ציפורה (ציפי) קלייןבצער רב וביגון קודר אנו מודיעים על פטירתה של אהובתנו
אצילת נפש עם הלב הכי רחב שיש שנפטרה בשיבה טובה
 
ההלוויה תיערך ביום שישי, ה׳ בתשרי תשע”ט 14-9-2018
בבית הקברות מורשה רמת השרון בשעה 11:00 בדיוק
הגעה מצומת מורשה (כביש 5 לכיוון מזרח 300 מ’ מהצומת הקרקעית)
מפגש ליד הכניסה הראשית לבית הקברות
 
יושבים שבעה בבית המנוחה
ברחוב ההגנה 11 קומה ב’, דירה 5, רמת השרון

ההלוויה תתקיים ביום רביעי, ג' תשרי תשע"ט, 12.9.2018, בשעה 17:30 בבית ההספד – קהילת ירושלים, בהר המנוחות בירושלים.
השבעה תתקיים בימים חמישי ושישי (13-14.9.2018) בירושלים ברח׳ בית הכרם 29, קומה 1, דירה 4.
בימים מוצ״ש, ראשון ושני (15-17.9.2018) בתל אביב ברח׳ נחום הנביא 13, קומה 3, דירה 4. (מומלץ לחנות בחניון רידינג או בחניוני הנמל)
נא להגיע בין השעות 9:00-13:00 ו-16:00-21:00.

המשפחה האבלה

ברוך דיין האמת
בצער רב וביגון אנו מודיעים על פטירתה של
אימנו וסבתנו היקרה
אילן (עטה) לאה וולמן ע"ה
ההלוויה התקיים ביום ששי (31.8.18 כ' אלול תשע"ח)

יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב אריה בן אליעזר, בלוק 66 כניסה 61 דירה 24, גילה ירושלים

משפחות
וולמן, ליבוביץ, פולק, אלישיב ובן-עמנואל

אבלים וכואבים על פטירתה ביום רביעי 29 לאוגוסט.
בני משפחתה : אביה דב ילדיה יפעת ליטן ומשפחתה הילה נחמיאס ומישפחתה בועז לדרמן ומשפחתו.אבל וזוכר בעלה לשעבר אלי אבי ילדיה.
מצטרפים לאבלנו כל ידידה וחבריה לדרך
הלוויה ביום חמישי בשעה חמש אחה"צ בבית העלמין של מדרשת בן גוריון
פרטים נוספים לברר עם בני המשפחה.

מודיעים בצער רב על פטירתו של בעלי אבינו סבינו דודנו וגיסנו היקר.
צבי רשף בן פינצ'ה ז"ל
לוויתו תצא ביום שני 27.8.18 ט"ז אלול, מבית העלמין שדה יהושע (כפר סמיר) שער ברוש
בשעה 15:15.
יושבים שבעה בבית המנוח.
המשפחה האבלה.

לעמליה עופר דורית ערן וב"ב משתתפים בצערכם הכבד על פטירת אבי המשפחה, צבי ז"ל.
משפחת עוזר. דרור נסים יוסף וב"ב.

