אהרל'ה (אהרן) עמית ז"ל

תגובה אחת

1. גם לו שמים היו נופלים על כף ידי לא הייתי מאמין
   שאהר'לה שלנו איננו. זה הרי בלתי נתפס ובחזקת לא יאומן
   שהרי רק אתמול ממש אתמול! כך לפחות זה נראה , היינו בבית הוריו והוא אז בחור צעיר אוחז בכינור והוא והכלי אחד הם, שהמנגינות נובעות במלוא עוצמתן . ואני יושב ומעריץ מעריץ את שאבי העריץ. כי מה ילד קטן כמוני מבין מה זה צ'רדאש של מונטי או "בעל שם" ? אך אם אהרלה מנגן כינור גם חגי צריך לנגן כינור וגם אצל אותו מורה. ומכאן הלכתי צעד אחד צעד בעקבות אהרלה. כנור אצל לוץ, התנועה המאוחדת, צנחנים, משרד האוצר – מס הכנסה, ואוניברסיטה. הזיכרון שלי את אהר'לה תמיד ילווה אותי. וזכיתי שכך אזכור אותו כפי שהיה הבחור הגבוה המחייך בעל הצחוק המיוחד המראה הספורטיבי והאורגנלי כל כך לעומת בני גילו וסביבתו.

   הגב