלים:
בניו: חגי ורועי אלמגור ומשפחותיהם
בת זוגו: תמי פישמן
נכדיו: סופי שירז אדר ורותם
וכל המשפחה

בס"ד,
לזכרו של יששכר(איז'ו) הירשפלר ז"ל
מאת: ישראל זיסק
במלחמת העצמאות, למחרת הכרזת ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, פלשו צבאות ערב לארצנו ובראשם הצבא המצרי.
כשלשה שבועות לאחר מכן, ביום כ"ט אייר תש"ח (7 ביוני 1948), לאחר קרב קשה שבו נפלו 33 חברים ואנשי חטיבת גבעתי מגדוד 53 נכבשה ניצנים.
106 המגינים, בתוכם 26 פצועים, נלקחו בשבי והובלו בתהלוכת "ניצחון" ברחובות מג'דל (אשקלון)
ומשם במשאיות למחנה השבויים "עבאסייה" שבמצרים.
בשלושת חודשי השבי הראשונים סבלו השבויים עינויים והתעללויות של
המצרים. אבל בעקבות התערבות הצלב האדום ואיומים של ישראל שהשבויים
המצריים יקבלו יחס דומה, נרגעו הרוחות, והלחץ על השבויים הוקל.

קשרי הרעות וההכרה בשותפות הגורל חיזקו את רוחם של לוחמי גבעתי וחברי ניצנים. לקראת ראש השנה הקרב ובא, פנו אנשי ניצנים לשוביהם בבקשה לקבל מחזורי תפילה אך נענו בשלילה.
קבוצה לא קטנה מבין השבויים היו דתיים ושומרי מסורת ובניהם חבר ניצנים, יששכר הירשלר (איז'ו) וחייל חטיבת "גבעתי", שלמה הרצפלד
החליטו לשחזר מהזכרון את התפילות המרכזיות המיוחדות לראש השנה. מחזור ראש השנה נכתב בעיפרון על דפי מחברת קטנה שהמצרים הסכימו לתת להם ושימש בתפילת ראש השנה של השבויים הדתיים ושומרי המסורת.
הם ישבו יחד והחלו לשחזר את התפילות.
כל אחד נזכר בעוד קטע תפילה.
שלמה הרצפלד, האמן שבחבורה, ישב ובכתב ברור כתב את התפילות.
הם כתבו את המחזור מהזיכרון ובדיוק להפליא.
חשוב לציין שהם לא כתבו את כל המחזור מראשיתו ועד
סופו, אלא בחרו לכתוב קטעים ממנו שהתאימו ותארו את
מצבם הנפשי והרגשתם בשבי.
לאחר תשעה חודשים, עם החזרה מן השבי, הביא עימו שלמה הרצפלד את המחזור ושמר עליו בביתו שבניר גלים.
במשך שנים רבות סיפור "המחזור" לא התפרסם – הן משום האירועים הגדולים של תקופת ראשית המדינה והן בגלל אופיים מופנם והצנוע של גיבוריו.
כארבעים שנה לאחר שנכתב, כמה שנים לאחר פטירתו של יששכר הירשלר ז"ל, נפגש רפי בנו של יששכר, עם שלמה הרצפלד בבית העלמין של ניצנים, ביום האזכרה לנופלים.
הם שוחחנו ואז שלמה סיפר על המחזור שנמצא בביתו. רפי ביקש ממנו שישלח עותק לקיבוץ ניצנים כדי שיוצג בחדר הזיכרון בבית ההנצחה.
שלמה שלח העתק, ובצרוף מכתב בתאריך ז' באייר תשמ"ח(24.4.1988) הו כתב:
"הנני שולח לכם צילום מ"המחזור תפילה לימים הנוראים" שנכתב בשבי המצרי בשנת תש"ח,
לפי הזיכרון על ידי איזו' ז"ל, על ידי ועוד חבר ירושלמי שאת שמו לצערי אנני זוכר".
עם קבלת העתק מהמחזור, הוא מוסגר כתמונה והיא תלויה כיום בבית הכנסת של קיבוץ ניצנים.

להלן ציוני דרך בחייהם של שלמה הרצפלד ויששכר (איז'ו) הירשלר ז"ל:
לזכרו של שלמה הרצפלד:
נולד בהונגריה בשנת תר"פ(1920).
בשנת תרצ"ז(1937)הצטרף שלמה לתנועת
"בני עקיבא" והיה מהפעילים
בתנועה. בשנות השואה הובא
למחנה עבודה בהונגריה, אך הצליח
להימלט מספר פעמים. "באחת הפעמים,
כשהאסירים צעדו ממחנה למחנה, אבא התחבא מאחרי
גבעה ונמלט", מספרת בתו אסתר קליין. אחרי המלחמה,
בזמן שהותו בהכשרה, ניהל בית דפוס בשם 'ברגר'. בבית
דפוס זה הדפיסו פעילי התנועה, ניירות מזויפים בשפות
שונות עבור הפעילות החשאית במסגרת הבריחה מאירופה,
עיתון עבור תנועת 'החלוץ הדתי', כרוזים לחלוקה בערב
שבת ועוד.
"אחרי המלחמה אבא ואמא עלו ביחד מהונגריה, ישר
למחנה בעתלית. כששוחררו משם עברו משם לפתח
תקווה", מספרת הבת אסתר.
עם פרוץ מלחמת העצמאות, ושלמה, שכבר היה אב
לילדה בת שלושה חודשים, התגייס לחטיבת "גבעתי"
ונשלח להגן על קיבוץ ניצנים, שם נפל בשבי.
לאחר תשעה חודשים שוחרר מהשבי עם שאר השבויים.
משפחת הרצפלד עברה בשנת תשי"ד(1954) למושב ניר גלים,
שם נולדו ארבע בנותיו. בבית-הכנסת של הישוב ישנם תריסר
ויטראז'ים המציגים את 12 השבטים, עבודת אמנות שייצר
שלמה.
הלך לעולמו בחג החנוכה של שנת תשע"ד(2013)
והוא בן 93 במותו.