אהרון פורת זלבס"ד,
לזכרו של אהרון פורת ז"ל.
שמונה שנים מלאו לפטירתו של ראש המשפחה אהרון פורת היקר ז"ל ממשואות יצחק.
אהרון נולד בתאריך י"ד בטבת תרפ"ה, 9.1.1925, לאביו ויהלם-בנימין ולאימו אמה אסתר ז"ל לבית משפחת פולק בהמבורג שבגרמניה.
במשפחה היו עוד אח ושתי אחיות.
האב היה סוכן-נוסע שמכר מאזניים ומכונות אוטומטיות למכירת סיגריות,
ואימו הייתה מורה לנגינה בפסנתר ולימדה מלאכת יד. כל המשפחה הייתה מוסיקלית מאד.
אהרון למד לנגן בכינור, עד היום נמצא בביתם כינור שהביא מבית ההורים.
אהרון למד בבית ספר "תלמוד תורה" וסיים תשע שנות לימוד.
פעמיים בשבוע למד בישיבת "מקור חיים" תורה עם תרגום.
אהרון השתתף בתנועות נוער "ברית הנוער" שהיה ארגון נוער ציוני-דתי.
אחיו אדו ז"ל עזב את גרמניה ב-1938 והגיע ל"מקוה ישראל".
בכך נוצר הבסיס למעבר כל המשפחה לארץ.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה בשנת תרצ"ט- 1939, שלחו קרובי משפחתם מצ'ילה
כרטיסי נסיעה להורים ולאחותו הצעירה יוכבד והם הצליחו לצאת מגרמניה לצ'ילה.
אהרון ואחותו עברו באותו זמן למחנה הכנה של עליית הנוער בבלנקנזה ומשם יצא
אהרון דרך טריאסט והפליג באוניה "גלילאה". הגיע ארצה בתאריך 20.12.1939
בהיותו בן 15 שנים.
שבועיים אחריו הגיע גם אחותו מרים ארצה וכך נחלצה כל המשפחה מגרמניה מבעוד מועד.
אהרון "אומץ" על ידי משפחת שמעון הקשר והוא גר אצלם בחיפה כשנתיים,
במקביל למד טבחות ועבד במסעדה. אחר כך עבד במטבח בפנסיון בירושלים שנה נוספת.
משם עבר לנתניה והצטרף לאחיו ולאחותו. יחד הצטרפו לקבוצת "עלומים" בהרצליה.
בתום מלחמת העצמאות הגיעו גם הוריו ואחותו ל"עלומים" וכל המשפחה הצטרפה לקיבוץ סעד,
שם פגש את אסתר שהגיעה עם גרעין ז' מטירת צבי.
הם נישאו בט"ו בשבט תשי"ד.
אהרון ואסתר אימצו שלושה ילדים, את נגה, עמית וגלית.
היה להם רצון עז לגדל את הילדים בבית.
הם עזבו את סעד והגיעו למשואות יצחק בט"ו באב תשכ"ו.
אהרון עבד בבנין, בחממות ובמדגרה.
אך רוב שנותיו עבד בנגריה.
בכל מקום עבד במסירות ובחריצות.
אהרון היה מוסיקלי מאד. שר במקהלות שונות.
השתתף בקביעות ובהנאה בחוגי מוסיקה ובחוגי ריקודים.
בנוסף התנדב באימוץ אסירים בכלא אשקלון.
אהרון היה אדם עדין ונעים. שופע חום ואהבת הבריות.
תמיד בפיו מילה טובה לכל אדם והחיוך לא מש משפתיו.
היה איש משפחה מסור ואוהב.
נפטר בתאריך י"ד באלול תש"ע, 24.8.2010,
לאחר נפילה קשה בדרכו לבית הכנסת.
בן 85 היה במותו.
הותיר אחריו את אשתו אסתר, ילדיו נגה, עמית וגלית ונכדים.
"תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".
אמן.

פרידה שולקלפר ז״ל

בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של אמנו, וסבתנו היקרה פרידה.
יושבים "שבעה" בביתה: הארזים 7, ירושלים.
אבלים: משפחות שולקלפר, סגל וטקצ׳נקו
14.08.18 – ג׳ באלול תשע״ח אבלים / בית עלמין גבעת שאול/ מנוחה

בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של אחותי, אמנו, וסבתנו היקרה,

ההלוויה תתקיים מחר, יום ג', כו' אב ה'תשע"ח (7 ליולי 2018), בשעה 15:15 בבית העלמין "תל רגב" (היכל חרוב).
יושבים "שבעה" בביתה: רחוב אילנות 1 חיפה.

אבלים: משפחות גור, שפיר וסלעי

בצער רב וביגון עמוק,
אנו מודיעים על מותה של אימנו וסבתנו-מרגלית רביץ שנפטרה בשיבה טובה.
הלוויה תתקיים בבית העלמין בקיבוץ משמרות בשעה 14:00 ב 10.8.2018

המשפחה המתאבלת,
משפחת סינגל

ליאורה, דני, אסף סינגל
ומיה דמתי.

