אבלה: המשפחה.
ההלוויה תתקיים ביום א’ ה-23.9.12, בשעה 12:00, בית עלמין ירקון שער החסד.
משפחת מורי אליאנס בתל-אביב,
ושרון גול – מזכיר סניף תל-אביב בארגון המורים,
משתתפים בצער המשפחה על מות חברנו
אביהוד כהן ז”ל
אבלה: המשפחה.
ההלוויה תתקיים ביום א’ ה-23.9.12, בשעה 12:00, בית עלמין ירקון שער החסד.
משפחת מורי אליאנס בתל-אביב,
ושרון גול – מזכיר סניף תל-אביב בארגון המורים,
משתתפים בצער המשפחה על מות חברנו
אביהוד כהן ז”ל
10 תגובות
אביהוד היה המורה שלי לספרות בכיתות י"א י"ב באליאנס בין השנים 1988-1989. הוא היה מורה נפלא, השיעורים שלו היו מרתקים – למרות האילוצים ללמד איך לעבור את בחינת הבגרות – הוא העביר המון תובנות ולימד אותנו איך להסתכל על פרוזה ושירה. במהלך השנים חשבתי על הדברים שלימד אותנו מידי פעם תוך קריאת ספרים. ממנו למדתי לא לפחד לרשום הערות בתוך ספרים.
ראיתי את מודעת האבל הערב והייתי המומה ועצובה. הוא נפטר צעיר כל כך. יהי זכרו ברוך.
מישהו יודע מה שם אמא שלו?
אביהוד הלך מאתנו ולא ישוב עוד!
השלמנו עם יציאתו לגמלאות וידענו כי למרות אהבתו לתלמידיו ולעבודתו, רוחב אופקיו ועומק עולמו הרוחני ימצאו כעת את הפנאי הנדרש להעשיר את נפשו עוד ועוד כפי שתמיד אהב, אך להסכין עם מותו – איננו יכולים!
אי אפשר לקבל את העדרו, ובעיקר אי אפשר לקבל את העובדה שהאיש הזה שהיה בור סוּד שלא אבד טיפה, שהתבונן בכול מתוך זווית ראייתו הייחודית והמיוחדת, שקישר כל עניין פעוט כרציני לספר שקרא, למשפט שנחרט בזיכרונו, למטפורה שנצר, שהאיש הזה, שצניעותו התחרתה בידענותו ושעדינות נפשו עטפה את כל הליכותיו במעטה של נועם שהאיש הזה איננו עוד, אין לנו יכולת לקבל.
הוא לקח עמו אהבה אינסופית לספרים, ללשונות זרות, לתרבות בכלל ולבני אדם, ואפילו לכדורגל מצא מקום חם בלבו, הוא לקח עמו חיוך תמידי שבו התבונן בבן שיחו וכבוד אינסופי לכל מי שבא עמו במגע, הוא לקח מאתנו את אביהוד שהכרנו שנים כה רבות ואהבנו מאד.
לאחר המסיבה שבה נפרדנו ממנו כשיצא לגמלאות, הוא חזר והדגיש כמה נפלא היה לו לחוש בחום שהורעף עליו וכמה התרגש מן הדברים שאמרו לו חבריו בע"פ ובכתב. מי ייתן שגם עכשיו, במקום שבו הוא נמצא, הוא יכול לחוש כמה אנו אוהבים אותו ונוצרים אותו בלבנו.
צוות חדרי המורים אליאנס – אורנים
אביהוד היה המורה שלי לספרות מתישהו בסוף שנות התשעים. כמעט בכל השנים האחרות, לא כל כך התחברתי לשיעורי ספרות, אבל עם אביהוד המצב היה שונה. הוא אחד המורים הבודדים שאני מרגיש שהצליחו להשפיע עלי. הוא הצליח לגרום לי לראות את היופי בשירה. מעבר לכך, הוא ממש היה אחד מהמורים שמגיע כדי להעביר את החומר וזהו, היה חשוב לו ללמד אותנו משהו מעבר, ואין ספק בראיה לאחור, הוא אחד המורים שהצליחו לעשות את זה.
עוד אנקדוטה: בסוף השנה, עמדנו ודיברנו איתו במזדרון, כמה תלמידים מהכיתה. אני זוכר שעמדנו במעגל סביבו, והוא עבר אחד-אחד ואמר לנו למה, לדעתו, אנחנו צריכים להקדיש את הזמן שלנו בחופש הגדול. לכל אחד אמר איזה ספר הוא צריך לקרוא, לאן לטייל וכו. לי הוא אמר דבר אחד: שאני צריך לעבוד על ביסוס הקשר שלי עם הבחורה שיושבת בשולחן מאחורי… קלע בול – הוא הבן אדם הראשון ששם לב שאני מאוהב בה 🙂
אביהוד היה אבא שלי. אבא אהוב במיוחד ואני מתגעגעת אליו כל יום. יהיה זכרו ברוך.
היי שירה, אבא שלך היה אדם מיוחד ומורה יוצא מן הכלל. למדתי אצלו בבית ספר המקיף רמלה. עד היום אני נזכרת בו.
אביהוד לימד אותי ספרות בתיכון אליאנס. הוא היה המורה האהוב על כולנו, מכיוון שהוא לימד אותנו קודם כל על החיים עצמם; הספרות והשירה היו עבורו האמצעים, ולא המטרה. אני חושב עליו לעתים קרובות, אפילו שעברו 20 שנה מאז, ואני חייב לו את אהבתי לספרות. תמיד אזכור אותו כאיש נפלא, צנוע ונעים הליכות, אך ישיר וכן באופן בלתי רגיל.
יהי זכרו ברוך…
היה מורה מהלב והנשמה….
כל תלמיד חווה את הגדולה שלו איתו…
היה כל יודע להכיל את התלמידים ולהיות בעולם שלהם…
געגועים למורה שהוא כולו מקור השראה לחופש ביטוי עצמי מלא…
ביהס תיכון מקיף רמלה
1974-1975
אביהוד היה מורה שלי בתיכון מקיף רמלה. הוא לימד הרבה יותר מספרות. אדם מיוחד ומקסים. עד היום חושבת עליו
אביהוד לימד אותי ספרות בשנת 1990. האיש המדהים הזה שבזכותו אני כ"כ אוהב את עגנון, לימד אותי ליהנות משירה, הראה לנו קולנוע איכותי ואפילו הפליג בשבחים אודות הסנדביץ' עם הנקניק… היה מורה ואדם נדיר. בשנים האחרונות כשעשיתי הסבה מקצועית להוראת ספרות וחינוך מיוחד אני חושב עליו המון.