לזכרו של יששכר(איז'ו) הירשפלר ז"ל:
לאחרונה מלאו ארבעים שנה לפטירתו.
נולד בתאריך ג' אייר תרע"ט (3.5.1919) בעיר ארד, חבל טרנסילבניה, רומניה.
בן למשפחה דתית ציונית לאביו שמעון (נכדו של ר' דוד נוימן מלקנבאך שהיה אב בית הדין בקהילת פרשבורג ותלמידו של החתם סופר) ולאימו צינה למשפחת וורטהיימר (צאצאית של ר' שמשון ורטהיימר, מנהיג קהילת יהודי וינה במאה ה-18).
לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה נלקח בידי השלטונות הרומנים בשנת תש"א(1941) למחנה עבודה בכפייה בהרי הקרפטים.
בשנת תש"ג(1943)ברח משם לבוקרשט, בירת רומניה,
והצטרף לפעילות מחתרתית של תנועת הנוער הציוני. בקיץ תש"ד (אוגוסט 1944) הצטרף לקבוצת מעפילים שהיו מצוידים בסרטיפיקטים מזויפים, עלו על שתי ספינות, "בולבול" ו"מפקורה" בנמל קוסטנצה והפליגו בים השחור בדרכם לארץ ישראל. לרוע המזל, בלילה השני להפלגה טובעה הספינה "מפקורה" בידי צוללת גרמנית. מעפילי הספינה הנותרת, בהם יששכר הירשלר, המשיכו במסע לאיסטנבול תורכיה. משם עלו ברכבת לישראל דרך כל תורכיה, סוריה, לבנון, ראש הנקרה ועד עתלית. לאחר תקופה במחנה ההסגר (קרנטינה) הצטרף אבי לקבוץ ניצנים (שעלה לקרקע כמה חודשים לפני כן, בחנוכה תש"ג).
בעקבות החלטת האו"ם על חלוקת הארץ בכ"ט בנובמבר 1947 , קבוץ ניצנים מצא עצמו בחלק הערבי של הארץ. אז החלה מלחמת העצמאות והירשלר נמנה על לוחמי ניצנים שנפלו בשבי הצבא המצרי ביום כ"ט באייר תש"ח והובלו למחנה השבויים אבסיה, בפרוורי קהיר. איז'ו שהיה אדם מאמין ושומר מצוות כל חייו, דאג לשמר את המסורת גם בשבי המצרי. כשהתקרבו חגי תשרי תש"ט יזם יחד עם חברו, שלמה הרצפלד, חיבור מחזור לראש השנה. הם שיחזרו מהזיכרון את התפילות המיוחדות לימים הנוראים והעלו אותם על הכתב במה שלימים נודע כ"מחזור השבי במצרים".
לאחר תשעה חודשי השבי, עם החתימה על הסכמי שביתת הנשק עם מצריים, חזרו השבויים הביתה. יחד עם הנשים והילדים שנשארו בארץ החליטו על הקמת ניצנים בשנית, הפעם בשטחי האדמה בצד המזרחי של כביש החוף.
בקיבוץ החדש הירשלר היה פעיל בחיים היהודים – לימד עברית את העולים החדשים מדרום אמריקה, הקים את בית הכנסת ודאג למניינים ולתפילות בשבתות ובחגים, ייסד את טקס קבלת השבת בארוחות לילות שבת בחדר האוכל והכין את נערי הבר מצווה לעליה לתורה.
בשנת תש"י(1950) פנינה לבית פלדמן, עלתה לארץ ישראל, הצטרפה לניצנים ונישאה לאיז'ו בקיץ אותה שנה.
לזוג נולדו שני ילדים: רפי ונילי.
בקיבוץ שהוקם מחדש עבד הירשלר כרועה צאן.
בסוף שנות החמישים עם התמעטות שיטחי המרעה הענף חוסל
והוא הצטרף להנהלת החשבונות של הקיבוץ, שם עבד עד יום פטירתו בראש חודש אלול (ל' אב תשמ"א).
בן 62 היה במותו.
על מצבתו נכתב: "אוהב התורה והציבור ומקרבן זה לזו".
"תהא נשמתם צרורה
בצרור החיים".
אמן.