צדוק מורבס"ד,
לזכרו של צדוק מור ז"ל
מאת: ישראל זיסק
"חבל על דאבדין ולא משתכחין"
ובעברית: חבל על אלו שאבדו ואינם נמצאים.
לפני ימים אחדים, בתאריך י"א באב, מלאו 11 שנים לפטירתו של צדוק מור היקר ז"ל.
צדוק היה איש מיוחד, צנוע, אוהב את הבריות, איש שיחה וגם ידע להקשיב.
עד היום אני זוכר את צחוקו המתגלגל.
נולד בתאריך: כ"ט בחשון תש"ה-15/11/1944,
בבית החולים "הדסה" הר הצופים בירושלים,
לחיים ז"ל ותבדל"א שמחה מורד.
אחד מארבעה אחים.
גדל בשכונת מקור ברוך ולאחר מכן בנחלאות.
התגייס לצה"ל ושירת בחטיבה הירושלמית.
נלחם במלחמות: ששת הימים, יום הכיפורים ושלום הגליל.
במלחמת המפרץ צולם יחד עם ילדיו שמיר ושלומי, כאשר שלושתם לבושים במדי צה"ל.
עד גיל חמישים שרת במילואים.
לאחר שירות הסדיר הכיר את שולה לבית משפחת עמירה והם התחתנו בתאריך:
ל' בסיון תשכ"ט- 16/6/1969.
לאחר נישואיהם גרו בשכונות רוממה וגילה.
לזוג נולדו ברוך השם ארבעה ילדים: שמיר, שלומי, סימה ושרית.
בסוף שנות השישים הצטרף לתקליטיית "קול ישראל" של "רשות השידור", ברחוב הלני המלכה בירושלים,
בה התמיד לעבוד במסירות במשך 42 שנים.
בשביתה הגדולה של רשות השידור בשנת תשמ"ז-תשמ"ח, 1987,
שנמשכה 52 ימים, צדוק עבד בקטיף עגבניות אצל קרובי משפחה במושב בית יהושע שבאזור השרון.
במסגרת עבדתו ב"קול ישראל" ערך תכניות ריקודי עם,
וגם התקדם עד לתפקיד מנהל התקליטייה בירושלים.
מלבד עיסוקו ברדיו למד במכון וינגייט תואר מאמן כדורגל
ואף אימן מספר שנים את קבוצת הנשים מתנ"ס בקעה בעיר.
צדוק ז"ל אהב לצייר, לכתוב,לשיר, ולטייל.
אהב את הארץ ובפרט את ירושלים.
אהד את קבוצת הכדורגל הפועל ירושלים.
היה איש מסורת.
את ילדיו שלח לתנועת "בני עקיבא".
בשנותיו האחרונות התחזק לדתי ושילב גם לימודי תורה.
זכה להשתתף ברוך השם בחתונות כל ילדיו ולראות את נכדיו הגדולים.
הלך לעולמו לאחר מחלה קשה, בתאריך י"א באב תשס"ז, 2007,
והוא בן 62 בלבד.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הר המנוחות בגבעת שאול בירושלים.
"תהא נשמתו צרורה בצרור החיים". אמן.

בצער רב ובכאב אנו נפרדים
מאבי משפחתנו האהוב
אמנון סלבין
מבוני רחובות וותיקיה
ההלוויה תצא מבית הלוויות שבבית העלמין ברחובות היום, יום שלישי, 17.7.18 בשעה 16:00
יושבים שבעה: בבית המנוח, רח׳ מרטון 1,
בימים ד׳, ה׳, א׳. 10:00- 13:00
16:00- 20:00
ביום שישי 10:00- 13:00

המשפחה האוהבת

שרגא, דיויד, מאיר וצוות משרד ש. בירן ושות', עו"ד, מנחמים את עירית בירן, איל ושחר סלבין, המשפחות והנכדים על פטירת יקירם, מבוני העיר רחובות.

