חיים-יהונתן בן צבי ז"ל, נולד כיהונתן גולדברג בשנת תרפ"א(1921) להירש ופרידה, וגדל בצ'כוסלובקיה.
בגיל צעיר החלים ממחלה ושמו שונה לחיים, על פי מסורת הענקת השם 'חיים' או 'חיה' לניצולי מחלות קשות.
לימים היה חותם על עבודותיו "חיים-יהונתן" או "ח"י".
גדל בבית דתי ועלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ח(1938) עם עליית הנוער, לקיבוץ שדה אליהו.
הוריו ואחותו הרופאה שנשארו בסלובקיה, נספו באושוויץ.
בשנת תש"ז(1947) נישא לניצולת השואה ד"ר שושנה לבית ויינברגר-הכרמי ז"ל, אחותו הקטנה של 'אימי' (משה אליהו ז"ל).
חיים יהונתן בן צבי היה אמן מלידה. בנעוריו צייר ורשם, דבר שלא היה התקבל באהדה בסביבה הדתית של אז. לאחר הגיעו ארצה למד אמנות והוראה, לימד, והתנסה בזרמים רבים של אמנות. גיבוש זהותו כאמן היתה מלווה בחיפושי דרך רבים והוא הפך לאחד מראשוני אמני חלונות הצבעונין (ויטראז'), אמן פסיפס, וצייר. חיים יצר סדרות של ויטראז'ים המבוססים על סיפורי תנ"ך ומורשת בבתי כנסת שונים בארץ, ובבתים פרטיים. הפסיפסים הגדולים שלו עסקו גם הם בנושאי מורשת או טבע ארץ-ישראלי. ציוריו שקפו אהבה עצומה לטבע ואדם.
עבודותיו מעטרות מוסדות חינוך ובתי כנסת ברחבי הארץ. פרוייקט מיוחד נמצא בבית הכנסת של הקהילה הסלוניקאית בחיפה, שם ייצר בסוף שנות ה-60, ארון קודש ענק בצורת שלושה ספרי תורה ספרדיים שכולו מצופה בנחושת ואלפקה עם ציטוטים מהמקורות בהבלטה מיוחדת. כמו כן יצר וויטראז'ים המתארים את המסורת הימית במקורות, לזכר הנספים בשואה מתוך הקהילה היהודית בסלוניקי שהיו יורדי הים.
את הפסיפס הגדול במשואות יצחק, יצר לזכרם של 'אימי' (משה) אליהו ויינברגר ז"ל שהיה גיסו (אחיה של אמי), וחבריו לשיירת העשרה שנהרגו במלחמת השחרור. את הויטראזי'ם יצר ברוח סמלים יהודיים-ישראליים. הזיקה בין היהדות לציונות ולישראליות היתה חזקה מאד אצלו, ושזורה בכל עשייתו. היתה לו דרך מיוחדת לתרגם סמלים לאמנות נגישה, צבעונית ושמחה, תוך כדי שימורם והנצחתם.
לחיים היה סטודיו צמוד לביתנו שם היה יוצר, עובד, ומתכנן כלים ומכונות מותאמים לעבודות שביצע. הוא היה בעל השכלה רחבה, הומניסט ופמיניסט, וידע להעצים תלמידים, ובעיקר את החריגים שבהם, דרך התבוננות ועשייה אמנותית .
חיים נשלח מטעם הסוכנות לשליחות בארה"ב, כמורה לאמנות ויהדות. הוא ייצר פורמט מיוחד לעבודות אמנות קהילתית עם נשות קהילת בית הכנסת "בית אל" בניו-לונדון, קונטיקט, אותו עיטרו בפרוכת, ושטיחי קיר ענקיים. במקביל לימד אמנות ויהדות, והפך ליקיר הקהילה. לקראת סוף שליחותו, במהלך ביקור במקסיקו שם הוצגה תערוכה מציוריו, נפטר מדום לב בקיץ תשל"ב(יולי 1972)
והוא בן 51. הובא למנוחת עולמים בחיפה.
השאיר אחיו אישה שושנה, ושתי בנות: גילת והדס.
על מצבתו נכתב:
"חיים יהונתן בן צבי
נפטר י"ג מנחם אב תשל"ב
בן 51.
לזכר הוריו ואחותו שנספו בשואת אירופה
צבי פרידה
אבויקה.
ת.נ.צ.ב.ה."
יהי זיכרו ברוך.