בס"ד,
לזכרה של יוספה היקרה ז"ל
מאת: ישראל זיסק
יוספה איננה.
לאחר שנים רבות מאד של סבל וייסורים,
בעקבות שחלתה במחלה הקשה,
הלכה לעולמה השבוע יוספה חברתנו היקרה מתקופת חברת הנוער.
יוספה לבית סבו ז"ל, ילידת ירושלים,
בת יבדל"א צילה ודוד, מעולי רומניה.
כילדה למדה בבית הספר אוולינה דרוטשליד.
בתקופת חברת הנוער של קיבוץ סעד הייתה מאומצת אצל משפחת כוכבי.
עשתה שירות לאומי בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים.
התחתנה בגיל 19 ליפתח הירש, שוטר ממשטרת ישראל,
ונולדו להם ברוך השם ארבעה ילדים.
זכתה לחתן את אחת מילדיה
ואף להפוך לסבתא.
המשפחה התגוררה בישוב אדם.
במוצאי שבת קודש, פרשת כי תשא,
נודע לנו על פטירתה של יוספה
ולמחרת, ביום ראשון, בתאריך י"ט באדר א' תשפ"ב,
הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין מישור אדומים.
בת 53 הייתה במותה.
אהבנו אותה
והיא אהבה אותנו.
"תהא נשמתה צרורה
בצרור החיים"
ותהא מליצת יושר
על כלל עם ישראל.
אמן.

בצער רב מודיעים על פטירתה של אמי חמותי סבתנו ודודתנו
בטי מירום בת אברהם ואסתר ז"ל.
לוויתה תיערך יום ששי כ"ח ניסן 29.4.22 בית עלמין ירקון
נפגשים בשעה 12:00 שער החסד.

המשפחה האוהבת.

בהלם ובצער אנחנו מודיעים על לכתו בטרם עת של אהובנו
הלוויה תערך ביום חמישי 21.4.22, כ׳ ניסן תשפב
בשעה 10:00 בבית עלמין ״מנוחה נכונה״ כפר סבא.

ביקורי ניחומים בבית משפחת קציר רחוב נג׳ר 18, הרצליה
ביום שבת בשעות 18:00-21:00
בימים א׳-ג׳ בשעות 09:00-13:00 ו- 16:00-20:00

בס"ד,
לזכרו של הרב יצחק גלזר זצ"ל.
מאת: ישראל זיסק
הרב יצחק גלזר זצ"ל, מי שהיה הרב הראשון של בית הכנסת "קדושי אושוויץ" בבאר שבע.
17 שנים לפטירתו.
להלן ציוני דרך בחייו:
נולד בשנת תרע"ד (1914) באזור ברסבוב מרמורש שברומניה.
לאביו: אלתר מאיר אליהו
ולאימו: שיינה רוחל.
השני מתוך שלושה אחים.
לאחיו הבכור קראו: אברהם
ולצעיר: מנחם.
בתקופת השואה היה במחנה עבודה ברומניה
ובהמשך הוגלה לרוסיה.
לאחר השואה חזר לרומניה והתחתן עם לאה(ילידת תרפ"ז-1926) לבית גרובר.
לזוג נולדו להם שלושה ילדים.
שתי בנות ובן בשם מאיר.
בשנת תשכ"ג(1963) עלו לארץ ישראל.
תחילה התגוררו אצל קרובי משפחה בצפת
ובהמשך לבאר שבע.
המשפחה גרה בשכונה ג'
ולאחר מכן עברו לשכונה ד'.
הרב אשר היה חסיד וויזניץ מובהק,
הצטרף לבית הכנסת "קדושי אושוויץ"
והיה לרב הראשון למקום.
שם העביר שעורי תורה והיה עובר כחזן לפני התיבה.
גם בנו מאיר יבדל"א היה בין מתפללי בית הכנסת.
מספר אבי צרויה:
"הרב ישב ב"קיר המזרח" מימין לר' אביגדור פוגל.
עסק בשחיטת בהמות, אשר עבר לארגנטינה לכמה שנים(כשליח הרבנות)
עד שחזר ארצה. כשחזר בנו דיבר ספרדית רהוטה.
הרב גלזר היה ידוע כחזן מעולה, בעל קול ונעימה יפה.
גם עכשיו אני נזכר בו "כשליח ציבור" ביום הכיפורים".
במקביל במסגרת "המועצה הדתית"
התפרנס כשוחט, משגיח כשרות ועורך חתונות.
גם בנו מאיר המשיך בדרכו והיה לשוחט.
בשנת תשל"ו(1976) המשפחה עברה להתגורר
בשכונת גבעת שאול בירושלים.
הרב יצחק גלזר זצ"ל הלך לעולמו בתאריך י"ט באדר ב' תשס"ה(2005)
בן 91 היה במותו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבהר הזיתים.
לאה רעייתו הלכה לעולמה בתאריך:
ה' בתמוז תשע"ה(2015).
בת 88 הייתה במותה.