אחות ליבי, חברתנו האהובה
אורית ארונס
המדהימה עזבה היום את עולמנו לחולל בעולם הבא
נשמתה צרורה בצרור החיים בשלל צבעיה הזוהרים
ההלוויה תתקיים מחר יום שני ה16/7 במעלה צביה
התכנסות ברחבת המשרדים של מעלה צביה 19:00 ההלוויה בבית הקברות במעלה צביה

המומים וכואבים על לכתו בטרם עת
של אהובנו היקר
גל הוד זכרו לברכה

משפ' הוד רעייתו קרין,
ילדיו נעה , שירה ועידו.
ההורים דליה ודב
אחיו ניצן ומשפחתו.
ומותק.

*ההלוויה*
היום 1.7.2018 בשעה 16:00
*בבית עלמין מנוחת עולם*
ליד נתניה
זה גם מה שצריך לרשום בוויז.

*השבעה* בבית משפחת הוד ברח׳ יורק שטיינר 8
שעות ביקור בשבעה:
09:00-14:00
16:00-20:00
הרחוב צר ולכן חניה ברחובות הסמוכים

החברים: אבן שרה ויהודה, אופק טובה וזוהר, אורן פרידה ודוד רוזנצוויג, אנגלנדר לאה ומשה, אפיק עדה ודני, אשכנזי רנה וליאון, בוקסר איטה ויצחק, בן דוד טוני ואילן, בלומשטיין נורית ואבי, בן בסט שוש ורודי, בן בסט צלילה וישראל, ברילנט אריאלה ושמואל, ברנד עידית ומשה, גפן מטושקה ומשה, האוזן נורית ויעקב, הרלינגר סופי וירון, ווסטשניידר לאה ויעקב, כהן פנינה ונתן, כהן פרח וגרשון, לסט רותי וגבי, מילנר רחל וסמי סלע, נוה תרצה וקילשטיין דוד, סלומונוב מוצי (מרדכי), עומר (מלניק) אסתר ויעקב, פסי עדה ובנאיש מאיר, פסי סוזן ושלמה, קוטלר מיכאלה וצביקה, רודיג הניה ואיציק, רודיג נעמי וחיים, רוזן יעל וצביקה, רכטמן עדי ואבי, שולמן נעמי ואריה, שורץ עדי ואמנון, שניר רבקי ויוסי ושרמן גיטה ומני מנחמים את דליה ודב הוד, קרין, ניצן והמשפחה על מות יקירם.

במלאת 30 יום לפטירתו של אבינו בעלי אחינו דודנו סבנו וחברנו היקר.
יעקב אברהם בן גורג'יה .
נעלה לקברו ביום שני 9.7.18 כ"ו תמוז
בית העלמין הדרום חולון-בת ים ב17:30
תפילה וסעודת מצווה לזכרו יתקיימו בביהכנ"ס נצח ישראל, ר"ח ירושלים 67 בת ים.שעה 19:09
ת.נ.צ.ב.ה.