להלן תיאור יצירותיו של חיים יהונתן בן צבי ז"ל
על גבי חלונות הויטראז' והפסיפס בבית הכנסת במשואות יצחק
ישנם דברים שאנו רואים מידי יום,
אך לא שמים לב אליהם.
כך הם הדברים נכונים לגבי חלונות הויטראז' והפסיפס בבית הכנסת במשואות צחק.
ששת חלונות הויטראז' נמצאים ליד ארון הקודש
ותמונת הפסיפס נמצאת בפוליש בכניסה לבית הכנסת.
הם הוצבו בבית הכנסת עם הקמתו בשנת תשכ"א(1961).
חלונות הויטראז'
מה רואים בחלונות הויטראז'?
בויטרזי'ם יש את חגי השנה.
בצד ימין של ארון הקודש:
זה מתחיל מראש השנה בצד ימין למעלה ב"עקידת יצחק",
לאחר מיכן יום כיפור (יונה במאי הדגה)
ואח"כ סוכות כולל: ניסוך המים וארבעת המינים.
בצד שמאל של הארון:
יום העצמאות – המנורה.
חזרה לפסח שיר השירים
ובסוף שבועות חגיגת קציר חיטים מגל ועוגב לנגינה.
תמונת הפסיפס:
תמונת הפסיפס בפוליש, בכניסה לבית הכנסת,
מוקדשת לזיכרו של משה אליהו וינברגר ז"ל,מחללי "שיירת העשרה"
בדרך לגוש עציון,
ואשר לפני ימים אחדים חל יום הזיכרון שלו (כ"ח בכסלו תש"ח),
להלן ציוני דרך בחייו של משה וינברגר ז"ל.
מתוך אתר יזכור בקהילנט של המשק:
משה אליהו בן יונה ויוסף נולד בסנדרו שבהונגריה. בגיל צעיר עבר, עם משפחתו, לקושיצה בצ'כוסלובקיה. גדל והתחנך בבית ספוג תורה ודרך ארץ וחדור ברוח ציונית – חלוצית.
בשעות הבוקר למד לימודי חול ובשעות אחה"צ לימודי קודש. אביו יוסף וינברגר ז"ל היה תלמיד חכם מובהק וכן אחד ממנהיגי המזרחי בצ'כוסלובקיה, ואחר כך בהונגריה.
עם כיבוש קושיצה בידי ההונגרים עברה המשפחה לבודפסט. ביתה שימש גם אכסניה ובית-ועד לפעילי תנועת "בני עקיבא" בה היו חברים מילדותם, משה, אחיו הבכור שמואל ואחיותיו יהודית ושושנה.
עם התבגרותו למד במשך זמן מה בישיבה ולאחר מכן למד מסגרות ומכונאות, לקראת העלייה לארץ.
משה היה ענוותן ומופנם. תמיד מילא במסירות את שהוטל עליו. מטרתו בחיים הייתה ברורה: להיות חבר בקיבוץ דתי בישראל.
בעלותו ארצה ב-1941 הצטרף עם חבריו למקווה ישראל. היה בין ראשוני הגרעין הצ'כי ועשה עם הגרעין את דרכו לטירת צבי ולגוש עציון. בטירת צבי השתלם כטרקטוריסט, עבודה שנחשבה אחראית ביותר.
במשואות יצחק שבגוש עציון מונה להיות נהג המשק. גם בימים של סכנת נפשות ביטחונית, עשה את הנסיעות בין ירושלים לגוש ללא חת וללא תלונה.
משה היה חביב ואהוב על כל חבריו. איש שקט ומצניע לכת. מוכן לכל משימה ומבצעה בשלמות. היה קשור בלב ונפש למשקו ולחבריו.
בתחילת המצור על הגוש, בחנוכה תש"ח, אורגנה שיירה להובלת אספקה מירושלים ליישובי הגוש (שיירה שנקראה לימים "שיירת העשרה"). משה נשלח עם המשאית של משואות יצחק. השיירה הותקפה עי ידי ערבים בדרך, בק"מ ה- 15. בקרב זה נפל משה הי"ד.
משה היה קורבננו היחיד במערכת גוש עציון.
ראשית קבורתו הייתה בכפר עציון. בכ"ה בחשוון תש"י הועברו עצמותיו לקבורה בהר הרצל, יחד עם כל הרוגי גוש עציון.
ת.נ.צ.ב.ה.

