אריה קנובל ז"ל

2 תגובות

1. הספד לאריק, 1.11.17

   אני כותבת את הכותרת: הספד לאריק ומתקשה להאמין שהאירוע הזה באמת קורה. לפני כשבוע הזכרת לי שבלוויה של אבא שלך לפני כמה שנים, ממש במקום הזה, החמאתי לך על ההספד היפה שנתת. אמרתי לך שאם יזדמן בלוח הזמנים אשמח אם תספיד אותי, ובחיוך הוספת שעכשיו לא נותרה לי ברירה ועלי להספיד אותך. אז אני מנסה להיכנס לנעליך הגדולות ולומר לך כמה מילים.
   מאז שנפטרת ביום שני, הייתי עסוקה במשימה הקשה שהטלת עלי. היה עלי לכתוב לאנשים שאני לא מכירה ונכללו ב"רשימת המוזמנים ללוויה", ולהודיע להם שאתה לא איתנו עוד. כצפוי כולם הגיבו בהלם ובכאב, בקשו להבין מה קרה. מה שהיה משותף שרבים כתבו מבלי שהתבקשו על מעלותיך הטובות: "איש מקסים, חריף ויוצא דופן בטוב הלב שלו, הרוגע, הקסם, ההתבוננות והחוכמה". כמה מעלות טובות באדם אחד? זה לא נתפס! כשסיימת את קורס המאמנים באימושיין המלצתי עליך וכך כתבתי: "אריק הוא איש רנסנס אמיתי ובעל יכולות אימון, הקשבה והכלה מולדת"- ואתה הגבת בחיוך: "טיפה הגזמת לא?". אז זהו שלא. אני לא מכירה הרבה אנשים שיש להם כל כך הרבה תחומי עניין וידע כמו שלך, כל דבר חקרת והבנת לעומק. מצמיג מתאים לאופני שטח ועד דיסק של מוזיקה קלאסית. ידעת לתת המלצות מפורטות ברמת רזולוציה גבוהה לאיזה חוף ללכת בגואה (Pulm beach), את מי לפגוש והיכן הבקתות הכי כייפיות על החוף שם. אני לא מכירה הרבה אנשים בעלי יכולת הקשבה, הכלה מופלאה כמו שלך. הרבה לפני שעברת את קורס האימון, ידעת לשקף לי את מה שקורה לי ולהעצים אותי. "את יודעת להרצות מצוין, מה את חוששת? היית אומר לאחר שהתאמנתי בפניך. גם לפני כחודש, שהתקשיתי לנהוג ברכב עם הילוכים באיטליה, הזכרת לי כמה נהגתי טוב פעם בטרנזיט של אבא שלי- גם במצבך הקשה ידעת לזרוק לי מילה טובה ולעודד.
   אנחנו מכירים מגיל 12 במועדון הטניס במכבי תל אביב. בהמשך נפגשנו באוניברסיטה בירושלים ומאז דרכינו לא נפרדו. יחד רכבנו באופניים ברחובות תל אביב, הלכנו לים, נסענו בסוכות לסבב פסטיבלים: פסטיבל עכו ופסטיבל הסרטים בחיפה. יחד הלכנו לשמוע את סדנת האופרה ומוזיקה קלאסית בכפר בלום. יחד בילינו במסיבות ובבתי קפה, היית אורח של קבע בביתנו ובמסיבות המשפחתיות. כשאיתמר נולד והייתי צריכה להרצות בנתניה, זה היה טבעי שתיסע איתי ותשמור עליו במשך זמן ההרצאה. במהלך השנים היית דוד אוהב לאיתמר. כל פגישה הייתה מלווה בקפיצה וחיבוק, ימי כייף של סרטים וסושי. בעצם כל מפגש שלך עם ילדים הייתה חגיגה- יש לך יכולת מופלאה להעניק אהבה, לדבר בגובה עיניים וברגישות עם ילדים ומבוגרים כאחד. לכן, כל כך שמחתי בשבילך כשעדן נולד וראיתי כמה אהבה, חום, דאגה ורגישות מתנקזים לקשר הזה- שמלא אותך באושר גדול!
   בשבועות האחרונים- שהיית בבית חולים- למדתי להכיר מקרוב את חבריך. אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה, אומר הפתגם. ואכן הכרתי מקרוב חבורה של מופלאים- חנן, אמיר, מנשה, רון, מוישלה, ד"ר ברגר ותמר, וגם מוריאל, נטאלי ואפרת, לצד חברים משותפים – בעז, עירית, קפי, אורנה, ג'ודי, יפתח, איתמר וליזט- שעטפו אותך בחום, אהבה ובמתן מענה לכל רצון שלך. יש לך היכולת לאסוף אנשים ממגוון תחומים ועם כולם ליצור קשר קרוב. משמח אותי מאוד שבימיך האחרונים זכית להיות מוקף באהבה שאתה ראוי לה!
   יחסרו לי מאוד השיחות איתך והמפגשים. קשה לי להאמין שבגיל כה צעיר אתה אינך. אני מאוד מקווה שתהיה לי ולנו האפשרות לספר לעדן בנך, כשיגדל איזה איש מדהים היה אבא שלו. נוח בשלום על משכבך איש יקר- אני כבר מתגעגעת!

   אילנה

   הגב

   1. אילנה שלום רב, אני ליאור, לא בטוח אם שמעת עלי, תודה רבה על ההספד המדהים, אנחנו הכרנו מגיל שנתיים או יותר מוקדם אפילו, למדנו יחד איזה 15 שנה. אני גר באלסקה ותמיד חושב לבקר, היו לי כמה שנים קשות, לא חשוב,

      תודה רבה
      ליאור בלס
      [email protected]

      הגב