בס"ד,
לזכרו של רפאל ברסלר ז"ל
מאת: ישראל זיסק
רפאל ברסלר בן לבלה וישראל, נולד בשנת תר"פ- 1920 בקליש שבפולין.
לאחותו קראו: חנה לאה.
בתקופת השואה עבד בעבודות כפיה במחנה עבודה.
לאחר המלחמה, התחתן עם לאה ז"ל ונולדו להם שני ילדים: בלה(ילידת תש"ח-1948)
ודניאל(יליד תש"י-1950).
בשנת תשי"ז-1957,עלו ארצה באונייה בשם "הרצל"
בהגיעם לארץ, הם ביקשו מנציג הסוכנות ישוב במרכז הארץ ומרוחק מהגבול ולכן הם קיבלו את באר שבע.
תחילה גרו בשכונה ד', בדירת רכבת ליד בית הספר "צאלים"
לאחר מכן עברו לדירת קומות ברחוב עוזיהו המלך.
בהמשך לרחובות: בני אור ושאול טשרניחובסקי שבשכונה ב'.
עבד תחילה כטכנאי בניין וגם עם קבלן צבע.
לאה רעייתו ז"ל עבדה בהנהלת חשבונות במסעדת מוריס בעיר העתיקה.
עם הקמת מרכז גילת בשנת תשכ"ג-1963, פתח חנות לחומרי בנין וצבעים.
בשנת תש"ל-1970 הלכה לעולמה לאה רעייתו האהובה והיא בת 43 בלבד.
הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בעיר.
"תהא נשמתה צרורה בצרור החיים". אמן
ויהי זכרה ברוך.
רפאל נישא בהמשך לסימון, ילידת מרוקו.
בשנת תשל"ו-1976, בהיותי בן שמונה, כאשר כוחות צה"ל חילצו את החטופים במבצע אנטבה
והמחלצים היו בדרכם לארץ, ברסלר ז"ל הציב שלט בריסטול מחוץ לחנות
ובו הוא כתב: "כל הכבוד לצה"ל".
באמצע שנות השבעים החל ברסלר להיות פעיל למען שפת האידיש.
דעתו הייתה שעלינו לשמר את שפת האידיש,
שעל ברכיה התחנכו מיליוני יהודים בעולם כולו
ובזכותה שמרו על האופי הלאומי של העם היהודי.
הוא נענה לקריאתו של השחקן בדרן באידיש שמעון דושיגאן
והקים את ועד דושיגאן בבאר שבע.
בשנת תשל"ז-1977 הציב דוכן בפתח חנותו והחתים עוברים ושבים
בדרישה מ"רשות השידור" לשדר שלוש פעמים בשבוע תכניות באידיש.
רשות השידור לא הגיבה לבקשתו.
עם הקמת "מתנ"ס לוין", הסמוך למרכז גילת,
פתח ספרייה באידיש.
וגם הקים את מועדון "החברה לתרבות האידיש בבאר שבע",
בה היו חברים שלוש מאות אנשים.
כמו כן הקים עיתון בשפה בשם "באר שמע שטימע"(פירושו לעברית: קול באר שבע)
שהופיעה אחת לחודש בכמה מאות עותקים.
כתב שני ספרי שירה באידיש.
לאחד מהספרים קרא: מלחמת שלום הגליל.
ידע גם לצייר.
הכניס את לימוד האידיש למבחני הבגרות בבתי הספר התיכון בעיר
ובאוניברסיטת בן גוריון נפתח קורס לשפה.
על פועלו זכה לפרס המתנדב מידי הנשיא יצחק נבון ז"ל.
בשנת תשמ"ח-1988 נערך כנס בהשתתפות ראש העיר דאז משה זילברמן ז"ל,
לרגל עשור ללימוד שפת האידיש בבאר שבע.
היה דומה חיצונית לנשיא חיים הרצוג ז"ל.
פעם הוזמן לתוכנית טלוויזיה ובו שימש ככפיל של הנשיא לשעבר.
רפאל ברסלר הלך לעולמו: י"ט בתשרי תשנ"ט.
9.10.98 ונטמן בבית העלמין החדש.
בן 79 היה במותו.
"תהא נשמתו צרורה בצרור החיים" אמן
ו"יהי זכרו ברוך".
ברצוני להודות:
בלה ודניאל ברסלר.
לאוהד ולמדור באינטרנט "פורום שורשים משפחתיים".
מקורות:
מידע מתוך אתר ארכיון העיתונות:
1. www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1977%2F11%2F20&id=Ar01605&sk=DDD29F66
כתובת קישור.
2. www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1988%2F02%2F04&id=Ar02000&sk=CE79B63E
כתובת קישור.

בס"ד
מודיעים בצער רב על פטירתו של היקר לנו מכל.בעלי אבינו אחינו סבינו דודנו.
יעקב אברהם בן גורג'יה.
הלוויתו תתקיים היום, יום שני
כ"ח סיון 11.6.18, שעה 19:00
בבית העלמין הדרום חולון.
יושבים שבעה ברחוב הגדוד העברי 4, בת ים
ת.נ.צ.ב.ה