על מצבתו של הרב יצחק גלזר זצ"ל נכתב:
"ויצא יצחק לשוח בשדה פ"נ ידיו לאל אמונה,
על משמרת השחיטה בתפוצות ישראל עמד יומם ולילה
בהצנע לכת עסק בתורה ברבותיו דבק ודבריהם שינן תמיד צדקת ה'
עשה קדושת וטהרת ישראל בהרבותו צוה להזהר בגמ"ח לכל איש ישראל
בזריזות לעשותו ולא לדחותו חינך צאצאיו בגופו ובמאודו בגאון ובעוז להמשיך
בדרכי אבות חסדו גבר, מהונו עזר לכל דכפין בסבר פנים יפות קולו הנעים
השמיע בלהבות אש מגרונו כיבד את ה' אלקיו קל כנשר בכל מעשיו פעולותיו
חרותים בלב מכיריו מורנו הרב החסיד ר' יצחק גלאזער זללה"ה בן מוה"ר אלטר מאיר אליהו זצ"ל
נתבקש לישיבה של מעלה בן צדיק שנה אור ליום רביעי בו נטלו המאורותלסדר
בקרבי אקדש-שמיני י"ט לחדש אדר שני תשס"ה ק' תנצב"ה שם אמו שינא רחל".

"תהא נשמתם צרורה
בצרור החיים".
אמן.

בס"ד,
לזכרו של ראובן מוסקוביץ ז"ל
מאת: ישראל זיסק
ראובן מוסקוביץ ז"ל סבא של יבדל"א לביא(לביו) קורצברג.
שם חיבה: ריבל'ה.
בן יוסף ודבורה.
נולד ברומניה, בשנת תרע"ד (1914), בכפר ברבן,
באזור צפון המדינה, לכיוון אוקראינה.
בתקופת השואה אשתו הראשונה וביתו הבכורה ניספו.
היה בטרסניסניה וגם התגייס לצבא הרומני.
לאחר המלחמה התחתן בשנית עם רבקה
ונולדו להם שלושה ילדים:
בת ושני בנים.
בשנת תשכ"ג (1963) המשפחה עלתה ארצה.
תחילה התיישבו במגדל העמק.
כעבור זמן המשפחה עברה לבאר שבע,
בעקבות אחותה של רבקה אשר התגוררה בשכונה א'.
בעיר התגוררו בשכונה ד',
ברחוב אברהם אבינו, פינת רחוב שפרינצק.
ראובן עבד בחריצות במחלקת המים של העירייה
ובשעות אחר הצהריים עבד כסנדלר בצריף ליד מקיף א'.
היה ממתפללי בית הכנסת "קדושי יאסי".
בחודש אלול תקע בשופר בבית הכנסת.
זמן לא רב לפני פטירתו נחלש מבחינה בריאותית,
אך התעקש להמשיך להגיע לבית הכנסת.
ראובן הלך לעולמו בתאריך י"ד בחשוון תשמ"ח(1987).
בן 73 היה במותו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין החדש בבאר שבע.
"תהא נשמתו צרורה
בצרור החיים"
ויהא מליץ יושר
על כלל עם ישראל.
אמן.

בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של יקירנו
פרופ' אהרן ליש ז"ל
חבר סגל המחלקה ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים
אבלים:
אשתו: בלהה
ילדיו: גליה, הדרה ודן
חתנו וכלתו: דני, שירי
נכדיו: שירי, רפאל, נתן, בן, ניתאי, נועה ואורי
ההלוויה תתקיים ביום ראשון ה 17.4.22 בשעה 12:00 בהר המנוחות בגבעת שאול.
טלפון לתנחומים: 0505072621.

האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח, החוג ללימודי האיסלם והמזרח התיכון אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירם.

בשם הדיירים משפירא 15 ראשון לציון שולחים תנחומים למשפחת מנור אם לכתה לאחר שהזדככה בייסורים של האישה האמא והסבתא שכנתנו היקרה מרת פנינה מנור עליה השלום

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו

אמא שלנו המדהימה, נגאלה מיסוריה ונפרדה מאיתנו מחייכת ועטופה באהבה עצומה.
אמא היתה מגנט אנושי, זכתה לחיים מלאים, מוקפת תמיד במשפחה קרובה וחברים נדירים. כולנו היינו ברי מזל שזכינו בה.
הלוויה תתקיים מחר, 30.3.22
בבית העלמין בזכרון יעקב, בשעה 12:00.
נשב שבעה בבית ההורים, רחוב הערבה 4,
זכרון יעקב, עד יום ב׳ 4.4.22
(בין השעות 10:00-20:00)
מיכל וערן יריב והנכדים רוני, נעם ומאיה
נגה וטל דויטש והנכדים עמר, אורי ואיתי

בצער רב , אנו מודיעים אל פטירתה של

רבקה רביקוביץ
(לבית איציקזון)

ההלוויה תתקיים ביום שני , 21.03.22 בשעה 16:30
בבית העלמין ירקון שער הגאולה, תל אביב

יושבים שבעה בבית המנוחה, 050-4967168
רחוב הס 22, דירה 14, תל אביב
בימים ג' , ד' , ה' 16:00-21:00, ביום ו' 11:00-16:00

האבלים :
הילדים : שלומי וב"ב, אהוד וב"ב
הנכדים והנינים

אבלים: בן זוגה מיכאל קורן. בניה עודד קורן, צביקה וחדוה דדו-קורן. נכדיה: שני, הלית וברק.
ההלוייה תתקיים בבית העלמין מנוחה נכונה לכולם, בכפר סבא ביום א' 13.3.2022 בשעה 15.00.

אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לרפואה ע"ס סאקלר, הדקאן, הסגל האקדמי, הסגל המינהלי והסטודנטים אבלים ומנחמים את המשפחה על פטירת יקירתם.

הרב יונה פורתבס"ד,
לזכרו של הרב יונה פורת זצ"ל
מאת: ישראל זיסק

"חבל על דאבדין ולא משתכחין"
ובעברית: חבל על אלה שאבדו ואינם מצויים עוד בינינו.
לפני חודשים אחדים הלך לעולמו הרב יונה פורת זצ"ל,
מי שהיה במשך שנים רבות
הרב של מושב רווחה
והרב של המועצה האזורית שפיר.
הרב זצ"ל, בנם של שלום ופהימה,
נולד בשנת תש"א(1941) בעיר בגדד שבעירק.
השלישי מבין שמונת אחיו.
טרם הגיעו לגיל המצוות,
עלה עם משפחתו לארץ ישראל
במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה".
תחילה נשלחו למחנה המעבר "שער העליה"
ומשם הועברו למושב גבעת ניל"י ליד בנימינה.
בהמשך למושב רווחה,
שבמועצה האזורית שפיר.
בילדותו למד בכפר הרואה וגבעת אולגה שבחדרה.
עם השנים עלו הוריו להתגורר בירושלים.
הרב יונה נשאר להתגורר במושב רווחה.
התחתן עם פנינה ונולדו להם ברוך השם שמונה בנים וצאצאים.
בשנת תשכ"ד(1964), בהיותו בן 23, מונה לרב המושב.
תפקיד אותו מילא במשך 57 שנים.
מלבד הפצת היהדות, דרשן ומתן שעורי תורה,
הרב היה גם:
מוהל, עורך חופות, שוחט, חזן בימים הנוראים, בעל תוקע בשופר וקורא בתורה.
משרדו כרב המועצה היה באבן שמואל.
היה מאיר פנים וצנוע,
מקובל מאוד
ואהוד בקרב תושבי מושב רווחה והמועצה אשר רכשו לו כבוד.
בשנת תשס"ה(2005) הלכה לעולמה פנינה רעייתו האהובה ז"ל.
כעבור זמן התחתן בשנית עם רבקה תבדל"א.
ביום שני, בתאריך י"ט בחשון תשפ"ב(2021) הרב יונה פורת הלך לעולמו
והוא בן שמונים שנה היה במותו.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין "הר המנוחות" גבעת שאול בירושלים.
"תהא נשמתו צרורה
בצרור החיים"
ויהא מליץ יושר
על כלל עם ישראל,
הזקוק תמיד לרחמי שמיים.
אמן.

במלאת שלושים לפטירתו של
בעלי, אבינו, אחינו, וסבינו היקר מאד

מאיר אזולאי ז"ל
בן ברטה וראובן ז״ל

האזכרה תתקיים ביום חמישי, ל׳ אדר א׳ תשפ״ב, 03/03/2022

תפילת מנחה 17:15
תפילת ערבית 18:00
דרשות מפי רבנים ותלמידי חכמים וסעודת מצווה

האזכרה תתקיים בבית כנסת דגל דוד רח׳ תורה ועבודה 40 שכונת רמת אליהו, ראשון לציון

גילוי מצבה
ביום שישי, א׳ אדר ב׳ תשפ״ב, 04/03/2022 בשעה 10:00
בבית העלמין גני אסתר (שער 4) ראשל״צ

מוקירי זכרו מוזמנים
המשפחה ?

בצער רב ובלב כואב אנו מודיעים על פטירתה של אהובתנו:
אם, אחות, חמות, סבתא וסבתא רבתא
רינה אגגין-דגן ז"ל
בת גורג'יה ויחזקאל נואמה ז"ל
ההלוויה התקיימה ביום שני, כ"א באדר א' תשפ"ב, 22.2.2022, בירושלים
האבלים:
ילדיה- יוסי דגן, בני דגן ומיכל דגן-ברגר
אחותה- קלרה בבלי
ובני משפחותיהם

משרד החוץ, המנהל הכללי, הנהלת משרד החוץ, העובדים והגמלאים מנחמים את בני דגן על פטירת אמו.

באהבה ובכאב צורב אנו מודיעים על מותו של
איש הרעות והחיוך הנצחי
אשר דרכו תמה אך מורשתו וערכיו איתנו לעד

דורון פינגולד ז"ל

ההלוויה תתקיים ביום רביעי , 23.02.22 , כ"ב באדר א' תשפ"ב, בשעה 14:00 בבית העלמין שדה יהושע בחיפה (שער ברוש)
השבעה תתקיים ברח' דרך הים 30, חיפה, בין השעות 09:00-14:00 ומ- 16:00 עד 20:00

משפחתו האבלה :
רעיו וחבריו הרבים אמו: שושנה
ומוקירי זכרו הילדים: הלה, רועי, ניר
החברים יפגשו בפאב הפרנקי אם ילדיו: נחי
(שד' מוריה 46) האחים: ענת ואבירים
בכל יום בין השעות 20:00-23:00.

