עודד מאיר בן עליזה וגבריאל

2 תגובות

1. כואב לי מאוד על לכתו של שכני היקר מזה שלושים שנים , בנינו את בתינו יחד ונפגשנו לא מעט לשיחות חלקנו דעות משותפות, שנינו שירתנו בשריון כמפקדים והיו בינינו הרבה מאוד דברים משותפים, עודד היה חכם ונבון בעל ידע נרחב בהרבה תחומים, היה ישר והגון בצורה כמעט לא אנושית, יהי זכרך ברוך שכן יקר.

   הגב

2. תנחומי הכנים. משתתף בצערכם.
   עודד היה איתי באותה כיתה במשך כל התיכון וגם היינו יחד באותה קבוצה בצופי-ים חיפה.
   בתיכון היינו בקשר הדוק והיו הרבה לנו זכרונות משותפים מהשנים ההן.
   בחופשת הקיץ הראשונה בטכניון עבדנו יחד כעצמאיים בכריתת עצים ביער בלפור (ביחד עם גדעון) ובסוף הקיץ השלמנו הכנסה בקציר המלח בחברה של דנקנר בעתלית. מלחמת יום כיפור קטעה לשנינו את העונה. שנינו גם נפצענו במלחמה ביד (אני בצנחנים בדרום ועודד בשיריון בצפון).
   נפגשנו לאחרונה שוב במפגש יובל ה- 70 של הכיתה הריאלית מתיכון עירוני ה'.
   אם תרצו תכתבו לי למייל – יש לי תמונות משותפות עם עודד מהפלגות ארוכות מהשיט לקפריסין בתום קורסמפקדי סירות בקיץ 1966.
   מהמשפחה הקרובה הכרתי היטב את הוריו (עליזה וגבי) וגם את גדעון וגליה.
   לצערי לא הכרתי את דור ההמשך.
   אימו עליזה ואמא שלי (צופיה) היו בקשר הדוק במשך עשרות שנים אחרי שעודד ואני בגרנו.

   הגב