בס"ד,
לזכרו של שאול זלינגר ז"ל.
מאת: ישראל זיסק.
שאול זלינגר נולד בשנת תרע"ה-1915 בדרוכי שברומניה,
לזאב ועמליה ז"ל.
היו לו שלושה אחים ושלוש אחיות.
בשואה, עבד עבודות פרך במחנות עבודה.
אחד מאחיו לא חזר.
התחתן עם שושנה, בת ליוסף ושרה ז"ל.
היו לה שלוש אחיות ושני אחים.
בשנת תש"ז-1947 שאול ושושנה יחד עם שרה הבת הבכורה, שהייתה תינוקת,
ניסו לעלות ארצה עם אוניית המעפילים "כנסת ישראל".
עם כניסתם לנמל חיפה, הבריטים סרבו לאפשר למעפילים
לרדת מהאונייה והם הופנו למחנה המעצר בקפריסין.
לאחר תקופה קצרה, בגלל שרה התינוקת, הם שוחררו והורשו לעלות ארצה.
עם עלייתם ארצה, בתקופת מלחמת העצמאות,הם נקלטו בקבוץ ניר עם.
שאול גוייס לצבא באזור הנגב ושושנה טיפלה בבתי ילדים.
בתקופת המלחמה מטוס "פייפר" מיצרי הפציץ את הקיבוץ.
שושנה כמטפלת רצה עם ילדי המשק לתפוס מחסה במקלט.
הפייפר הופל באמצעות ירי מנשק שירו הלוחמים בישוב.
לאחר שלוש שנים משפחת זלינגר הצעירה עזבה את הקיבוץ,
ועברה למושב ערוגות, שליד קסטינה.
במושב שמייסדיו היו עולי רומניה ופולין,
הם קיבלו פרה, סוס ושטח חקלאי בו גידלו עגבניות.
את החלב שחלבו מהפרה שאול העביר באמצעות סוס ועגלה לתנובה.
בשנת תש"י-1950 נולדה הבת השנייה יונה.
את הדרך מערוגות לבית החולים ברחובות,
שאול הסיע את אשתו הכורעת ללדת עם סוס ועגלה.
לאחר חמש שנים במושב,
המשפחה עברה לבאר שבע.
תחילה גרו ברחוב גולומב בשכונה ג'.
לאחר תקופה עברו דירה לרחוב רינגנבלום שבשכונה ו' הישנה.
שאול ז"ל למד הנהלת חשבונות ולאחר מכן החל לעבוד בקק"ל.
כגובה כספים, בחלוקה של קופות צדקה של קק"ל למוסדות חינוך
ובאיסוף הכסף לאחר מכן וגם במכירת בולי קק"ל.
מהכסף שנאסף קק"ל נטעו עצים ברחבי הארץ.
שושנה ז"ל נפטרה בט"ו בתשרי תשכ"ט, 1968.
לאחר פטירתו רעייתו ז"ל, שאול גידל לבד את שתי הבנות:
שרה ויונה.
למד לבשל ולעשות את שאר עבודות הבית.
יונה למדה הוראה ובמשך כעשר שנים הייתה לכמורה בבתי הספר:
בדימונה, תומר, נטעים ושער הנגב.
התמידה רבות בעבודתה.
שאול ז"ל החל להתפלל בבית הכנסת "קדושי יאסי" שברחוב אלכסנדר ינאי.
שם היה שנים רבות כגבאי.
לפני החגים היה הדביק את מדבקות עם שם המתפללים על המושבים שרכשו.
כמו כן היה משכין שלום בין מתפללים שהסתכסכו בניהם.
היה אהוד על המתפללים.
בבחירות לגבאות זכה במרב הקולות,
אך סרב להיות יושב ראש בית הכנסת וויתר לגבאי אחר.
איש צנוע, נעים הליכות וצדיק.
הלך לעולמו ביום שבת קודש, בתאריך י"ז באייר תשמ"ד, 1984,
חודש לאחר פטירת ביתו יונה האהובה.
והוא בן 69 בלבד.
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בבאר שבע,
"תהא נשמתו צרורה בצרור החיים". אמן
ויהי זכרו ברוך.