דודי, דורית ומשפחת ברימר אבלים על פטירת חברם.

אבי ורן בן אברהם וחברת צמח המרמן מנחמים את משפחת פינגולד על מות יקירם, עובד החברה.

בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של אהובנו היקר
ישראל זבדי
הלוויה תתקיים ביום שני 21/2/2022 בשעה 11:00
בבית עלמין ירקון שער חסד

ניחום אבלים בבית המנוח: מלצ'ט 59 תל-אביב משעה 12:00
המשפחה האבלה.

יובל גולדנברג וצוות משרד גולדנברג אדריכלים מנחמים את יעל ומשפחתה על מות אביה.

בס"ד,
לזכרו של משה וקסלר ז"ל, מי שהקים את בית הכנסת "קדושי יאסי וטרנסניטריה".
מאת ישראל זיסק
להלן סיפורו של דמות מנהיגה אשר נשכחה עם חלוף השנים.
משה וקסלר בן אליעזר וסופיה ז"ל,
נולד ברומניה בשנת תרע"ה (1915).
בתקופת שואה עבד בעבודות פרך.
התחתן עם איבי מגדלנה גנענדל
בת משה אהרן וחנה ז"ל
ונולדו להם ברוך השם ארבעה ילדים.
שלוש בנות ובן.
בשנת תשי"ט(1959) המשפחה עלתה לארץ ישראל.
תחילה התגוררה בעפולה
ולאחר מכן עברה לבאר שבע לרחוב אברהם אבינו בשכונה ד'.
משה עבד באותה תקופה כצלם במשטרה.
בשנת תשכ"ב(1962) קבוצת מתפללים, ברובם עולי רומניה,
בראשם משה וקסלר, פרשו מבית הכנסת "קדושי אושוויץ" והקימו את בית הכנסת "קדושי יאסי וטרנסניטריה" בדירת "עמידר" ברחוב אלכסנדר ינאי.
תחילה באזור בית הכנסת "הבבא סאלי", לא רחוק ממעונות הסטודנטים כיום, לאחר מכן עברו למקומם הנוכחי באותו רחוב.
מנשה גולד זוכר כילד, את תפילתו היפה של משה,
כאשר עבר לפני התיבה כשליח ציבור.
להלן מכתב ששלח בשנת תשכ"ד(1964) יצחק ורדימון ז"ל, מי שהיה הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים,
אל משה וקסלר, יושב ראש בית הכנסת.
"מינהל מחוז הדרום
באר שבע, כ"ז ניסן תשכ"ד.
9.4.64.
לכבוד:
יושב ראש אגודת בית כנסת על שם "קדושי יאסי וטרנסניטריה"
מר משה וקסלר- באר שבע.
אדון נכבד.
הריני מתכבד לאשר קבלת מכתבכם מתאריך
1.3.1964, בצרוף הודעה לפי סעיף 6
של החוק העותומני לאגודות משנת 1909
על יסוד אגודה הבאה.
1. שם האגודה: בית הכנסת על שם קדושי יאסי וטרנסניטריה.
2. כתובת האגודה: רחוב אברהם אבינו מס' 18/7,
באר שבע.
3. המשרד הרשום של האגודה: כנ"ל.
4. מטרות האגודה:
לקיים בית כנסת לזכרון קדושי יאסי וטרנסניטריה
ומוסדות תרבות לתודעת הדת, כגון,
חוגים ללימוד תורה ולהפיץ תודעת היהדות.
5. חברי הנהלת האגודה:
וקסלר משה- יו"ר,
סוכר הרמן,
גולדשטיין ראובן,
פינקו בן ציון,
רפפורט אברהם.
בכבוד רב,
יצחק ורדימון.
הממונה על מחוז הדרום".
מתוך:
אתר ארכיון העיתונות.
עיתון הצופה.
5 ביולי 1964.
www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1964/07/05/01/article/84/?srpos=1&e=——-he-20–1–img-txIN%7ctxTI-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99+%d7%95%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%a8————-1
כתובת קישור.
בשנת תשכ"ז(1967), לפני מלחמת ששת הימים,
המשפחה עזבה את באר שבע ועברה לחיפה,
ולאחר מכן, לקריית ים ולקריית שמואל.
בחיפה עבד במשטרת הגבולות,
בדיקת הנכנסים והיוצאים אל ומהארץ.
איבי רעייתו עבדה כאחות רנטגן בבית החולים סורוקה בבאר שבע
ולאחר מכן בקופת חולים בחיפה.
משה ואיבי וקסלר זכו לאריכות ימים.
משה הלך לעולמו בגיל 99.
על מצבתו נכתב:
פ.נ.
אבינו וסבנו האהוב והנערץ
משה וקסלר
בן אליעזר וסופיה ז"ל.
נפטר כ"ג אדר א' תשע"ד.
1915-2014.
אורך יאיר דרכנו.
ת.נצ.ב.ה."
איבי הלכה לעולמה בגיל 92.
על קברה נכתב:
פ.נ.
איבי מגדלנה גנענדל
וקסלר
בת משה אהרן וחנה ז"ל
נפטרה י"ח בניסן תשס"ט.
1917-2009.
זכרך.
הנאהבים והנעימים בחייהם
ובמותם לא נפרדו".
הובאו למנוחת עולמים בבית העלמין תל רגב.
kdh.org.il/…/search-results…/grave-info/…
כתובת קישור.
"תהא נשמתם צרורה
בצרור החיים".
אמן