מה רואים בתמונת הפסיפס?
בראש הפסיפס מופיעה עננה שחורה/אפורה לאות אבל/צער.
צריך לזכור שהפסיפס נעשה טרם חזרתנו לגוש עציון, הכל ממרחק הזמן של געגועים וכיסופים להר.
במקומות רבים בכל הציור מסודרות אבנים בצורת טרסות – מאפיין את אזור גוש עציון
העץ הגדול מימין בעל שני הגזעים מבטא מספר דברים:
– עץ האלון – סמל מובהק של הגוש
– גזע אחד שחור/בשלכת/יבש סמל לגוש שנחרב
– גזע שני מלבלב – סמל לישובים המתחדשים (משואות-יצחק, עין-צורים, רבדים וניר עציון).
משמאל לגזע פרח נבול – הגוש שנפל, החברים שנפלו
מימין לגזע פרחים צעירים חדשים – הישובים המתחדשים, הדורות הצעירים במדינת ישראל.
משמאל לעץ ארבע גבעות – סמל לארבעת הקיבוצים בהר, גם הם כביכול מרחפים כי אינם כבר, ומתחתם הרבה גבעות חדשות עם נטיעות צעירות.
בתחתית הציור כתוב שהפסיפס לזיכרו של משה אליהו וינברגר ז"ל.

ברצוני להודות:
לבת הדס גילן.

אבלים: אשתו: ציפי, ילדיו ונכדיו, אחיו: אליק ומשפחתו, אחותו: חנה ומשפחתה.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב שמעון ויזנטל 26, הרצליה בימים א'-ד' ה- 22-25.05.22, לפני ואחרי הצהריים.

החברים: אלונה אלי ומירה, בביוף נאוה ובני, גלובוס ברוריה בוקי, גרוס דליה, הלחמי לאה ואלי, וינבלט ויקי, זוהר אילנה, טלפיר רנה, לבקוביץ רותי, לויתן נילי ויואל, מרכוס יפה, קריסטל אתי, רזניק סימה, רפאלי עדנה וזילברשטיין דינה וליאון אבלים ומנחמים את אלונה, נועם, בועז, אביב, הכלות והנכדים על פטירת יקירם האמן.

אבלים: נורית ורועי נוישטט נוי, רוני ודני בן ארי והמשפחה.
ההלוויה התקיימה ביום ה' ה- 19.05.22, בית עלמין מושב נטעים.
יושבים שבעה בבית המשפחה, רחוב החי"ל 14, מושב נטעים, בימים א'-ה' ה- 22-26.05.22, בין השעות 11.00 – 13.00, 17.00 – 19.00.

אבלים: רעייתו: אירית טאוב, בניו: אייל וסילביה טאוב, יובל וכרמית טאוב, אחיו: רוני ויעל טאוב, נכדיו, משפחתו וחבריו.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 22.05.22, בשעה 15.30, בית עלמין הרצליה הישן, רחוב פינסקר.
בשל מגבלות רפואיות המשפחה מבקשת להימנע מביקורי ניחומים.

אבלים: אשתו: רותי, בנו: רן ומרב, בתו: דנה וניר, בתו: תמר ושירן, נכדיו: ברק והגר, גולן ואלה, ליאור ואופיר, ירדן, גל, יובל, אלונה ועלמה ונינתו: ניה.
ההלוויה תתקיים ביום א' ה- 22.05.22, בשעה 15.30, בית עלמין מנוחה נכונה כפר סבא.
יושבים שבעה בבית משפחת בוקשפן, רחוב הצבר 11, מושב רמות השבים, בין השעות 10.00 – 13.00, 16.00 – 21.00.