אבלים וכואבים עם רותי, הילדים, הנכדים והמשפחה. איבדנו חבר יקר ומיוחד, מורה למופת, שימשיך להוות לנו מודל למצוינות. מתגעגעים ואוהבים, מנפרד ודורית

אבלים: רעייתו: רות והמשפחה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 27.05.18, בשעה 17.00, בית ההספד קהילת ירושלים, בית עלמין הר המנוחות, ירושלים.
יושבים שבעה בבית משפחת קרק, רחוב החוצב 3, בית הכרם, ירושלים, בין השעות 10.00 – 20.00.

צוות ארגון גמלאי צה"ל (ע.ר.) אבל ומנחם את המשפחה על מות יקירם.
המנוח שירת בחיל הרפואה והיה תושב ירושלים.

האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לרפואה ובית הספר לבריאות הציבור ורפואה ציבורית ע"ש יוסף ובלה בראון אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירם.

מודיעים בצער רב על פטירת אחותי אימנו וסבתנו
נורית בת קלרה ז"ל
הלווייתה התקיימה ביום ששי
י"א סיון 25.5.18.
יושבים שבעה ברחבת הסיירים 3 יד אליהו
תל אביב.
ת.נ.צ.ב.ה

בצער רב אנו נפרדים מאהובתנו לאה (לאן) חלפון ז״ל,
אימא מסורה, האוהבת ללא גבול ובעלת חסד עם כולם.
אבלים
בניה ובנותיה, נכדיה וניניה וכל המשפחה
נטמנה בבאר שבע ביום ירושלים כ"ח אייר תשע"ח

בתיה ערמון, הספרנית המיתולוגית של קיבוץ בית קשת. אם קראת ספרים הכרת אותה בוודאי, אם לא קראת גם הכרת. בתיה הרחיבה את עבודתה מעל ומעבר לספריה. כל אזכרה לשבעה שנפלו בבית קשת הייתה מלווה בטקסטים שבתיה סיפקה. כל חג היה נחגג על סמך חומר שבתיה הגישה לחברי ועדת החג. בקיצור, בתיה הייתה ממונה על התוכן של החג מן הצד של המילים והמשפטים. בתיה הייתה מנהלת הארכיון של הקיבוץ עד שחברים אחרים נכנסו לארכיון, אבל גם הם עבדו בקשר צמוד אתה כדי להתמצא בים החומר שנצבר שם. דבר נוסף, לאחר החג\ המועד\ האזכרה וכל כיוצא באלה היה אפשר לשמוע ביקורת מפורטת על מה שהלך טוב ועל מה שלא הלך טוב. אם אני רוצה מילה אחת שתבטא את פעולתה בקיבוץ – הייתי קוראת לה פוליטרוקית. המחשב מסמן לי שאני טועה, הוא מכיר רק את הכינוי בצורת זכר 'פוליטרוק'. לא אכנע להוראות המחשב, המציאות שבתיה יצרה לא הכירה את מגבלות השוביניזם. עכשיו לעניין העיקרי, בתיה לא הייתה ספרנית של פקידות, היא ידעה להתאים ספרים לחברים השונים. הייתה לה גם דעה נחרצת מה מתאים לקרוא בכל גיל. את דעתה היה צריך לעקוף אם רצית לקרוא ספר, שהיא חשבה כי הוא לא לגילך. יחד עם זאת היא כיף לדבר אתה על ספרים, ולהחליף דעות. יש עוד המון לכתוב, אבל אסתפק בדבר אחרון. בכל שנה נערך מה שהיה קרוי בשפתנו 'מפעל הספר' בו נמכרו ספרים במחיר מוזל. איזה כיף היה להסתובב בין הספרים החדשים והמושכים ולהתלבט אלה ספרים לבחור. אהבתי את בתיה, והרגשתי את אהבתה אלי.

אילן גולדהירש היקר והאהוב שלנו איננו
עצובים וכואבים, המשפחה
ההלוויה תצא ב4:45 מהשער הראשי בבית הקברות חולון.

המשפחה מודיעה כי במלאות שלושים לפטירת יקירם תתקיים עלייה לקברו לאזכרה וגילוי מצבה ביום ג' ה- 19.06.18, בשעה 16.30, בית עלמין חולון השער המזרחי (הישן).