כולנו הכרנו אותו בתור יעקב הג'ינגי', למי שהיה מוכן לשמוע הוא סיפר את סיפורו בטון ובמבטא האופיינים לו, מן שילוב של מבטא צרפתי עם היגוי שוויצרי. המילים "סולל בונה" "קתוליסמוס" ו"שוויץ" חזרו בסיפוריו שוב ושוב. זהו סיפורו:
יעקב נולד בעיר מילוז' שבחבל אלזס לורן בשנת 1930. אביו נולד בקלוז' שבטרנסילבניה והכיר את אשתו, אמו של יעקב בשוויץ. ליעקב הייתה אחות אחת נוספת ששרדה עמו את השואה. אביו נפטר כשיעקב היה ילד רך ואמו נאלצה לשלוח אותו למנזר (קלויסט) בחבל ברטן.
הנאצים כבשו את צרפת בשנת 1940, יעקב ואחותו היו מוגנים יחסית במנזר הקתולי. בשנת 1943 החליטה האם לקחת את ילדיה עמה לשוויץ הבטוחה ואכן כך עשתה. הרכבת הגיעה לגבול שוויץ ובני המשפחה מצאו בה מקלט בטוח. כאן זכה יעקב ואחותו ללמוד ולחוות חיים יהודיים.
בשנת 1949 עלה יעקב לארץ ישראל והחל לעבוד בעבודות בניין בעין איילה שבחוף הכרמל ובעין גדי. ומעט אחר כך שב לשוויץ, שם עבד בטפטים וסעד את אמו.
בראשית שנות השישים שב יעקב ארצה ונישא לסימי לבית אבוחצירה, בתחילה גרו בני הזוג ביבנה, בשכנות לבבא סאלי זצ"ל ואחר כך עברו לבאר שבע, לרחוב אלעזר בן יאיר. כאן מצא יעקב עבודה בחברת סולל בונה עד צאתו לפנסיה.
החל מאמצע שנות התשעים התפלל יעקב בבית כנסת באופן קבוע. כאן מצא לו חברה ואוזן קשבת. כאן גם תרם בעין יפה לצדקה ונרתם לכל יוזמה, אם סעודה שלישית, אם תרומה לגמילות חסדים או לתלמוד תורה. הוא היה בן בית אצל ברוך בלומנפלד ז"ל ומשומעי השיעור היומי, דברי תורה של הסעודה השלישית שמסר הרב וידר שליט"א, בסיום דברי התורה נהג להפטיר "ברוך הוא וברוך שמו". אני זוכר שפעם תרם לבית הכנסת מגילת אסתר מהודרת ואף הגיש לכבודה סעודה כיד המלך.
בעקבות מות אשתו, כמה שנים לפני פטירתו, המעיט יעקב בביקורים בבית הכנסת. ובחודש מאי 2015 הלך לעולמו כשהוא ערירי ושבע ימים ומעשים
יהי זכרו ברוך אמן.

מאת: דב ליפשיץ

הננו מודיעים בצער רב כי
דבורה דגן לבית גוליברודה
הלכה לעולמה.
ההלוויה התקיימה היום 25.01.2022 בבית עלמין החדש בהרצליה.
המשפחה יושבת שבעה ברחוב אנה פרנק 6 בהרצליה.
אחיה צביקה יושב בביתו מנדס 24 רמת גן
אבלים: בעלה אהרון
בנה דודי ותמי דגן והנכדים עמית גילי ונעמה
בתה תמי ואמיר ברלינסקי והנכדים תמיר ורננה
בתה ענת דגן
אחיה צביקה ועכסה גוליברודה והאחיינים דויד ומיכל

קלוב התעופה לישראל אבלים על לכתו של החבר
פרופסור נפתלי קדמון
פרופ' קדמון היה מעמודי התווך של הטיסנאות בארץ, בעל ידע רב, היסטוריה מהלכת של הנושא – טיסנאות וטיסנים.
נפתלי היה רכז הדרכה ארצי שבנה ותכנן כ 160 טיסנים והיה מראשוני מטיסי הרדיו בארץ.

אנו משתתפים בצער המשפחה ושולחים תנחומנו.