מועדון הכדורסל מכבי תל אביב, שמעון מזרחי, יו"ר, הבעלים, ההנהלה והצוות אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירם, לשעבר יו"ר אגודת מכבי תל אביב.

מועדון הכדורגל מכבי תל אביב, הבעלים, ההנהלה, השחקנים, הצוות והעובדים אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירם, יו"ר האגודה לשעבר.

נורית בוקשפן, דורית ואבי אורן ויעל ועידו בוקשפן מנחמים את רותי, רן, דנה ותמר על פטירת יקירם.

ארגון להב וציבור העצמאים והעסקים בישראל מנחמים את משפחת בוקשפן על מות יקירם, מייסד להב ונשיא הארגון בשנים 1983 – 1995.

אגודת מכבי תל אביב אבלה ומנחמת את המשפחה על פטירת יקירם, יו"ר אגודת מכבי תל אביב שנים רבות.

חברת ג'נריישן קפיטל מנחמת את רן בוקשפן על מות אביו.

החברים: אביגיל וינו, רותי אחיעזר, עדית אלקון, אברהם בן נפתלי, טובי ואמנון ברגר, אביבה ברנר, עדנה גבריאלי, אורה גולדנברג, הלן גור, אורה גיסין, דליה הורביץ, רותי ודודי היילפרן, אורי וולטש ועדנה טוקטלי, חני זליגסון, אורה ויוסי זרניצקי, ג'ודי ואלי כספי, רותי וניסו מטלון, דבורה נמיר, ענגי ועזי נתנאל, יהודית ואורי ענבר, יעל ואיתן ערב, לילי וראובן פייזר, דובי ועדנה פקלמן, אליש פרומן, דליה ואריה פרייברגר, עדנה קפלן הגלר, נילי קריב, נטע ויורם קרני, רוני ואמנון רובינשטיין, יוסי ריגר, איטה ריס, ליאורה ואקי שביט ומיכל רובנישטיין שמגר אבלים ומנחמים את רותי, רן, דנה ותמר על מות יקירם.

ד"ר אורה וד"ר ישי גרוס וצוות המרפאה מנחמים את רותי, רן, דנה ותמר על מות יקירם.

אבלים: מלי והמשפחה.
ההלוויה תתקיים ביום ה' ה- 19.05.22, בשעה 12.00, בית עלמין חולון.
יושבים שבעה בתל אביב, בימים ו' ה- 20.05.22, א' ה- 22.05.22, ג' ה-24.05.22 ובהרצליה, במוצ"ש ה- 21.05.22 וביום ב' ה- 23.05.22, בין השעות 10.00 – 13.00, 17.00 – 21.00.

משרד ראש הממשלה, ההנהלה והעובדים מנחמים את הילה אייס כהן, עובדת המשרד, על פטירת אביה.

משטרת ישראל אבלה ומנחמת את המשפחה על מות יקירם.
המנוח התגורר בירושלים.

מנהל בתי המשפט, השופטים, העובדים במערכת בתי המשפט והגמלאים, אבלים ומנחמים את המשפחה על מות יקירם, גמלאי הנהלת בתי המשפט.

יושב ראש הכנסת, חברי הכנסת, עובדי הכנסת, משמר הכנסת וגמלאי הכנסת מנחמים את יפעת בן שטרית, עובדת הכנסת, ומשפחתה על מות אביה.

בנק מזרחי טפחות מנחם את חיים שוורץ, עובד מרחב יהודה, ורות שוורץ, עובדת מרכז עסקים בני ברק, על פטירת יקירם.
ההלוויה התקיימה ביום א' ה- 15.05.22.
יושבים שבעה ברחוב רמה"ל 3, בני ברק, בימים ב'-ה' ה- 16-19.05.22, בין השעות 12.00 – 18.30.

הנהלת חברת מהדרין והעובדים מנחמים את דורון כהן ומשפחתו על מות אביו.

חברת השקעות דיסקונט והחברה לנכסים ולבניין, ההנהלה והעובדים מנחמים את דורון כהן על מות אביו.

חברת גב-ים מנחמת את דורון כהן ומשפחתו על פטירת יקירם.