מאת: ישראל זיסק
בל"ג בעומר, לפני ימים אחדים, מלאו 62 שנים לרציחתו של סגן רועי רוטברג ז"ל, מי שהיה רכז הביטחון של קיבוץ נחל עוז.
רועי נולד לפני 83 שנים, בתאריך כ"א ניסן תרצ"ה (24.4.35) בתל אביב.
בן לשמריהו ויעל, משפחה חלוצית שעל ברכיה חונך וגודל. למד בבית הספר היסודי "נס ציונה" בתל אביב. כנער הצטרף לבית הספר החקלאי "מקווה ישראל" ומשם עבר לאחר שנה לבית הספר המקצועי "שבח" בתל אביב.
עוד בגיל צעיר הצטרף רועי ז"ל לתנועת הנוער "התנועה המאוחדת", ובגיל 16 היה למדריך בתנועה. ביולי 1952, בהיותו בן 17 בלבד, התגייס לצה"ל כחייל לנח"ל, ויצא לקורס קצינים, אותו סיים בהצלחה.
רועי היה בין מייסדי קיבוץ נחל עוז בשנת 1951 (בתחילה נקרא המקום "נחלאים א'"). לאחר העלייה ליישוב, הוטל עליו תפקיד הביטחון והוא נתמנה למפקד האזור.
שנת 1956, ערב "מלחמת סיני", הייתה אחת השנים הסוערות ביותר שידעה מדינת ישראל מאז הקמתה; תקריות לאורך הגבולות וחדירת מסתננים ומחבלי "פדאיון" היו עניין כמעט שבשגרה. כך היה המצב גם בנחל עוז.
בל"ג בעומר, י"ח באייר, תשט"ז (29.4.1956) הגיעה הודעת תצפית כי מסתננים קוצרים בשדה ליד הגבול. רועי עלה על סוסתו ויצא למקום.
במהלך האירוע נפל רועי על משמרתו מיריות מארב של המסתננים. הרוצחים גררו את גופתו אל מעבר לגבול מצרים, התעללו בה והחזירוה למשקיפי האו"ם.
בן 21 היה במותו והניח אישה וילד בשם בועז.
הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין של נחל עוז. בין מספידיו היה הרמטכ"ל דאז, רב אלוף משה דיין ז"ל. דברי דיין היו נרגשים והותירו רושם עמוק בקרב אזרחי המדינה.
להלן מקצת מדברי ההספד:
"לא מהערבים אשר בעזה, כי מעצמנו נבקש את דמו של רועי.
איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את יעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאתנו כי קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים, שערים אשר מעברם מצטופפות מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, בכדי שיוכלו לקרענו לגזרים – השכחנו זאת?
רועי רוטברג, הנער הבלונדיני הצנום, אשר הלך מתל אביב לבנות ביתו בשערי עזה, להיות חומה לנו. רועי – האור שבלבו עיוור את עיניו, ולא ראה את ברק המאכלת. הערגה לשלום החרישה את אזורנו, ולא שמע קול הרוצח האורב, כבדו שערי עזה מכתפיו ויכלו לו".
חיים חפר כתב ומרדכי זעירא ז"ל הלחין את השיר:
"מכאן ועד הגבול/ פחות מקילומטר/ והאוויר ממול אורב בחשיכה"
קיבוץ נחל עוז הוציא חוברת לזכרו, בשם "רועי".
בועז מתגורר כיום בקיבוץ נאות סמדר שבדרום.
תהא נשמתו של רועי רוטברג צרורה בצרור החיים, וזכרו יהא ברוך אתנו לעד.

מודיעים בצער על פטירת אהובנו ויקירנו, ראש משפחתנו. הלוויה התקיימה ביום רביעי 16.5.18 בחיפה.
המשפחה האבלה.

המשפחה מודיעה כי במלואת שלושים לפטירת יקירם תתקיים עליה לקברו ביום א' ה- 17.06.18, בשעה 17.30, בית עלמין שדה יהושע כפר סמיר שער ברוש, חיפה.