בצער רב ובלב כואב
אנו מודיעים על פטירתה של יקירתנו
לאה דאר ז"ל
אם וסבתא אהובה ויקרה

ההלוויה תצא ביום שלישי, כג' שבט תשפ"ב 25.01.2022
בשעה 15:30 מבית ההספד קהילת ירושלים, גבעת שאול

יושבים שבעה
בבית משפחת דר (אביקם): משעה 10:00-13:00 ו- 16:00-20:00 אבלים:
ברחוב בורלא יהודה 25/4 ירושלים ילדיה ונכדיה
ובמוצ"ש יאיר דר ישב שבעה בביתו ברחוב קינמון 13 צור הדסה


בצער רב אנו מודיעים על פטירתו של אבינו, אחינו, דודנו וסבנו היקר
מיכאל אוזיק ז"ל
חיפה – טוקיו – חיפה
ההלוויה תתקיים ביום שני, כ"ב בשבט תשפ"ב – 24.1.2022
בשעה 14:00 בבית העלמין שדה יהושע (כפר סמיר), חיפה – נפגשים ליד שער "תמר"
המשפחה האבלה
בשל הקורונה נשב שבעה בחוג המשפחה המצומצמת נבקש להימנע מביקורי אבלים.
לתיאום ביקור ווירטואלי בזום, נא ליצור קשר עם המשפחה:
וואטסאפ: 052-5213470
או באימייל: michael.ozik.shiva@gmail.com

בית הכנסת הקהילתי משכן דוד ע"ש דוד יצחק קלך ז"ל
האחים זייגר 7 ראשון לציון

הנהלת בהכ"נ ומתפלליה מבקשים לשלוח דברי נחמה וכסא דנחמתא למשפחת אלגרסי הנכבדה
אם פטירת הבעל האב הסב והסב רבא ר' אברהם בן מירה אלגרסי עליו השלום

תנוחמו מן השמים

הנהלת ביהכ"נ וציבור המתפללים

אבלים: תמר, גלית, הדס, מאיר, גל, דנה ואלון.
ההלוויה התקיימה ביום ו' ה- 14.01.22.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב הכרמל 7 א', רמת השרון, בימים א'-ד' ה- 16-19.01.22, בין השעות 10.00 – 13.00, 16.00 – 18.00. המבקרים מתבקשים לעטות מסכות.
המנוחה הייתה אלמנתו של משה (צוציק) רוזנברג ז"ל.

בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של
אילנה רוזנברג
אמא וסבתא אהובה
אלמנתו של משה (צוציק) רוזנברג ז״ל

נפרדנו ביום שישי 14.1.2022
השבעה בביתה רח׳ הכרמל 7 א׳ רמת השרון
ראשון-רביעי 13:00-10:00 ; 18:00-16:00
תמר, גלית, הדס, מאיר, גל, דנה, אלון

נולד בדיוק לפני 120 שנה, במצרים, למשפחה יהודית-אשכנזית שמוצאה ברומניה.
הגיע לארץ ב-1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, במסגרת קורפוס העבודה המצרי .E.L.C – ראו התמונה המצורפת. היה רב"ט (Corporal) וממונה (Forman) על קבוצת עובדים.

ברוך דיין האמת
הנהלת עמותת יד לדל משתתפת באבלם של משפחת אלגרסי הנכבדה
אם פטירת הבעל האב והסב ר' אברהם אלברט אלגרסי עה'
אוהבם של ישראל ואנשיה -צנוע ועניו

המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו לדאבה עוד בבניין ציון וירושלים תנוחמו

הנהלת העמותה

משתתף בצער אשתו, ביתו, בנו, נכדיו וניניו של גרשון, ששרד את השואה לאחר שאיבד את הוריו ואחותו, עלה לארץ, התגייס לצבא ועבד בקמ"ג. בהמשך התמודד עם פטירת אשתו הראשונה, לאחר כ-50 שנות נישואין, ונישא שנית. איש משכמו ומעלה. אדם יקר.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

היום כשאנו סופדים לחנן רפפורט המלים באות מכיוון אחד של מרחב תחום עיסוקיו – גנאלוגיה, חקר שורשי משפחה. חנן, האיש החושב והמתחשב, החוקר והסקרן, הבודק פעמיים כדי לא לטעות ולהטעות. אתך שוטטנו במרחבי הסיפור היהודי ובלב השושלות היותר מיוחסות בעמנו וגם בשושלות של הכלל. ממך למדנו שיש להקפיד על דיוק הסיפור והפרטים ואם חסרו מהם – יש לציין זאת.
אבל יותר מכל נגעה ללבי העובדה שהיית חבר בקבוצת שורת המתנדבים, עובדה שהייתה להבנתי נר לרגליך.
חנן, איש האשכולות, חבר טוב וקשור, איש חכמה ודעת המבין לליבם של רבים.
יהא זכרך שמור בלב כולנו לעולם.
חנה פורמן.

באבל כבד ובצער עמוק אנו מודיעים על פטירתו של ראש משפחתנו

זאב אבא טורנר ז"ל

ההלוויה תתקיים, היום יום שישי ה- 31.12.2021 בשעה 12:20 בבית העלמין בחיפה, שער תמר.

אבלים:
אשתו: שרה טורנר
אחיו: יוסי טורנר
בנותיו וחתניו: אורית טורנר-שטרנברג ודרור שטרנברג, יעל טורנר-סעדון וגלעד סעדון
נכדיו: נועם, מעיין, רעות, עידו, נועה ועמית
וכל בני המשפחה האבלים